בני סעדון, נהג המשאית החשוד במעורבות בדריסתו למוות של דוד ישראל אוחיון בן ה-9 ביום שני באשקלון, שוחרר אתמול למעצר בית. חגית, דודתו של הילד, התראיינה הבוקר (רביעי) לגל"צ וסיפרה כי המשפחה מתמקדת כעת באבל על האובדן ולא כועסת על הנהג: "ברור לנו שהוא לא ראה. הוא לא שם לב לכלום, אני בטוחה שהחיים שלו השתנו לגמרי".
איך מתרוממים ומצליחים לראות את הצד של הנהג הדורס?
"זה טבעי לנו, לאחי ולגיסתי. זה לא החלק הקשה. אנחנו עכשיו בשבעה, אנחנו מתאבלים עכשיו, אז אנחנו לא מסתכלים קדימה עכשיו. ברור לנו שהוא לא ראה. יש פה אנשים שמתמקדים בזה שהגורל של הנשמה של מי שהם הביאו לעולם היא לתקן את עצמה ולהמשיך הלאה. יש פה אמונות ודברים אחרים. הנהג הוא לא העניין".
את יודעת מה קרה שם?
"יש שתי גרסאות - או שהילד היה על המדרכה והמשאית עלתה קצת על המדרכה והגלגל פגע לו בראש, או שהוא נתן ברקס ליד הגלגל האחורי של האופניים, והוא מעד לתוך הכביש. הוא לא שם לב לכלום, אני בטוחה שהחיים שלו השתנו לגמרי.
אחיו של הנהג נפטר.
"אני מאוד מאמינה בגלגול נשמות. תהליך הפטירה היה באזכרה. אי אפשר להתעלם מהסימן הזה".
הוא פגע וברח.
"אמרו בהתחלה שהיה פגע וברח. אני הבנתי שהוא הלך לפרוק סחורה וחזר במסלול הזה, כי זה המסלול שלו. הוא חזר למקום הזירה מבלי לדעת שהוא היה אחראי על הגורל של מישהו. ככה הבנתי, ככה שמעתי. לא שמעתי כעסים. המיקוד הוא אחר לגמרי. אנחנו לא צריכים אנרגיה שלילית כזו. זה הפוך לגמרי ממה שמראים לנו בתקשורת - כמה אהבה, כמה מגוון אוכלוסיות. לפני שבועיים שמעתי ילדים חרדים מדברים על השוטרים שלנו ורציתי לבכות, אבל שוטרים וחרדים, כולם עם אותו כאב בעיניים, כאילו זה קרה להם. כמה אהבה, כמה אנחנו צריכים להתאחד, צריך הרבה כוחות. צריך פשוט לסתום את הפה, זה מה שאני מרגישה. לסתום רגע, לחוות רגע את מה שקורה, משהו מתחדש עלינו, משהו לא ברור, וצריך כוחות בשביל זה. אם נתמקד רק בשלילי הוא ינצח".
"דוד ישראל, הילד היקר שלנו, הוא פשוט נשמה אדירה. זה ילד שמחבק אותך, מנשק אותך ונותן לך תשומת לב כאילו אתה הכי חשוב בעולם. ילד חביב עם המון אנרגיות, סקרן, מתעניין, חכם. הוא היה השביעי מבין שמונה ילדים, יש איתו אח שהוא כמו תאום שלו. הוא לא ראה את רגע התאונה, הרגע הזה ממש נעלם".
איך הוא מתמודד?
"אני לא רואה אותו מתמודד עדיין. הוא רואה מלא אנשים, אני לא יודעת איך להגדיר את זה. הוא לא בעניינים, הוא קטנצ'יק".