"כמי שגדלה בבית ציוני, תמיד ידעתי שאעבור להתגורר במדינת ישראל, רק לא ידעתי מתי", מספרת עטרה ביננפלד, מורה לאנגלית במקצועה. לפני כארבע שנים זה קרה: ביננפלד, בעלה זאק שעובד כמהנדס בחברת אמזון וארבעת ילדיהם עשו עלייה מארצות הברית במסגרת התוכנית המשותפת של קק"ל וארגון "נפש בנפש". בתחילה הם התגוררו ברעננה, הידועה כעיר הקולטת עולים חדשים רבים מצפון אמריקה, אך מהר מאוד, כעבור כחצי שנה, הם החלו לחפש מקום אחר להשתקע בו.
"היה לנו חשוב למצוא מקום שבו נוכל להשפיע, עם קהילה מגובשת, מקום שנוכל להרשות לעצמנו לרכוש בו בית, וכמובן שהתחבורה ממנו למרכז תהיה סבירה", מתארת ביננפלד את הסיבות למעבר ואת הדרישות שהנחו אותם במהלך החיפושים אחר ביתם החדש.
כשהיא ובעלה שמעו על קבוצת משפחות שמתכננת לעבור לכרמי גת, שכונה שממוקמת בפאתי קריית גת, הם החליטו לעשות את השינוי ולעבור לפריפריה. "כולם קנו בית באותו הפרויקט, וכך למעשה יצרנו קהילה מאוד קרובה", היא מוסיפה, ומציינת שבעקבותיהם עלו ארצה בני משפחה נוספים שלהם.
קק"ל וארגון "נפש בנפש", אשר הוקם במטרה לעודד עלייה לישראל ממדינות מערביות, בעיקר מצפון אמריקה, החלו בשנים האחרונות להפעיל תוכנית רחבת היקף לעידוד עלייה של יהודים מאותן מדינות וליישבם בגליל ובנגב, במטרה לפתח אזורים אלו ולחזקם. בין העולים החדשים המגיעים ארצה במסגרת הפעילות המשותפת של קק"ל וארגון "נפש בנפש" אפשר למצוא מגוון רחב של אנשי מקצוע מתחומים שונים: אנשי אקדמיה, אנשי חינוך, רופאים מומחים לצד רופאים אלטרנטיביים, אנשי שיווק וגם מהנדסים, מוזיקאים, ספורטאים ואחרים.
"תמהיל העולים מתיישב עם רצון קק"ל לפתח ולחזק את אזורי הגליל והנגב. במקום שיברחו מוחות אנו מיישבים אותם באזורים אלו", אומר יו"ר קק"ל דניאל עטר. על פי נתוני ארגון "נפש בנפש" - באר שבע, אשקלון, קריית גת, ערד, כרמיאל, נהריה, קצרין וערים נוספות בפריפריה – אלו הערים הנפוצות ביותר להתיישבותם של כ־9,000 עולים חדשים בשנתיים האחרונות. "בימים אלו, יישובם של למעלה מ־6,000 עולים בצפון הארץ ולמעלה מ־2,000 עולים בדרום הארץ שם דגש על חשיבות קיומו של קשר חזק עם יהודי התפוצות", מציין עטר.
מהות הציונות
בחודשים האחרונים מקדם יו"ר קק"ל דני עטר את חזון קק"ל ל־20 השנים הקרובות – "ישראל 2040 – רילוקיישן ישראלי", שמטרתו העיקרית היא צמצום הפערים שנפערו במרוצת השנים בין הגליל והנגב לבין המרכז. מתוך מחשבה שהגליל והנגב תורמים לחוסנה האסטרטגי והכלכלי של מדינת ישראל, פועלת קרן קיימת לישראל להפיכתם למנועי צמיחה ולעידוד התיישבות במקום.
"התוכנית סייעה לנו רבות", מציינת ביננפלד. "לפני שעלינו ארצה נפגשנו בניו יורק עם נציג ארגון 'נפש בנפש', וגם אחרי שעלינו לישראל סייעו לנו במציאת אפיקים לתעסוקה וקיבלנו הסבר מקיף כיצד שוק העבודה בישראל פועל. מלבד זאת הם גם קידמו וחיברו אותנו לקהילה שכיום אנחנו חברים בה".
לצד התמיכה הרבה שמוענקת לעולים במסגרת התוכנית, אלו שעוברים להתגורר בפריפריה מקבלים גם מענק כספי מכובד שנועד להשאירם במקום המגורים. כשביננפלד מתבקשת לתאר את השוני בין החיים ברעננה לאלו שהם חווים בכרמי גת היא מחייכת ואומרת: "הכל שונה. החיים יותר אטיים בפריפריה, יותר שקט כאן ויש הרבה יותר ירוק סביבנו. אני אוהבת את החוויה. החינוך ברעננה אומנם מדהים, אך גם פה אנחנו עוברים חוויה טובה". ואם יש משהו שלטענתה דורש תיקון, הרי הוא תחום התחבורה. "אין ספק כי יש צורך ברכב פרטי, מאחר שיש רק אוטובוס אחד שיוצא מקריית גת ונוסע לכיוון באר שבע או המרכז", היא מספרת.
אולם על אף הקשיים, גולת הכותרת מבחינת משפחת ביננפלד היא ללא ספק הקהילה המגובשת שהם חלק ממנה. "מדובר בקהילה מחוברת ששמה לה למטרה לפתח ולעשות שינוי באזור על ידי ארגון והצמחת החברה", הם אומרים.
"מדינת ישראל היא ביתו החם של כל יהודי באשר הוא, וקק"ל גאה ומברכת על כל יהודי שעולה ארצה, קל וחומר על אלו המתיישבים בגליל ובנגב. זו מהות הציונות ובניין הבית היהודי הלכה למעשה", אומר עטר על התוכנית. "לצד זאת, לצערי אנו עדים בחודשים האחרונים להסלמה משמעותית במתקפות שנאה אכזריות, שהפכו לשגרה שאיננה מתקבלת על הדעת כלפי יהודים ברחבי העולם, רק כי הם יהודים״.
עוד מוסיף עטר: ״האנטישמיות שוב מרימה את ראשה, ומאיימת על ביטחונם האישי המתערער של יהודי הגולה, שבמקומות מסוימים כמעט ולא קיים. אסור לנו לשתוק על כך, עלינו להתייצב לצד יהודי התפוצות במאבק חסר פשרות באנטישמיות ולהוביל מחאה על התערערות הסדר החברתי והפקרות חיי היהודים החיים בגולה. מדינת ישראל היא ביתו של העם היהודי – והיא מחויבת לביטחונם של כלל היהודים״.
הכתבה מתפרסמת בשיתוף עם קק"ל