לוויתו של סמ"ר עמית בן יגאל ז"ל, הלוחם בגדס"ר גולני שנהרג הבוקר (שלישי) מהשלכת אבן על ראשו בשומרון, נערכה בחלקה הצבאית בבית העלמין בבאר יעקב. הוא הועלה לדרגת רב סמל לאחר מותו, ומדובר צה"ל נמסר כי הצבא משתתף בצער המשפחה וימשיך ללוותה. שר הביטחון נפתלי בנט, הגיע גם הוא למקום ונשא הספד בתור נציג הממשלה.
במהלך הלוויה פרצו בני המשפחה וחברים בבכי. אמו זעקה על הקבר הטרי: "הבן שלי גיבור, הבן שלי גיבור. אני אהיה חזקה - תשמור עלינו מלמעלה". בנט ספד לחייל בשם ממשלת ישראל והתייחס לכך שעמית ז"ל התגייס לקרבי למרות היותו בן יחיד: "כמה אומץ באב, כמה גבורה בבן, מול מוגי הלב שמתחבאים בין ילדים ועל גגות בתים. חיילים גיבורים ששומרים על צלם אנוש, מגנים על העם שלהם, עם של אמיצים. 'ארדוף אוייביי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם' - לוחמי גולני, אתם תחזרו להילחם ולמצוא את המחבל ואת המנוול שעשה את זה ואנחנו ננצח יחד את אויבנו". את דבריו חתם השר בנט במילים "עם ישראל חי".
מפקדו של בן יגאל ז"ל פנה למשפחתו: "אין מילים בפינו שיכולים לנחם ולעכל את כאבכם. תהיו גאים בעמית, לוחם עז, אמיץ - סמל ומופת לאחרים". עוד הוסיף: "עמית כתב שלהיות גולנצ'יק זה לא להסתכל לאחור כי תמיד מהדהד בראשך שיש מדינה מאחוריך - חיילי ומפקדי סיירת גולני מצדיעים בפניך ומתחייבים להמשיך את מורשתך".
אושר חנום, בת זוגו של של עמית ז"ל, פרצה בבכי בשעה שהספידה אותו: "זכיתי להכיר אותך. אתה גאווה בשבילי ובשביל אמא שלך. אמרת שתשמור על עצמך אתמול בלילה ואיפה אתה? אתה קבור, איפה אתה".
אביו, ברוך, ספד לו: "אתה היית צריך לקבור אותי - לא אני אותך. אבא שלי שוכב פה עשרים מטר מפה - ואתה קרוי על שמו. אני בגיל 21 התייתמתי ואתה בגיל 21 מחזיר את נשמתך לבורא". הוא הוסיף: "עד היום ב-6 בבוקר הייתי בן אדם מאושר, ובשעה 6 וחצי הפכתי להיות איש אומלל. הילד היחיד שהקדוש ברוך הוא נתן לי - אני לא יודע איך מתחילים את החיים, אני כולי שבור".
כזכור, בן יגאל, תושב רמת גן, בן 21 במותו, נהרג במהלך פעילות מבצעית למעצר חשודים בכפר יעבד, הסמוך לג'נין, שבמרחב החטיבה המרחבית "מנשה". במהלך האירוע, שהתרחש בארבע וחצי בבוקר, הושלכה אבן לעבר החייל, ככל הנראה מהבית האחרון בכפר, ופגעה ישירות בראשו של הלוחם שנפגע באורח קשה מאוד. הוא פונה לבית החולים רמב"ם בחיפה, ושם נקבע מותו. בצה"ל יתחקרו את האירוע.עוד ציינו בצבא כי הלוחם חבש קסדה, אך האבן שהושלכה לעברו הייתה גדולה ופגעה ישירות בראשו. מדובר בהרוג הראשון השנה בפעילות מבצעית.
בן יגאל היה בן יחיד, אביו, ברוך, אמר בראיון לכאן ב': "אני חתמתי לו את החתימה הארורה (לשירות בקרבי), הוא הלך לסיירת של גולני. באו שני הקצינים בשש בבוקר, הייתי בטוח שהם טעו בדלת. הם אמרו שעמית נפגע. שאלתי: הוא פצוע? ואמרו לי לשבת. נפל עליי אסון, זה הבן היחיד שלי, אין לי שום דבר חוץ ממנו, כל החיים שלי סובבים סביבו. ביום שישי האחרון הייתי בג'נין והבאתי לו עוגה. 50 יום הוא לא היה בבית בגלל הקורונה ודיברנו בטלפון".
ורדה פומרנץ, אמו של דניאל פומרנץ שנפל במבצע צוק איתן, התייחסה בגלי צה"ל לנפילתו של בן יגאל ולפוסט המרגש שפרסם ביום הזיכרון לחללי צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה לזכר בנה, ואמרה כי "הלב נקרע, הייתי בשוק מהרגישות של עמית שלא הכרתי", אמרה ורדה בפתח דבריה. "עמית מכיר אותי, אני מעורבת מאוד בהליך החינוכי של תלמידי בליך מאז שבני נפל. אין לי ספק שעמית צעד בצעדת דניאל פומרנץ בעיר רמת גן. כשקראתי היום את מה שכתב עמית על להיות גולנצ'יק - אם לא הייתי יודעת שזה עמית הייתי חושבת שזה דניאל. פתאום דניאל הוא חלק מהחיים שלו, ולצערי גם חלק מהמוות שלו".
כאמור, בן יגאל ז"ל פרסם ביום הזיכרון בשנה שעברה פוסט מרגש בחשבון הפייסבוק שלו, בו התייחס לשירותו הצבאי, וכתב בין השאר כי "להיות גולנצ׳יק זה לראות את הנוף מחלון האוטובוס, ולדעת שגם שם צעדת. זה להתאמן על מטרות קרטון ולחכות כבר לדבר האמיתי. לקלל את הרגע שאתה חיי בו, ובאותה נשימה לזכור למה אתה פה. להיות גולנצ'יק זה לשבת על ציוד בשהייה להסתכל אחד לשני בעיניים ופשוט לצחוק כי לשניכם עובר את אותו הדבר בראש. זו חברות עמוקה אבל תמיד מגלים יותר, להביט בחיילים עם הכומתות האדומות, כאשר לך יש עיניים אדומות. להיות גולנצ׳יק זה לא להסתכל לאחור, כי תמיד מהדהד בראשך שיש מדינה שלמה מאחורייך. להיות גולנצ׳יק זה לא לתת למה שאתה להפריע למי שאתה יכול להיות".