עורך דינו של יונה אברושמי: "מילים לא הורגות" 

אלפים בהפגנה בבלפור (צילום: הדגלים השחורים)

גולן: "הם כמו חיידקים שצריך להשמיד אותם? - 'אלה שמפגינים? ודאי, הם חיידקים, אין ויכוח על זה'.; אני לא הולך, בלפור? יש בחורים צעירים, הם ילכו לשם והם יודעים מה לעשות'. עו"ד אבי עמירם שלום; ענת: צריך לציין שאותו אברושמי ציין שאחרי שהשליך את הרימון ורצח אדם הוא הלך לישון.
"אתם מיהרתם לדעתי להספיד את הדמוקרטיה במדינת ישראל, והספדתם על הדרך את האפשרות להפגין. אגב מאז 1983 כשהאדמה והמדינה רעשה וגעשה".

גולן: לא הספדנו את הדמוקרטיה וההפגנות, בסך הכול אמרנו שהכתובת על הקיר. יש אפשרות?
"בוא נעשה הבחנה גדולה. יונה אברושמי בזמן שביצע מה שביצע, איך אומרים לא היה חבר בארגון כלשהו. התיאוריה של השב"כ הייתה שמדובר במפגע בודד ועד היום התיאוריה ניצבת, חיה וקיימת".

גולן: זה משנה את הרימון? את התוצאה הקשה? אם הוא אדם פרטי או שנשלח על ידי ארגון?
"לא, לא. חס וחלילה שלא יובן, דמו של אמיל גרינצוויג, כ יקר לי כאדם, כמפגין, כאזרח, יקר מכל דבר אחר והדמוקרטיה לא פחות חשובה לי. אני מנסה לעשות הבחנה בין הבעת דעה לבין טענות של הסתה וכיו"ב".

גולן: אתה לא רואה בדברים של הלקוח שלך הסתה? חברה צעירים יכולים להגיע ויודעים מה לעשות?
"יש אדם שמדבר מליבו יש אדם שמדבר מתוך תסכול, יש אדם שהוא אמר לא פעם ולא פעמיים שמבחינתו בגין בשעתו ונתניהו היום זה מנהיג שנבחר בקלפי וצריך לתת לו את ההזדמנות למצות. הוא צריך למצות את תפקידו".

ענת: אין בעיה עם זה, אבל זה לא מצדיק רצח; גולן: הוא אמר שהמפגינים חיידקים.
"לא היית בריאיון, אני הייתי".

גולן: הוא אומר 'המפגינים חיידקים', הוא מהדהד את המילים שנתניהו אמר כמה ימים לפני כן – מפיצי מחלות, עושים צרכים בחצרות ואומר שיש אנשים צעירים שיכולים להגיע ולעשות מה שצריך.

"יש הבחנה רבה שצריך לעשות, הוא עובדה לא הגיע לבלפור, הוא לא חבר לאף אחד מהאנשים האלה. עובדה שהם לא ביקשו את עצתו, לא באו אליו, לא דרשו בשלומו. הוא מדיר רגליו מבלפור, הוא לא ישתתף באף הפגנה".

ענת: לא צריך שיתייעצו איתו
"הוא לא אורקל שכל מילה שלו שנאמרת בחלל האוויר התקשורתי הופכת למעשית".

ענת: הוא עשה מעשה ויודעים מי הוא והוא לא מתחרט. כל מה שהביע בפני ועדת השחרור זה שום דבר.
"בתור אחד שמופיע בפני ועדת שחרור תנו לי לתקן. הוא הביע חרטה אבל הבעת החרטה מעולם לא שיחקה תפקיד בפני ועדות שחרורים, ובפני כל גורם כזה או אחר אכיפתי החל מנשיא המדינה ושר המשפטים שהיו צריכים להמליץ על קיצור העונש, מה שבודקים לאורך כל הדרך".

גולן: גם היום הוא מתחרט? כי זה לא נראה כך.
"הדבר שעמד בפני ועדת השחרורים היה הסיכון לחברה משחרור מוקדם, זה אם אתה שואל מה היה הגורם הדומיננטי ממנו חשש השב"כ ולא רוצה להגיד מוסד, משטרת ישראל וכל גורמי האכיפה המודיעיניים. זה היה החשש אבל בסופו של דבר במבחן של זמן היו שני פרמטרים רציניים – במשך 10 שנים הוא יצא לעבודה מחוץ לכתליי הכלא בגפו וחזר, ובדקו אותו תוך כדי העבודה, יצא לחופשות וחזר מהן".

גולן: אסיר למופת. אתה רואה את זה, כאזרח, לא כפרקליט, כשהוא אומר יש אנשים צעירים שיעשו מה שצריך לעשות והמפגינים חיידקים  זה לא סכנה?
"לא, לא. אני אומר שוב פעם צריך לעשות הבחנה בין אמירה שלא מתלווה אליה דבר, לבין אמירה שמתלווה אליה דבר. אם היית אומר לי 'אבי תשמע, הוא ארגן קבוצת מפגינים, הגיע לבלפור'".

גולן: מילים הורגות אתה עו"ד, אתה יודע.
"מילים לא הורגות".

ענת: מילים כן הורגות.
"מילים לא הרגו עד היום, אם תיקח שמאל קיצוני שמתבטא בצורה קיצונית, על שרון אמרו רוצח".

גולן: גם אברושמי ויגאל עמיר אומרים שהושפעו מהסתה שהייתה סביבם. אמנם לא נשלחו על ידי ארגון אבל מישהו השפיע עליהם ושכנע אותם וזה במילים.
"אומר כך, אברום בורג שנפצע במהלך ההפגנה יזם שיחה עם אברושמי בתוככי הכלא, ישב איתו שעות ארוכות, בחן אותו, אחד מול אחד, ובתום".

גולן: זה מה שבורג אומר, שאברושמי הושפע על ידי אחרים במילים.
"בורג אומר שאברושמי הושפע, הוא לא האובייקט, הוא לא האיש. היד שלו עשתה מה שעשתה אבל היד הארוכה הייתה ארוכה יותר".

גולן: זה ההסתה, זה המילים, זה מה שקורה.
"יש לי שאלה, האיש משוחרר 10 שנים שערה משערות ראשו של אדם ביישוב לא נפלה, 27 שנים וחצי היה בכלא, אנחנו מדברים בפרספקטיבה של 37 שנים".

גולן: עובדה שמגישים תלונה במשטרה כי יש עוד שחושבים שמדובר בהסתה.
"מבחינה משפטית העסק הרבה יותר פשוט, פחות מורכב ממה שנראה מבחינה תקשורתית. יש הבדל עצום בין הסתה ובין הבעת דעה. הבעת דעה תהיה ככל שתהיה קיצונית אם לא מצטרף אליה".

גולן: אז הדברים של הלקוח שלך הם בגדר הבעת דעה; ענת: אין צורך בתלונה?
"תלונות מוגשות השכם וערב, אני לא אחראי למערכת האכיפה".

גולן: שוחחת עם הלקוח מאז הכתבה?
"לא, הוא לצערי כרגע מאושפז. לא יכול מצנעת הפרט יותר מדי".

גולן: הוא אושפז? מתי?
"ביום שישי האחרון".

גולן: לפני השידור?
"לפני שידור הכתבה".