בחודשים האחרונים שמענו חדשות לבקרים על אירועים המוניים שהתקיימו במגזר החרדי ובמגזר הערבי, בניגוד להנחיות וללא אכיפה מספקת, אך כעת מתברר כי גם בציבור היהודי־החילוני יש אולמות אירועים שעורכים אירועים המוניים מתחת לרדאר, כדי לרכך את המהלומה הכלכלית הקשה שספגו בתקופת הקורונה.
הנחיות משרד הבריאות כיום מאפשרות קיום אירועים בחללים סגורים בהשתתפותם של עד עשרה אנשים, וקיום אירועים במרחב הפתוח בהשתתפותם של 20 אנשים לכל היותר. הקנס על הפרת ההנחיות עומד על 5,000 שקלים.
עם פרוץ הקורונה נאלץ ח’, בעל אולם אירועים עם ותק רב בתחום, לסגור אותו. “אבל אז ראיתי את האירועים ההמוניים שהחרדים והסלבס עושים, וראיתי שאף אחד בעצם לא נגע בהם, כמו שלא עשו כלום למתפללים בבתי הכנסת, וזה לא הגיוני בכלל”, הוא אומר כעת, “ואז אמרתי לעצמי: למה שהם ייהנו וירוויחו ואני אתמודד עם חובות שהולכים ותופחים? מה גם שהמדינה לא עזרה לי כל כך לצאת מהבוץ הכלכלי שאליו נכנסתי בגלל המצב והביטולים, אז החלטתי לקחת את החוק לידיים”.
ח’ החליט לרקום דיל עם בעלי השמחה. “אני נותן להם שתי אפשרויות: או לשלם לי מראש דמי סיכון של 3,000 שקלים על כך שהמקום פתוח, ואם והמשטרה תפשוט על המקום – הקנס יהיה עליי. או שאם תהיה פשיטה של המשטרה – הקנס, בעלות של 5,000 שקלים, יהיה על חשבונם", הוא מסביר. "מובן שבתקופת הקורונה, ברוב האירועים האלו התשלום מתנהל ב'שחור' כי אני עדיין צריך את המענק מהמדינה. הנזק שנגרם לי גדול”.
איך הלקוחות שלך מגיבים לדיל הזה?
“היו כאלה שאמרו שזה לא הגיוני והעדיפו ללכת למקום אחר, ואני מבין אותם, אבל היו כאלה שהסכימו כי הם מבינים את המצוקה. רוב האנשים מגיעים אליי דרך הטלגרם והפייסבוק כי מלכתחילה הם מחפשים מקום לקיים בו את השמחה שלהם ולא רוצים לתת לקורונה להרוס להם את הרגע המרגש בחייהם”.
איך אתה יכול להיות בטוח שלא יפשטו על המקום?
“אתה אף פעם לא יכול להיות בטוח ב־100%, אבל אתה עושה את המיטב. אני דואג שהמוזיקה לא תהיה רועשת מדי, אני מוודא שכולם יהיו עם מסיכות ומציב שומר בחוץ, כך שאם הוא חושד שהמשטרה קרובה למקום, אנחנו מכניסים חלק מהאורחים לחדר צדדי, ובעצם משאירים 20 איש שמתנהגים 'יפה'. מובן שאני מבקש שאף אחד לא יעלה את תיעוד האירוע לפייסבוק או לאינסטגרם, ואם כן מעלים, אז בלי ציון המקום. עד כה האירוע הגדול ביותר שהיה לי בחודשים האחרונים, מאז שהקורונה פרצה, היה ל־300 איש, ואף עוד אחד לא עלה עליי.
בינתיים.
“נכון, אבל הגעתי למצב שאין לי מה להפסיד”.
באמצעות אחת מקבוצות הפייסבוק העוסקות בתחום, הגעתי למספר הטלפון של מפיקת ומארגנת אירועי מחתרת, והצגתי את עצמי כחתן מיועד שמחפש אולם ל־200 איש. “אין לי מקום ל־200 איש, אבל יש לי מקום ל־150 איש ליום שני הקרוב. טוב לך?” שאלה. “איך מתנהל התהליך?” ביררתי. “כשתהיה רציני, בוא ניפגש ונסגור את עניין המחיר”, אמרה. “רק תדע שתצטרך לשלם 5,000 שקלים דמי קנס. זה התעריף הכללי שכל הזוגות משלמים”. כשביררתי איתה אם היא בטוחה שלא תהיה הפתעה ופתאום המשטרה תבוא, היא השיבה: “אל תדאג, אני בטוחה, עשינו כבר כמה אירועים כאלה החודש, ושום דבר לא קרה. אנחנו דואגים להסתיר את הכל”.
חוסר ודאות
ר’ מאזור הצפון, שלדבריו תכנן עם ארוסתו את חתונתם כבר זמן רב, קיים לפני שבועיים אירוע בן 170 משתתפים. “נחנקנו, אין לאף אחד מושג עד מתי כל הפיאסקו הזה יימשך”, הוא אומר. “אי־היכולת של פלוני לחיות בחוסר ודאות למשך זמן ארוך כל כך הביאה אותנו להחלטה שאולי אפשר לקחת לנו את החירות, אבל לא את שמחת החיים ואת הזכות להקים בית בישראל”.
איך הגעתם דווקא לאולם הזה?
“לאחר חיפוש לא פשוט מצאנו בעל אולם שנעתר לבקשתנו. מובן שהוא הציב לנו לא מעט תנאים וייקר את המחיר, אבל לא היינו במצב שיכולנו לסרב”.
איך המשפחה הגיבה לעריכת אירוע בניגוד להנחיות?
“המשפחה המורחבת תמכה בנו לאורך כל הדרך, ולא הייתה שום התנגדות מלבד זוג חברים שלא הסכים להגיע בשל החשש להידבקות, וגם זה מובן”.
העליתם תמונות מהחתונה לרשתות החברתיות?
“לא רצינו להיכנס לכל ההמולה הזאת. אנחנו אנשים קנאים מאוד לפרטיות וגם ביקשנו מאנשים שלא יעלו תמונות”.
“דוחקים לפינה"
ק’ ובן זוגה, נשואים טריים, היו אמורים להתחתן באולם אירועים, אך בשל המצב נאלצו לדחות את האירוע פעמיים. “ואז הם צלצלו אליי ואמרו לי שאני יכולה לקיים, בניגוד לנהלים, אירוע של 200 איש עם רחבת ריקודים”, היא מספרת, “אם תגיע ביקורת, השומר יתריע ונעשה כאילו אין ריקודים, ויש קפסולות, ואחרי שהם ילכו נחזיר הכל לקדמותו”.
איך הרגשת?
“הרגשתי שנקלעתי לעולם תחתון. כשסירבנו ללכת איתם בניגוד להנחיות, הם אמרו: ‘או שתדחו את החתונה לתאריך אחר בעוד שנה אצלנו או שתשלמו 7,500 שקלים דמי ביטול. הם גם אמרו שכלות היו בוכות בשביל התנאים המעולים האלה. עשו מאיתנו צחוק בפנים. אנחנו מתכננים ללכת לבית משפט לתביעות קטנות. דיברתי עם יותר מ־50 זוגות שעברו מקרה דומה לשלי עם אולמות וגני אירועים שונים בארץ”.
בסופו של דבר התחתנה ק’ באירוע מצומצם לפי ההנחיות.
“האולם שלנו סגור באופן עקרוני”, מספרת ש’, שדחתה את חתונתה שהייתה אמורה להתקיים באולם אירועים בגלל המצב, “אבל בעל האולם מוכן לפתוח את דלתותיו לחתונה רבת־משתתפים אם יקבל תשלום הולם ומופרך, ואם האירוע לא יתקיים – הוא דורש דמי ביטול. ההרגשה היא כאילו דוחקים אותנו לפינה”.
“אכיפת אירועים כאלו נתונה רק בידי המשטרה”, אומר מצדו יו”ר התאחדות בעלי האולמות נועם לוי, “פנו אליי הרבה אנשים שרצו להתחתן באולם, אבל לא הסכמתי, והם מצאו פתרונות אחרים. בסופו של דבר אי אפשר למנוע מאנשים להתחתן. המדינה מתעלמת לגמרי מהאפשרות שאולמות יקיימו חתונות. במדינה כנראה מעדיפים שזה יתקיים באופן פיראטי כי זה מסיר ממנה את האחריות. המדינה עוצמת עיניים לנוכח החתונות שמתקיימות במחתרת, ובמקום לאפשר לנו לקיים חתונות במתווה של 40־50 איש, אומרים לנו שאי אפשר. זה מה שמגביר את תופעת החתונות הפיראטיות הללו. אין שום פיקוח”.
"בחודש האחרון המשטרה נתקלה פחות באולמות ובגני אירועים שפתחו בניגוד להנחיות, לעומת מה שהיה בחודשים יולי־אוגוסט", טוען גורם במשטרת ישראל, "אולם אנחנו נתקלים ביומיום בחתונות הפיראטיות שמתקיימות בדרך כלל במרחבים פתוחים באופן פרטי, ואז המשטרה מגיעה ואוכפת. בביקורות של המשטרה באולמות ובגני אירועים בנקודת זמן זאת, אנחנו נתקלים פחות במקומות פתוחים, ומובן שאם ניתקל – נאכוף זאת במלוא החומרה. ברוב הפעמים שבהן אולם כזה נתפס, מדובר בהלשנה. לפני כחודשיים נתקלנו בתופעה הזאת ואכפנו אותה, ובתקופה זאת, שבה ההנחיות והאירועים משתנים תדיר, הכל משתנה, ואנחנו עם יד על הדופק ומבקשים מהאזרחים לשמור על ההנחיות".