גם בימים אלו, רגש הפטריוטיות הישראלי חזק מאי פעם. סקר "מדד החוסן הלאומי" - שיזמה חברת גלאי תקשורת באמצעות מכון בלובריז בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בפריסה ארצית - ביקש לייצר מדד למצב הרוח הלאומי בתקופת מגיפת הקורונה.
הממוצע המסכם של תחושת החוסן הלאומי הוא 5.42 מתוך 7, מרשים ואופטימי ביחס לקשיים ולאתגרים שעמם מתמודדים אזרחי ישראל והעולם בזמנים אלו.
האמונה בחוסנה של הכלכלה הישראלית וביכולתה של ישראל להיבנות מחדש בתום המשבר מדורג נמוך יותר (5.08) ביחס לתחושת אהבת ישראל (5.99) או לתחושת הגאווה הישראלית (5.59).
בנוגע לרמת האמון של הנשאלים בגופים השונים המנהלים את המשבר, צה"ל קיבל את רוב האמון (5.5 מתוך 7) יחד עם השב"כ (5.49) והמוסד (5.47). האמון ביכולתה של ממשלת ישראל לצאת מהמשבר דורג נמוך יותר (4.92) וכך גם יכולתה של המשטרה לסייע לה (4.9). מי שדורג נמוך עוד יותר במדד האמון הוא משרד הבריאות (4.29).
אזרחי ישראל לא מאמינים במיוחד במידת שיתוף הפעולה של הציבור עם ההנחיות לשעת חירום (4.77 מתוך 7). רמת האמון באזרחי ישראל ובצייתנותם לתקנות החירום גבוהה יותר אצל צעירים בני 18־24. מנגד, בני 65 ומעלה מאמינים יותר ביכולתה של ישראל לצאת מהמשבר. המשותף לכל קבוצות הגיל הוא הספק שהן מטילות ביכולתה של הממשלה לנהל את היציאה מהמשבר.
משתתפי הסקר התבקשו לדרג את רמת ההסכמה שלהם לשורה של רגשות הקשורים למשבר (גם כן בסולם 1־7). במקום הראשון עומדת תחושת הביטחון שישראל "תצא מזה" (5.57), במקום השני תקווה (5.02) ובמקום השלישי תחושה של רגיעה ושקט (4.13), בקרב גברים יותר מאשר אצל נשים, שמודאגות יותר. מרבית המשיבים (23%) בחרו "תקווה" כרגש העיקרי המפעם בהם בימים אלה.
מנהלי גלאי תקשורת, גל בייסברג ויגאל גלאי, מסבירים שלחברה יש עניין לערוך בדיקה מייצגת של רחשי לב הציבור במבחר נושאים ובה בעת לייצר נקודת בסיס של עמדות, אמונות ותפיסות, הקשורות בחוסן הלאומי והאישי. בייסברג הוסיף: "זה שנים שאנחנו מבקשים במסגרת עבודתנו לאתר את העמדה הציבורית הנכונה. הסקר הוא חלק מ'מדד מצב הרוח הלאומי' שאנחנו מפיקים, ואשר יש לו חשיבות תקשורתית רבה גם ככלי עזר לגופים ציבוריים רבים".
