ההוצאה הלאומית השוטפת לבריאות בישראל בשנה שעברה הייתה נמוכה מהממוצע במדינות ה-OECD, כך מסרה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפרסמה היום (שלישי) נתונים על ההוצאה הלאומית לבריאות בשנת 2019.
מהנתונים עולה, כי ההוצאה הלאומית לבריאות הסתכמה אשתקד ב-106.2 מיליארד שקל והיא היוותה 7.6% מהתוצר המקומי הגולמי. על פי הנתונים, ההוצאה הלאומית לבריאות עלתה אשתקד בשיעור של 3.9% במחירים קבועים לעומת שנת 2018. אולם, ישראל מפגרת לעומת מדינות ה-OECD, שם הממוצע של ההוצאה הלאומית השוטפת לבריאות עמד על 8.8% מהתמ"ג.
עוד עולה מהנתונים, כי ישראל מדורגת הרחק מאחור לעומת ארצות הברית, שם ההוצאה הלאומית השוטפת לבריאות עמדה על 17% מהתמ"ג. לעומת זאת, ישראל מקדימה 11 ממדינות ה-OECD, כאשר השיעורים הנמוכים ביותר היו בטורקיה, בלוקסמבורג ובמקסיקו (5%-4%).
בנוסף נמסר כי 24% מההוצאה הלאומית לבריאות מומנו על ידי מס בריאות ו-40% מומנו מתקציב המדינה, וכי שיעור המימון הציבורי בישראל מההוצאה לבריאות (64%) היה נמוך משמעותית לעומת הממוצע במדינות ה-OECD (74%).
מפילוח נתוני הלמ"ס אף עולה שההוצאה לנפש במחירים קבועים עלתה אשתקד ב-2%. התשלומים הישירים של משקי הבית לתרופות ושירותים רפואיים (רופאים, מרפאות ורופאי שיניים) מימנו 21% מההוצאה הלאומית לבריאות. 13% נוספים היו הוצאות על ביטוחי בריאות פרטיים של משקי הבית והוצאות של מלכ"רים פרטיים, בתי חולים כלליים השייכים להם ותרומות מגורמים פרטיים שונים.
המימון הפרטי של משקי הבית והגורמים הנוספים הסתכם אשתקד ב-34%.
המימון הציבורי (משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ומלכ"ר ציבורי) , הכולל מימון מתקציב המדינה ומיסים מיועדים, היווה 24% מההוצאה הלאומית לבריאות ו-405 מומנו מתקציב המדינה.
בלמ"ס הבהירו שהמימון מתקציב המדינה כולל העברות לקופות החולים ולמוסדות אחרים ללא כוונת רווח, אספקת שירותי בריאות באמצעות מוסדות בריאות ממשלתיים ומימון השקעות בבנייה ורכישת ציוד בבתי חולים ממשלתיים.
קופות החולים סיפקו אשתקד 33% משירותי הבריאות. בתי חולים כלליים, רופאי שיניים, רופאים פרטיים אחרים ומרפאות פרטיות וכן יצרני תרופות ומכשירים רפואיים סיפקו 56% מההוצאה הלאומית לבריאות.
בלמ"ס ציינו, כי התפלגות ההוצאה השוטפת לבריאות (ללא השקעות בבנייה וציוד) על פי סוג השירות, מראה שבשנת 2018 ההוצאה לשירותי בתי החולים והמחקר הסתכמה ב-34% מההוצאה השוטפת לבריאות.
כמו כן, ההוצאה לשירותי מרפאות ציבוריות ורפואה מונעת הסתכמה ב-44% מההוצאה השופטת לבריאות. ההוצאה לרפואת שיניים ולרופאים פרטיים הסתכמה ב-13% מההוצאה השוטפת וההוצאות לתרופות וציוד רפואי שנקנו על ידי משקי הבית נותרו ברמה של 4%.