פרופסור ישראל אומן, חתן פרס ישראל וזוכה פרס נובל לכלכלה בשנת 2005, יחגוג ביום שישי הקרוב את יום ההולדת ה-90. אומן ממשיך לעבוד, להיות פעיל ובעיקר לומר את דעתו.
"המערך המשפטי הוא זוועתי", אומר פרופסור אומן בראיון מיוחד שיתפרסם מחר במעריב המוסף. "יותר מדי אקטיביסטי, מתערב בכל דבר וצריך להפסיק את זה. איילת שקד התחילה, אמיר אוחנה קצת המשיך, אבל עכשיו כל העבודה שלהם ירדה לטמיון. אתה יכול לצטט אותי שאני אומר שזה כמו החונטות הדרום אמריקאיות. הם השתלטו על המדינה, על מערכת המשטרה. זה לא קדוש, אלא ההיפך מקדוש. חונטה של אנשים שלא נבחרו, הדבר שהכי רחוק מלהיות דמוקרטי ואין מי שקם ואומר 'מספיק ודי'".
פרופסור אומן מתייחס בראיון גם לאקדמיה ממנה הוא מגיע. "אולי השרים לא מושפעים מהאוניברסיטאות ובאופן תיאורטי הם קובעים את המדיניות, אבל הפקידות הגבוהה היא המבצעת. תראה את המערך המשפטי שלנו, הוא אסון וכולם הגיעו משם. האוניברסיטאות הן לא משהו משני והרוח הפוסט ציונית יוצאת מהן".
פרופסור אומן נוגע גם באפשרות הסיפוח העומדת בפתח. "מדברים על זה יותר מדי. צריך לעשות, כי כשמדברים על משהו כזה למוות, הוא בסוף מת. צריך לשתוק ולעשות", הסביר, אבל גם הוסיף. "זה פספוס גדול שנתנו את תפקיד שר המשפטים לאנשי כחול לבן. לדעתי הרבה יותר חשובים שר המשפטים והמערך המשפטי מהחלת החוק הישראלי על חלק מהשטחים".
פרופסור אומן מספר בראיון על חייו, הרגע הגדול, וזה לא פרס נובל, וכמובן מתייחס לימי הקורונה. "לא חשבתי שאחיה בזמן מגיפה, אבל זה מעניין עד כמה אנחנו עומדים חסרי אונים למרות ההתקדמות האדירה של המדע", צחק. "אנחנו מבינים את הגנום, הלמידה שלנו מעמיקה, עד שבא משהו כזה ומבהיר שאנחנו בעצם לא מבינים כלום. אני חושב שהקדוש ברוך הוא רוצה להגיד 'רבותיי, אתם מתרברבים, קצת ענווה'".
לא שילמנו מחיר כבד מדי?
"תמיד יש מי שקם אחרי מעשה ואומר 'מה שעשית זה לא נכון'. הטיפול היה הצלחה אדירה. יישר כוח לכל אלה שעשו, כולל נתניהו שהוא הקברניט ומנהל את העסק מלמעלה. עכשיו אומרים 'לא היינו צריכים'. הרי אי אפשר היה לדעת. לפני עשר שנים, כשהייתה שפעת החזירים, נתניהו הביא חיסונים בחצי מיליארד שקל וירדו עליו כשהתברר שלא היה צריך, אמרו 'הוא בזבז כספי ציבור'. יש בתורת המשחקים, או בתורת ההחלטות, עניין של טיפול במצבי אי ודאות והכלל הוא שצריך לקחת בחשבון את ההסתברות שיהיה לא טוב ולשלב בה את גודל האסון במקרה כזה. גם אם ההסתברות זניחה, צריך לקחת אותה בחשבון ואת זה אנשים לא מבינים".
בגילך 'עד 120' ממשיכה להיות ברכה?
"שמעתי על מישהו שבגיל 113 שרד את הקורונה. אני ממשיך להיות פעיל, זה מוסיף לי ומסתבר שאני עדיין נהנה".