ענת עידן צפריר, אמו של החייל אריאל יואב צפריר ז"ל שמת במהלך מסיבת טבע בדרום בסוף השבוע, שוחחה הבוקר (ראשון) עם גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FM ושיתפה את המאזינים בתחושותיה הקשות.
לפני הכול, אנחנו משתתפים בצער שלכם. ספרי לנו על הבן שלך.
"אריאל הוא ילד אחראי, מתוק, חכם, יפה, ילד שעזר, מגיעים אלינו אלפים לבית, אלפים".
הוא הבן הבכור?
"לא, הוא הבן השלישי שלי. אנשים מספרים סיפורים, לא שאני לא יודעת, אני יודעת שהילדים שלי נהדרים וטובים כי ככה אנחנו מחנכים אותם. אבל אנשים מספרים לי סיפורים איך הוא עזר, הציל, תמך בהם. הגיעה הילדה שאומרת שהיא הרגישה שהיא לא מסוגלת לגמור שנת שירות, ואריאל עזר לה ותמך בה בשיחות ובמצב רוח ולימד אותה, היא אומרת 'בזכותו לא רק סיימתי את שנת השירות אלא סיימתי כמצטיינת'".
לא הכרת את הסיפורים האלה.
"לא ידעתי, אני יודעת שהוא ילד טוב. אני מתעסקת בחסד ואריאלצ'יק מגיל קטן, כל הילדים שלי עושים סלי מזון ועוזרים לנזקקים, הם גדלו בבית כזה של נתינה. אני יודעת שהם תמיד עוזרים כולם, אבל לא ידעתי את הסיפורים האלה. אבל כל אחד מגיע ומספר כמה הוא נגע בו ועזר לו, וכמה הוא טוב ונשמה טובה. אני לא מצליחה להבין מה קרה במסיבה הזאת, אני לא מצליחה להבין. למה לא הצילו לי את הילד שלי? איך לא התקשרתי? אני תמיד מתקשרת ובפעם הראשונה בחיים שלי שאמרתי 'אני לא אהיה הנודניקית אני לא אהיה נודניקית?' אוי ואבוי איזה אסון, אסון, אסון. לא רק למשפחת ברקן והשומרון זה אסון לעם עם ישראל, אסור שדבר כזה יקרה, אסור".
אתם ידעתם שהוא הולך למסיבת טבע?
"ידעתי שהוא הולך למסיבת טבע, לא יהה לי מושג מה זה מסיבת טבע. זה לא מסיבת טבע, זה מסיבת מוות. אלוהים אדירים, אני חייבת שתדעו, אריאל אפילו סיגריות לא עישן, ילד מצוין, ילד עם גבולות, בגלל זה אני לא מצליחה להבין מה קרה שם? חבר שלו אמר לי בטלפון 'ענת הכול היה בסדר', שאלתי אותו 'רז, אתם עישנתם סמים? זה מה שקורה במסיבה הזאת'?".
הלך עם רז או עם חברים נוספים?
"היו מלא חברים".
כולם ביחד?
"כולם ביחד, כולם בסדר".
ואת אומרת שידעת שהוא במסיבת טבע אבל לא ידעת מה זה האירוע הזה.
"לא ידעתי מה זה האירוע הזה וגם אני בוטחת בילד, בחיים הוא לא יגע בסמים, והוא אמר 'או שמישהו זרק לו משהו בכוס או שאנחנו לא מצליחים להבין מה קרה פה. תראי כולנו בסדר'".
דיברת איתו לפני שהוא יצא למסיבה?
"רק שלח לי הודעה ב-3 וחצי בבוקר 'מאמו הכול בסדר, אנחנו בדרך אל תדאגי'. הילדים שלי תמיד שולחים לי הודעה, יש בינינו הסכם שאנחנו תמיד מעדכנים אחד את השני על הכול".
בבוקר הזה לא רצית להיות נודניקית אז לא שלחת לו הודעה?
"כן, כן, לא התקשרתי. אם הייתי מתקשרת, אני לא יודעת. אני לא יודעת, אני לא יודעת. הלב שלי נקרע. אני מתה, איך משטרת ישראל לא הייתה שם? אני לא רוצה להאשים אותם אבל איך הם לא באו והזעיקו אותם? איך הם לא באו? מלא טעויות שיכלו להציל את אריאל".
דיברו איתכם מהמשטרה?
"קודם כל שתדעו, שאף אחד לא הודיע לי על המוות שלו, אף אחד לא עדכן אותי. אנחנו גילינו הכול לבד, זה היה נורא".
איך?
"אמא של ניב התקשרה אליי ב-24:00 היא אמרה שניב שלח הודעה שהוא במשטרה, אמרתי מה קרה אלוהים אדירים? היא ענתה 'הוא נותן עדות ואריאל קיבל מכת שמש', אמרתי אוקיי, ביי וניתקתי את הטלפון. הבת שלי התקשרה לכל בתי החולים ואני למשטרה, הם לא ידעו דבר, 'לא יודעים, לא יודעים, לא יודעים'".
מ-5:00 בבוקר שהוא נכנס לרכב והרגיש לא טוב, עד 2 בצהריים לא ידעתם כלום?
"מי ידע שב-5? אני הייתי מצילה אותו. אבל אף אחד לא התקשר אליי".
אף אחד?
"אף אחד לא התקשר אליי, הייתי מצילה אותו. גם בסורוקה, הוא ראה שצעיר בן 19 במצב אנוש בסורוקה, רצנו לשם וגם שם הם לא מדברים איתי. אחרי חצי שעה התפרקתי, התחלתי לצעוק כמו חיה, משהו שלא מתאים לי ואז מישהו התייחס אליי. אמרו לי 'תבואי תזהי את הגופה', הוציאו לי אותו ממקפיא, זה היה נורא, זה היה נורא, ילד שלי, המתוק הזה. אתם צריכים לדעת, ילד מקסים, אנחנו משפחה טובה, לא יכול להיות שזה קרה בכלל.
"אנחנו לא מצליחים לעכל בכלל את הדבר הנוראי הזה. אנחנו שבורים ומתגעגעים אליו, כולם מתגעגעים אליו, הוא ילד מקסים ואני בטוחה שכל הילדים מקסימים ולכן אסור לתת להם ללכת למסיבות טבע. זה לא מסיבות טבע, זה מסיבות מוות. אסור לתת לילדים ללכת, אסור בכל שזה יקרה מסיבות כאלה. שמשטרת ישראל תעצור את הדברים האלה. איך אנחנו נותנים שדבר כזה יקרה אסור? שיקרה עוד אסון כזה? אסור".
מצליחה להבין קצת מה קרה?
"לא יודעת כלום, כל פעם אני מקבלת פרט כזה אחר, לא יודעת כלום. המשטרה הייתה כאן ביום שישי וביקשו לעשות נתיחה לאחר המוות. הם לא מוכנים לתת לי שום פרטים - לא הסכמתי. אמרתי שהילד שלי נפטר, עשו לו את כל הבדיקות תיקחו מביה"ח את הבדיקות. תראו את סיבת המוות, אין סיבה לבתר לו את הגוף, אני לא מוכנה אני רוצה שיישאר שלם. הם הלכו איתי אתמול לביהמ"ש, תודה לאל לקחתי עו"ד והוא הצליח למנוע את זה".
מה מספרים החברים על מה שקרה?
"כולם במעצר בית, לא נותנים לי לדבר איתם".
בסוף, אתם חושבים שזו הייתה מכת חום?
"אני לא יודעת, אני חושבת שזה מכת חום, אבל חושבת שהיו עוד דברים שלא מספרים לי והייתה רשלנות כי אריאל, אני כל הזמן שומעת וקוראת בחדשות, שכב כמה שעות במצב לא טוב ואף אחד לא עזר לו. יכולנו להציל אותו אם רק היינו יודעים, אם מישהו היה מרים טלפון. יש לי קשרים בכול הארץ ובכל מקום גם בעולם. הייתי עוזרת לבן שלי, אני עוזרת לכל העולם ואני לא אעזור בן היקר שלי? לבן שלי, היקר מכול ,לא עזרתי. לא הצלחתי לעזור לו".
ראיתי בטלוויזיה כמה את מחזקת את הילדים האחרים שלך.
"אני חייבת, יש לי ילדים טובים ומקסימים וטובים. אני חייבת להיות שם בשבילם ולחזק אותם".
איך הם מתמודדים?
"מאוד קשה. עידו אמר אתמול שהוא ממש כועס שאריאל לא יהיה איתו בחתונה, שלא יראה את הילדים שלו. שניהם נולדו באותו יום בהפרש של שלוש שנים, יש להם קשר כמו תאומים קשר חזק־חזק. הוא אומר 'אני כועס שהוא לא יהיה איתי, שאין לי את החצי השני שלי'. מעין שלי שהוא היה בבת עיניה, היא שבורה. גם נוע'לה שלנו המתוקה הקטנטונת. הם ילדים מאוד מגובשים, חברם מאוד טובים, יש ביניהם חברות גדולה, יוצאים ביחד, מבלים ביחד, הכול ביחד. אנחנו בית כזה מכיל, אוהב ושמח וזהו. עכשיו אריאל שלי איננו".
אנחנו מתרשמים שהוא היה ילד מקסים ושאתם משפחה מקסימה.
"הוא מהמם ומדהים".
אנחנו בעיקר כואבים את כאבכם, תנחומים מכולנו.
"בבקשה, אני מתחננת אליכם, לפחות פעם בשבוע תדברו על מסיבות המוות האלה שאנשים יבינו שאסור שזה יקרה. אני בכול דרך עכשיו אלחם בזה".