שר האוצר משה כחלון יצא אתמול בקריאה למעסיקים בצל משבר הקורונה. "אני מבקש ממעסיקים שיכולים לאפשר עבודה מהבית שיעשו זאת, כדי שהפגיעה במשק תהיה מינימלית", הוא צייץ בטוויטר.
חברות רבות בארץ לא חיכו לקריאה של כחלון, אלא החליטו כבר על הצעד הזה. כך למשל עשתה חברת ההייטק הישראלית קלטורה (Kaltura) המעסיקה כ־500 עובדים, כ־300 בארץ וכ־200 בחו"ל. "בעקבות התפשטות הקורונה החלטנו לאפשר עבודה מהבית למי שחושש", מספרת סיגל סרור, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברה. "לא הוצאנו הודעה של 'תעבדו מהבית', אבל החלטנו לאפשר זאת".
כמה עושים זאת?
"כרגע 52% מהעובדים שלנו בישראל בחרו לעבוד מהבית. בגלל שאנחנו חברה גלובלית, אנחנו רגילים לעבוד מלוקיישנים שונים. העובדים שלנו רגילים לעבוד על פלטפורמות וירטואליות. הם עובדים על המערכת שלנו שמאפשרת עבודה מרחוק. הם עובדים על הפלטפורמה הזאת ביומיום ואנחנו מרגישים שרמת האפקטיביות של העבודה של מי שבחרו עכשיו לעבוד מהבית לא נפגעה".
מה לגבי אבטחת מידע?
"המערכת שלנו מאפשרת אבטחה מלאה של מידע. העובד יכול להיכנס עם שם המשתמש שלו מכל מקום לסביבת העבודה הרגילה שלו במשרד. אם היית רגילה לבוא למשרד ברמת גן ולהתחבר לעובד שנמצא בניו יורק, אז היום שני העובדים עושים זאת מהבית. אני חושבת שבזכות היכולת של חברות הייטק גלובליות לעבודה מרחוק הן יצליחו לשרוד את משבר הקורונה. החברות הללו מתורגלות בעבודה מרחוק וברגע שמשרדים יסגרו, הן עדיין יוכלו להמשיך לעבוד".
בעקבות משבר הקורונה העולמי המליצו בשבוע שעבר חברות פייסבוק וגוגל לכל עובדיהן באזור מפרץ סן פרנסיסקו וסיאטל לעבור לעבודה מהבית. כך המליצו גם אמזון ומיקרוסופט לעובדיהן באזור סיאטל – מוקד התפרצות נגיף הקורונה הגדול ביותר בארצות הברית. ואילו חברת דרופבוקס הנחתה את כל עובדיה (כ־2,900 ברחבי העולם) לעבוד מהבית, ובכלל זה גם את 60 העובדים במרכז הפיתוח בישראל, לשבועיים הקרובים.
אמון בעובדים
עד כה בחברת ביטוח ישיר, שבה ישנם כ־1,500 עובדים ועובדות המתחלקים לעובדי מטה (40%) ועובדי מוקדים (60%), עובדי המטה נהגו לעבוד יום אחד מהבית. עם ההיערכות להמשך משבר הקורונה, החלו בחברה להתכונן להרחיב זאת. "יש לנו כבר את כל התשתיות הניהוליות והבקרתיות על מנת לתפקד בצורה מיטבית מול הלקוחות גם בצורת עבודה מהבית", אומרת דפנה קליינר, סמנכ"ל משאבי אנוש בביטוח ישיר. "אנחנו מגלים אחריות מלאה מול הלקוחות בכך שאנחנו נותנים להם מענה מלא. הלקוח לא מרגיש שנותנים את המענה מהבית או מהחברה".
באיזה אופן הרחבתם את העבודה מהבית?
"במטה זה הורחב ליומיים־שלושה בשבוע מהבית, ואילו במוקדים הטלפוניים של החברה, כמעט כולם יתחילו בשבועות הקרובים לעבוד מהבית. כרגע זה יהיה לתקופה לא מוגבלת עד שנראה מה קורה. כבר כיום יש לנו 42 עובדים שנכנסו לבידוד. הם כולם עובדים כרגיל מהבית, ואנחנו לא מרגישים את הבעיה התפקודית הזאת כפי שמרגישות חברות אחרות. העובדים פשוט מתחברים מהבית למערכות החברה. אין שום בעיה עם אבטחת מידע, ויש גם הרשאות. הדברים שאנחנו חושפים בפני העובדים שעובדים מהבית הם מאוד ספציפיים. יש לנו גם מערכות שמבקרות את כל הפעולות של העובדים הללו. החיבור מהבית הוא גם מאוד פשוט. יש אנשים שמנחים את העובדים כיצד לעשות זאת, ובמקרים חריגים מאוד – אם העובד לא מצליח – אז איש התמיכה הטכנית יגיע לביתו ויחבר אותו".
ומה לגבי תפוקת העבודה מהבית?
"יש לנו בקרה גם על התפוקה. כבר מניסיון העבר למדנו שהפריון והתפוקה של עבודה מהבית גדולה ב־20% מיום עבודה רגיל במשרד. אנשים חוסכים את הזמן שלהם בפקקים, יש להם את השקט לעבוד. זה מה שהוכחנו בכל השנים האחרונות. זה כמובן מצריך אומץ ארגוני ואמון בעובדים שלך".
ניצן גוטמן, מייסד וסמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת Voicenter המונה כ־100 עובדים והמספקת שירותי מרכזייה וטלפוניה לעסקים, מספר שבימים האחרונים פנו לחברה לקוחות רבים על מנת לקבל פתרונות לעבודה מהבית. "אנו צופים שהמגמה הזו תימשך", הוא אומר. "אני מניח שמאות ארגונים נוספים יפנו אלינו בימים הקרובים, ושאחוז גבוה מתוך אלפי הארגונים שעובדים איתנו יעבדו מהבית. הפתרון שלנו גם יודע לענות על סוגיית אבטחת מידע. כדי שהעובד שיעבוד מהבית לא יצטרך להתחבר דרך החיבור הביתי שלו, אנחנו מספקים שלוחה סלולרית. שולחים כרטיס סים לעובד. הסים הזה הוא חלק מהמרכזייה של המשרד וזה עומד בכל דרישות אבטחת המידע. כאמור, רבים כבר פנו אלינו כדי לבדוק איך להיערך עם המרכזייה שלהם כדי שהעובדים יוכלו לעבוד מהבית. שיוכלו להמשיך להשתמש בטלפוניה הארגונית מהבית, ללא הצורך בשימוש בטלפון הנייד האישי של העובד".
לדברי גוטמן, גם חברת Voicenter כבר נערכה לעבודה מהבית בעקבות הקורונה. "ברמה הפנימית רכשנו עוד ציוד גיבוי, לפטופים לעובדים ואוזניות על מנת שיוכלו לבצע שיחות טלפון מהבית", הוא מתאר. "כמובן שגם עשינו הדרכה לעובדים על היגיינה ועל היכולת שלנו לנסות לצמצם את התפשטות המחלה. אנחנו ערוכים ומוכנים לעבוד מהבית".
לדעת גוטמן, העבודה מהבית דווקא עלולה לפגוע בעבודה בתוך הארגון, כמו פגישות צוות או דיונים רוחביים. "עדיף שזה יהיה פנים מול פנים", הוא מסביר. "שיחות ועידה, כבודן במקומן מונח, אך עדיין חסרה בהן הנגיעה האישית, אכילת הבורקס בצוותא. אבל כמובן אם אחד מהעובדים ישהה במקום שדורש בידוד, או אם תצא איזושהי הוראה של משרד הבריאות – אנחנו כבר מוכנים. כרגע אנחנו מחכים לסיבה מספיק טובה לעשות זאת, אבל כבר הכל מוכן אצלנו. סיימנו את ההיערכות".
לא רלוונטי לכולם
הפריבילגיה לאפשר לעובדים לעבוד מהבית אינה נחלתן של כלל החברות במשק. "קודם כל, זה לא פשוט בכלל", אומרת מיכל דן־הראל, מנכ"לית Manpower ישראל. "עבור חלק גדול מהמעסיקים זו לא אופציה בכלל. למשל בענף הקמעונאות. תחשבי על כל החנויות, הקניונים. זה גם בעייתי בעולם ההסעדה ובמפעלים יצרניים שמהווים חלק ענק מהמשק. זה גם לא מתאפשר בקרב מי שנותן שירותים חיוניים כמו מערכת הבריאות, קופות חולים, כוחות הביטחון. מי שכן יוכל לעבוד מהבית אלה אנשים שנמצאים במגוון של תפקידים שבהם רוב האינטראקציה היא מול מחשב. אבל כדי שזה יקרה, צריך שלכל העובדים יהיה איזשהו מחשב מטעם החברה. לעובדים שלא נוהגים לעבוד באופן קבוע מהבית, אין כלי כזה. האפשרות לעבוד מרחוק דורשת מגוון של הכנות".
כלומר זה לא משהו שאפשר לארגן מעכשיו לעכשיו?
"ישנה פרוצדורה ותהליך כדי לאפשר זאת. גם חברות שיש להן כבר עובדים שעובדים מהבית, זה עדיין לא אומר שבטווח זמן קצר מאוד הם יוכלו להמיר את כל כוח העבודה שלהן לכזה שיעבוד מהבית. זה לא תהליך מהיום למחר. זה לא פתרון קסם שכולם יעבדו מהבית. זה יכול לפתור חלק מהדברים, אבל לחלק גדול מהמשק זה לא רלוונטי".
"המעבר לעבודה בבית הוא מאוד בעייתי ואם זה לא נעשה בצורה מאובטחת זה יכול להיות קטסטרופלי", אומר בועז דולב, מנכ"ל חברת הגנת הסייבר קלירסקיי. "הארגון או החברה צריכה עכשיו להגן על הקישור האישי למערכות המידע של החברה כשהעובד יעבוד מהבית כדי שלא יקרה מצב שהאקרים ינצלו את המצב הזה כדי להיכנס ישירות למערכות המידע של חברות. זה תהליך, וצריך גם להגדיר לכל עובד לאיזה מערכות תהיה לו גישה מרחוק. זה משהו שצריך מאוד לחשוב עליו. כל התקיפות המוצלחות בשנה האחרונה של איראן מול חברות ישראליות התבצעו תוך ניצול קשר מהסוג הזה – כלומר, של עובד שעבד מרחוק. לכן נדרשים אמצעי הגנה כדי להבטיח את הקשר הזה שבו עובד מתחבר מרחוק – ולא מתוך המשרד – למערכות החברה. ההמלצה שלי היא לנצל את השבוע־שבועיים הבאים לבדוק, לתרגל ולהבטיח שחיבור מרחוק לא יפגע בחברה עצמה. לבדוק זאת מול אנשי ההבטחה בחברה, מול יועצים".
"עד כה רוב העובדים בעצמם לא רצו לעבור לעבודה מהבית כי הם לא רגילים לכך", אומרת ניל"י גולדפיין, משנה למנכ"ל קבוצת נירם גיתן NGG ומומחית למנהיגות ולניהול בעולם של הפרעה. "כולנו אנשים של הרגלים. רגילים לקום בבוקר, להתקלח ולצאת לעבודה. אבל עכשיו לרבים מהעובדים בכל העולם לא תהיה ברירה והקורונה תקפיץ את נושא העבודה מהבית".
סוג של קטליזטור?
"זה לעבור גשר מחשבתי. יש הרבה מאוד ארגונים שכבר בעבר ביקשו מהעובדים שלהם לעבוד מהבית. מה שהיה קשה זה לא לשכנע את המעסיק שזה נכון, אלא לשכנע את העובדים שזה אפשרי. עכשיו בזכות הקורונה עובדים בכל העולם יבינו שזה אפשרי. מצד שני ארגונים בכל העולם יצליחו להירגע ויבינו שכשאנשים נמצאים מרחוק, אין להם כוונה 'להתברדק', אלא הם יעבדו גם כשהם בבית והתפוקה שלהם תהיה אותו הדבר ואפילו תעלה. זה יעשה עוד קפיצה תודעתית ופרקטית לגבי עבודה מהבית. הקורונה תגמיש את הראש שלנו לאפשרות הזאת".
"המחקרים האחרונים לגבי עבודה מרחוק – כלומר, מכל מקום שהוא לא משרדי החברה – מראים על שיפור ביצועים, מחוברות לארגון ומוטיבציה", אומרת גולדפיין. "אין מספר משוכלל בכמה אחוזים זה מעלה תפוקה, אבל כל המדדים מראים על מגמת עלייה".