ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ יעקב מרגי, קיימה היום (שני) דיון שעסק ביישומים החדשים לתשלום עבור נסיעות בתחבורה הציבורית. הישיבה התקיימה לבקשת ח"כ עידן רול וח"כ שרן השכל, על רקע תקנות של משרד התחבורה שנועדו לאפשר תשלום עבור נסיעות בתחבורה הציבורית באמצעות יישומים שחלקם, יופעלו על ידי חברות פרטיות. היו"ר מרגי פתח ואמר כי השר לשעבר, ח"כ בצלאל סמוטריץ, חתם על התקנות ממש רגע לפני שעזב את המשרד, ומהתקנות מתעוררות שאלות בעיקר באשר לשמירה על הפרטיות של הנוסעים, על מאגר המידע ועל כך שאוכלוסיות שלא משתמשות באפליקציות מתקדמות לא יפגעו. עוד ביקש לוודא שגם הנהגים, שכבר לא מתעסקים עם גבייה, לא יפגעו מהמהלך.
מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה, אמיר אסרף, אמר כי המטרה היא לתת שירות נוסף ואיכותי למשתמשי התחבורה הציבורית, כאשר היעד הסופי הוא עלייה לתח"צ "עם הידיים בכיסים". הוא הוסיף כי נבחרו שלושה יישומים פרטיים, וקצת לאחר מכן יהיה מוכן גם יישום ציבורי. לדבריו, כיום מושקעים 100 מיליון שקל בעלות סליקת הרב קו, ו"השימוש באפליקציות יחסוך למדינה את הכסף וזה יושקע בתחבורה ציבורית". היו"ר מרגי אמר בתגובה כי מדובר בפתרון לסוג מסוים של אוכלוסייה, שיכול להיות ויפגע בסוג אחר של משתמשים, וביקש לדעת מה התמורה לחברות הפרטיות. אסרף אמר כי הוא לא מכיר את המודל העסקי של החברות, אך שב ואמר כי המטרה היא שאדם יוכל להזמין קורקינט, רכבת ובאבל באותו יישום.
באשר לסוגיית הפרטיות, נציג הרשות להגנת הפרטיות, עדן אברהם, הפתיע כשאמר כי ברשות מכירים את הסיפור רק מהזימון לדיון. היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד איתי עצמון, אמר כי שכחו פרט קטן והוא זכות היסוד של הציבור לפרטיות. הוא הסביר כי מכוח צו הפיקוח על מצרכים ושירותים הסדירו שרי התחבורה והאוצר את השימוש ביישומים, ואמר כי ספק רק אם ההסמכה הזו באמת מאפשרת לשרים להסדיר, ולו באופן עקיף, את אמצעי התשלום הללו. "נקבעו הסדרים שעלולים לשים את המאגר בסכנה של דליפה או פגיעה. זו לא דרך מספקת להסדיר נושא רגיש כזה וראוי היה שיוסדר בחקיקה ראשית", אמר עו"ד עצמון.
ח"כ רול אמר כי הנושא יכל לחמוק לחברי הכנסת בין האצבעות והוסיף כי לא נעשתה בדיקה של שימוש בחלופות פחות פוגעניות. "שום דבר לא מגיע בחינם, ואם זה בחינם זה אומר שהמוצר הוא אנחנו האזרחים", אמר. הוא קרא שלא לאפשר שימוש ביישומים הפרטיים עד של יהיה יישום ציבורי. ח"כ השכל אמרה כי אנחנו כבר אחרי מערכות הבחירות וראוי להביא את הנושא בחקיקה ראשית, לטובת פיקוח פרלמנטרי.
נציגת משרד האוצר, יעל עבאדי, אמרה כי האפליקציה תחסוך 100 מיליון שקלים בשנים, מתוכם 60 מיליון שקל עלות מרכזי על הקו ועוד 40 מיליון שקל עמלת טעינה. היו"ר מרגי אמר בתגובה כי זה רק אם באוצר צופים שהשימוש ברב קו יחוסל לגמרי. ח"כ רול הוסיף: החיסכון אולי יהיה אפס, אולי 100 מיליון, אנחנו לא יודעים. ח"כ יבגני סובה אמר כי צריך להתייחס לאוכלוסייה המבוגרת לפני שמקדמים צעד כזה.
המשנה למנכ"ל ישראכרט, אורי אלון, אמר: "ניגשנו למכרז ועמדנו בכל התנאים, כולל הגבלות ברורות בנושא מאגרי מידע. המוטיבציה שלנו לגשת הייתה מסיבה מאוד ברורה – תח"צ היא אחד הזרזים להעביר משתמשים לתשלום באמצעות אפליקציות. עוד חצי שנה תגיע לפה אפל עם תשלום מתקדם וישראכרט לא יכולה להישאר מאחור. אין לנו כסף ישיר מהאפליקציה, אך יחד עם זאת אם ישראכרט תהייה מזוהה עם כלי תשלום מתקדם זה יכול לעזור לנו. היום חברות כרטיסי אשראי יודעות מידע רב על הלקוח ולא עושות בו שימוש פסול. אין לנו שום כוונה לעשות שימוש לא חוקי ולא מושכל, לא משם נרוויח".
היו"ר מרגי תהה: "אם זה חינם מה המוטיבציה", ואלון השיב: "להיות בחזית התשלומים המקוונים". ח"כ רול סיכם: "התשובה היא חינוך שוק לתועלות מסחריות". נציגת בנק הדואר, אורלי סימן טוב, הוסיפה כי תמיד יהיה צורך ברב קו, ואמרה: "השימוש ביישומון לא הולך לבטל או להחליף את הרב קו. רוב המשתמשים הם חרדים, בני נוער ואזרחים ערבים. זה הולך לקפח קבוצות גדולות מאוד של משתמשים בתבורה הציבורית". מנכ"ל רב קו און ליין, מוטי מיימון, אמר כי סריקת ברקוד לא מתאימה לתחבורה הציבורית בישראל ותייצר עומסים. הוא הוסיף כי עמדות "על הקו" לא ייסגרו ולא יהיה חיסכון בהקשר זה.
היו"ר מרגי סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה תומכת בשימוש בתחבורה ציבורית, ייעולה והנגשתה. אך עם זאת הוסיף, כי "הוועדה מצאה שקידום היישומים החדשים לתשלום בתחבורה הציבורית מעלה שאלות קשות באשר לשמירה על הפרטיות של ציבור המשתמשים. הוועדה רואה בחומרה שנושא מסוג זה לא קודם בהתייעצות עם הרשות להגנת הפרטיות וסבורה שהנושא צריך להיות מוסדר בחקיקה ראשית. הוועדה קוראת למשרד התחבורה להקפיא את פעילות האפליקציות עד להסדרת סוגיית הפרטיות, ודאי עד להקמת אפליקציה ציבורית".
עוד הוסיף היו"ר מרגי כי "הוועדה דורשת ממשרד התחבורה להעביר אליה, בכתב, מידע ונתונים אודות השפעת היישום על מחירי הנסיעה של תושבי הפריפריה, אוכלוסיות מוחלשות, אזרחים ותיקים, חרדים, בני נוער ועוד. הוועדה דורשת ממשרדי התחבורה והאוצר להעביר אליה ניתוח כלכלי של השימוש ביישומים, ובכלל זה התייחסות לנושא התקציב למימון החיסכון של המשתמשים, ומבקשת ממשרד התחבורה הבהרות כיצד השימוש לא יפגע בשכר הנהגים". היו"ר מרגי סיים ואמר כי הוועדה תמשיך לעקוב ותקיים דיון נוסף בעניין: "לצערי הדיון תם ולא נשלם, לא בשל חוסר הזמן אלא בשל מחסור בתשובות ברורות ממשרדי התחבורה והאוצר".