"זהו יום של עצב מהול בשמחה", אומרת בתאל רוגוב, לאחר מתן גזר הדין למטפלת ציפי דוד, שהורשעה בהתעללות בתינוק - בנה של רוגוב ובעלה דורון. "אנחנו חזקים ואיתנים. הבטחנו שנלווה את ציפי דוד עד הכלא, ונעשה את זה".
בית משפט השלום ברחובות גזר אתמול על דוד 12 חודשי מאסר בניכוי ימי המעצר שכבר ריצתה. כמו כן, נגזר עליה גם מאסר על תנאי ופיצוי של 10 אלף שקלים לבני הזוג רוגוב. דוד אמורה להתחיל לרצות את מאסרה בכלא ניצן ב־10 בספטמבר. היא הודיעה כי תערער על גזר הדין. "נמתין שהיא תגיש את הערעור, ונהיה בערעור שלה", אומרת רוגוב. "נתייצב בבית המשפט ונביע כל התנגדות שאפשר. עד שהיא בפועל נכנסת לכלא, אני לא עוזבת את זה. קיווינו אתמול להגיע לסוף הדרך, להתחיל לרפא את עצמנו, אבל המאבק שלנו עדיין לא תם".
פרשה זו, שטלטלה את המדינה, החלה בינואר 2019, כאשר בתאל, אז בת 30, שבה לעבודתה בהייטק בתום חופשת לידה ארוכה, ודוד החלה לעבוד אצל בני הזוג בביתם בנס ציונה. ממכתב האישום שהוגש נגד דוד, כיום בת 66, ממושב בית עובד, עולה כי היא התעללה בתינוקם של בני הזוג בכמה מקרים. בין השאר סטרה בפניו, צעקה לעברו, הטיחה אותו בספה ובשטיח והצמידה מגבת לפניו תוך שהיא חונקת אותו. רוגוב ובן זוגה נחשפו להתנהגותה של דוד כלפי בנם כאשר החליטו לצפות בצילומים מהמצלמות שהתקינו בביתם מבעוד מועד.
"כששמענו את גזר הדין, יצאנו עם תחושת הקלה קטנה במירכאות", אומרת רוגוב כעת. "אנחנו מקבלים בהבנה את העונש שקיבלה, אבל עדיין מאוכזבים שלא קיבלה יותר. אין עונש שיכפר על מה שהיא עשתה. עברתי במהלך שנה וחודשיים מסע מאוד ארוך. קראתי פסקי דין, וראיתי שלמרות שהחוק מתיר יותר, הרי שעד היום העונש הכי חמור שמתעללת קיבלה היה שלוש שנות מאסר בפועל. אף אחת לא עברה את הרף הזה. ידעתי שציפי לא תקבל יותר מזה. לאורך הדרך, וגם במהלך המשפט, השופטת אמרה שהענישה יכולה להתחיל גם מתשעה חודשי מאסר שיכולים להיות מומרים לחודשי שירות. כששמעתי זאת, כמעט התהפכה לי הבטן ומאוד חששתי.
"אבל השופטת המשיכה ופירטה והסבירה ובסוף נתנה את גזר הדין שהוא שנת מאסר בפועל. אז הרגשתי הקלה על כך שהיא לא מקבלת עבודות שירות, אלא באמת נכנסת לכלא. זה בסופו של דבר היה חשוב לי. חשוב שכל מטפלת שאינה ראויה להיות עם ילדים תעזוב את המקצוע, ואם היא מתעללת בתינוק חסר ישע - שתדע שהיא תלך לכלא באופן מיידי. ציפי ניסתה להגיד שהיא מצטערת. לא קניתי את ההצגה הזאת, אין לי טיפת חמלה לאישה הנבזית הזאת".
הבטת לה בעיניים במהלך גזר הדין?
"היא השפילה את הראש, החזיקה את הפנים עם היד, אבל ראו את האכזבה שלה. הייתה לה תקווה שירחמו עליה וייתנו לה עבודות שירות. עדיין היא מנסה שירחמו עליה באיזשהו אופן על מנת לקבל הקלות, וכבר הודיעה שהיא הולכת לערער. מבחינתה, זה לא הגיוני שהיא צריכה לקבל עונש כזה. גם עכשיו היא ממשיכה להילחם ולהמשיך להעביר אותנו עוד מסע עינויים".
לא הרפו
כאמור, שנה וחודשיים חלפו מאז שבני הזוג רוגוב גילו במצלמות את הדבר שטלטל את חייהם. בנם, כיום בן שנתיים וחודשיים, היה אז בן כשנה. לאורך כל התקופה - מרגע היוודע המקרה ועד גזר הדין - בני הזוג לא הרפו וניהלו מלחמה נגד דוד ברשתות החברתיות ובתקשורת במטרה אחת: להכניסה לכלא.
"הבטחתי לבן שלי בתחילת הדרך שאעשה כל מה שנדרש כדי להביא אותה לדין ושיהיה צדק", אומרת רוגוב. "מאותו יום שזה התחיל, לקחתי כל מה שהחוק וחופש הביטוי מתירים לי ופשוט דיברתי על מה שקורה לנו. זה גם עזר לי לעבור את הזמן הזה בשפיות, לשתף בתחושות שלנו. זה לא שמטפלת מתעללת בילד, ויאללה עוברים הלאה. אי אפשר להמשיך הלאה. אנחנו נמשיך לעקוב אחרי זה עד שהיא תיתן את הדין, עד שתיכנס לכלא".
איך עברה עליכם התקופה הזאת עד גזר הדין?
"זו הייתה תקופה מאוד קשה גם לנו וגם למשפחות המורחבות שלנו. אין לילה שאנחנו עוצמים את העיניים ולא נזכרים בתמונות הקשות, שומעים את הבכי של הילד שלנו. אנחנו עדיין מתעסקים בשאלה של למה ואיך אפשר לעשות דבר כזה. אלה תשובות שאף פעם לא נקבל. אנחנו כן ממשיכים את החיים שלנו, יש לנו עוד תינוק חמוד בן חמישה חודשים שצירפנו למשפחה. את כל הפרשה הזו עברתי כשאני בהריון. החיים שלנו ממשיכים. אנחנו לא חושבים על זה כל רגע ביום, אבל אנחנו אומרים: איך אפשר לפגוע בילד? זה כל פעם מעסיק אותנו ושורף את הלב. זו תחושה שלא תשתנה גם אם היא תיכנס לכלא, תמות או תמשיך לחיות. היא שרפה לנו את הנפש".
רוגוב מציינת שגם ההורים שלה ושל בעלה הושפעו קשות מהפרשה. "הם לקחו זאת מאוד קשה", היא מספרת. "מאנשים בריאים הם הפכו לאנשים שחיים על תרופות. אנחנו עושים הכל בשביל הילדים, ולגבי עצמנו - מנסים לראות איך חיים לצד הסיפור. אנחנו לא יכולים לשכוח אותו, זה לעולם לא יעזוב אותנו. כל מסגרת שהילדים שלי יעברו, אני אהיה בפחד משתק. אני לא רוצה לחסוך מבני את האפשרות להיות בגן עם עוד ילדים, והוא נמצא בגן טוב, אבל להגיד לך שאני משחררת את הילד בלב שלם - זה אף פעם לא יקרה".
רוגוב מספרת שאנשים מבקשים ממנה טיפים איך לבחור מסגרות לילדיהם. "איך אני יכולה לתת טיפים לבן אדם כשאני בעצמי עשיתי כל מה שביכולתי כהורה על מנת להבטיח לכאורה מטפלת אחד על אחד, טובה, שעלתה גם לא מעט?", היא תוהה.
האם במהלך התקופה הזו נעזרתם בפסיכולוג?
"פנינו לפסיכולוג, אבל ראינו שלנו פחות קל להתחיל לפתוח את הדברים, כי הכאב הוא מאוד גדול. אנחנו לא מסוגלים להכיל את זה כרגע ועושים כל מה שאפשר כדי שהוא לא יזכור שום דבר. אנחנו מטפלים בו באמצעות שחייה טיפולית, בעלי חיים וכל מיני דברים כדי לעודד את הביטחון שלו וכדי שיוכל ליצור אמון וקשר עם הסביבה. אנחנו באמת דואגים לו, אנחנו נצטרך לדעת להתגבר על זה ולחיות עם זה בתקווה שהצלקות יישארו אצלנו ולא אצל הילד".
את רואה עליו השפעות של המקרה?
"לצערי, כן. כל ההסתגלות שלו לגן הייתה קשה וארוכה בצורה חריגה לעומת כל ילד אחר. גם עכשיו, אחרי הקורונה, שוב הייתה לו הסתגלות מאוד קשה. הניתוק שלו מאיתנו מאוד קשה. מבחינת אכילה, בגלל הסיטואציה שציפורה העבירה אותו על כיסא האוכל (בסרטון נראית דוד מושיבה את התינוק על כיסא אוכל במהירות ובאגרסיביות ולאחר מכן מצמידה מגבת לפניו – א"ש), קשה לו לשבת ולאכול סביב שולחן וכיסא, יותר נוח לו שזה יהיה תוך תנועה ותוך דיבור. אנחנו מגלים דברים עם הזמן. אנחנו נמצאים עם היד על הדופק, אבל מצד שני מנסים לאפשר לו לגדול כמו כל ילד רגיל".
מה את מרגישה כיום כלפי ציפי דוד?
"מבחינתי היא הכי נוראית שקיימת עלי אדמות, פגעה ביקר לי מכל, אין לי טיפת רחמנות כלפיה. מבחינתי היא מפלצת שצריכה לתת את הדין כמה שיותר מהר".
הדבר הכי בסיסי
לרוגוב מסר ברור לכל המטפלות באשר הן. "אני מקווה שבראש ובראשונה מטפלות שקוראות את הכתבה ורואות את הדרך שעברנו, אם הן עייפות, שחוקות או נתונות ללחצים - שלא יטפלו בילדים", היא אומרת. "אל תתקרבו ליקרים שלנו, יש דרכים טובות אחרות להתפרנס, אין סיבה לפגוע בילדים. ומי שתפגע בילד, שתדע שההורים היום יעשו הכל עד שאותה מטפלת תיכנס לכלא. המלחמה פה היא על הדבר הבסיסי ביותר, על ההגנה של הילדים שלנו".
עו"ד ירון פורר, המייצג את ציפי דוד, מסר בתגובה: "עם כל ההבנה לחומרת העבירות המיוחסות לציפורה דוד, הרי שלאור שורה ארוכה של נימוקים לקולא, בדעתנו להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי כלפי חומרת העונש. בית המשפט עצמו מנה שורה של נימוקים כגון היעדר עבר פלילי, נטילת האחריות והבעת הצער והחרטה בפני הורי הקטין, ואף נתן משקל לעובדה שבמשך שמונה חודשים ברשתות החברתיות, בהפגנות בלתי פוסקות הוטבע בכיכרות העיר קלון על מצחה של ציפורה דוד. בית המשפט מבהיר שיש לתת לזה משקל, אך לצערי למרות שהפנה את הנאשמת בתחילה לחוות דעת ממונה, כדי לשקול עונש מאסר בעבודות שירות, בסופו של יום החליט על מאסר מאחורי סורג ובריח. אנחנו נערער בזמן הקרוב על חומרת העונש. אין לי ויכוח עם משפחת הקטין וגם איני יכול להתווכח עם תחושותיהם, יחד עם זאת יש שיקולים נוספים שצריכים לשקול, שמאזנים את התמונה ומרככים אותה".