"גדלתי על המורשת של השריון", מספר רס"ן (במיל') צחי עמיעד (40), מפקד בסדיר ובמילואים בחיל השריון יותר מ־20 שנה ונכדו של האלוף (במיל') משה (מוסה) פלד ז"ל, מהמפקדים המיתולוגיים של השריונאים לדורותיהם.
פלד זכה להכרה כאחד מחמשת מצביאי השריון הטובים בהיסטוריה, במוזיאון השריון בפורט נוקס בקנטקי בארה"ב, לצדם של הגנרלים ארווין רומל, ג'ורג' פטון, קרייטון אברמס והאלוף (במיל') ישראל טל.
פלד זכה בהוקרה הבינלאומית על לחימת אוגדתו בחזית הסורית במלחמת יום הכיפורים ותרומתו לפיתוח תורת לחימת השריון בצה"ל כחלק מלקחי המלחמה.
הנכד הלך בעקבות הסב והפך את השירות בסדיר ובמילואים בשריון לדרך חיים. "המילואים הם זכות וחובה עבורי", הוא אומר בראיון ל"מעריב" לקראת יום ההוקרה לחיילי המילואים, שחל השבוע.
"גדלתי בנהלל וסבא היה מאוד זמין, במרחק קפיצה במושב. במפגשים משפחתיים, בעיקר בסופי שבוע, נחשפתי מילדות יותר ויותר לסיפורים על השריון והקרבות", מספר עמיעד. "השריון עבורו היה הכל - משפחה, חיים, תרבות ודרך חיים".
אבל לא רק על מורשת השריון גדל הנכד. "אבא שלי היה לוחם בסיירת שקד ונקראתי על שם דוד שלי, שהיה טייס בחיל האוויר ונהרג בעת שירותו", מספר עוד עמיעד.
לאחר שחרורו מצה"ל שימש פלד בין היתר יו"ר יד לשריון בלטרון, ונהג לקחת את הנכד לטקסים ולאירועים. "הוא שמר על קשר הדוק עם חברים. השריון היה חלק ממנו והנצחת המורשת שלו הפכה למפעל חיים עבורו", הוא מספר.
עם גיוסו לצה"ל חשב בתחילה עמיעד ללכת בעקבות הדוד שעל שמו נקרא. "בהתחלה רציתי להיות טייס, ואחרי הגיבוש, כשזה לא הלך, התלבטתי היכן להמשיך. כשהתייעצתי עם סבא שלי הוא עודד אותי כשאמר 'צריך בשריון אנשים טובים וחזקים'".
מאז השריון הפך גם לדרך חיים עבור הנכד. אחרי שסיים את ההכשרה כלוחם בשריון, החל עמיעד לשרת בטנק בפעילויות מבצעיות, והתחנה הבאה הייתה קורס קצינים.
מוסה פלד היה באותן שנים חולה, אבל הקפיד להיות מעורה בהמשך המורשת המשפחתית וסגירת המעגל של הנכד. "הוא כל הזמן התעניין ועקב. זה כנראה החזיק אותו. בטקס הסיום בשיזפון, במרץ 2000, הייתה התרגשות מאוד גדולה. סבא הגיע בכיסא גלגלים. הביאו אותו לרחבת המסדרים וביחד עם הרמטכ"ל הוא חשף את דרגת הקצונה".
חודש לאחר שפלד השתתף בטקס הסיום של קורס הקצינים בהשתתפות נכדו האהוב, הוא נפטר. "הרגשתי שאני רוצה להמשיך ללכת בדרכו. השריון הפך גם עבורי לדרך חיים".
סגירת מעגל מרגשת נוספת לעמיעד התרחשה לאחר שחרורו משירות סדיר. "הציבו אותי במילואים בחטיבה 205 של השריון, באוגדה שסבא פיקד עליה במלחמת יום הכיפורים בקרבות ברמת הגולן", הוא מציין.