יום ראשון האחרון הפסיקה הדס ניר קופלר, מגני תקווה, אם לשניים בגילי שנתיים ו־4, לשלוח את ילדתה לגן. "הילדה נמצאת בגן של 35 ילדים, עם שלושה אנשי צוות, והסבירות הסטטיסטית שמישהו יחלה בקורונה היא לא נמוכה במצב הנוכחי", היא אומרת. "מכיוון שיש רושם שיש סיכוי גבוה שנגיע לסגר מוחלט בכל מקרה, אנחנו מעדיפים לספוג את הימים האלה שהילדה לא בגן ולמנוע תחלואה שעלולות להיות לה השלכות ארוכות טווח".
כמו ניר קופלר, יש הורים נוספים שלא מחכים עד שקבינט הקורונה יחליט אם מערכת החינוך תמשיך לפעול או תיסגר בשל העלייה הנמשכת בתחלואה, ובחרו שלא לשלוח את ילדיהם למערכות החינוך בימים האחרונים. בהם נמצאת אף הממונה על בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי־פרייס, שסיפרה אתמול בראיון כי בשל נתוני התחלואה, החליטה כי בנה, תלמיד כיתה י"א, לא ילך לבית הספר.
"אני במצב נוח", מודה ניר קופלר, העוסקת בתחום יחסי הציבור. "הבן הקטן שלי נמצא עם מטפלת קבועה שיכולה להשגיח גם על הילדה. לא כל אחד יכול להרשות זאת לעצמו. אני מבינה את הקושי של בעלי עסקים ושל הורים במצב של סגר מוחלט, אבל במצב שבו כבר התחילו לחסן, עדיף לספוג את החודש הקרוב ולהיות בבית כדי שלטווח הארוך נחזור לחיות. אני לא מחכה שהממשלה תסגור את מוסדות החינוך. אני ובן זוגי החלטנו על דעת עצמנו לא לשלוח את הילדה לגן עירייה, אבל אנחנו כאמור יכולנו להרשות זאת לעצמנו".
"אתמול סגרו אצלנו את כל מערכת החינוך בגלל שהתגלתה באחד המוסדות המוטציה הבריטית, אבל אנחנו לא חיכינו לכך שתתגלה המוטציה ומתחילת חנוכה, בגלל עליית התחלואה, החלטנו לא לשלוח את הילדים למערכות החינוך", אומרת חן דנציגר מהיישוב אפרת, אם לשלושה ילדים: תינוק שנמצא עמה בבית, ילד בגן עירייה וילד בכיתה ב'.
מה הוביל להחלטה?
"הרציונל הוא שאני לא רוצה שהילדים שלי חס וחלילה יביאו לי קורונה הביתה. הפחד הוא לא מהבידוד, אלא מכך שחלילה נידבק במחלה. היה קשה לקבל את ההחלטה כי כל החברים של הילדים הלכו רגיל למסגרות, המסגרות היו פתוחות רגיל, ואני הייתי צריכה לקטוע את השגרה שלהם. היום בדיעבד אני שמחה על ההחלטה. אני לא נביאה, אבל צפינו את זה מגיע, זה היה רק עניין של זמן".
דנציגר, מורה שנמצאת כרגע בחל"ת, טוענת ש"גם אם הייתי עובדת, הייתי משאירה את הילדים בבית ומוצאת פתרון. עדיף להתאמץ ולמצוא פתרון מאשר שהילד יחזור חולה".
איך הילדים הגיבו להחלטה שלך?
"הילדים התבאסו. הם מספרים לכולם שאמא לא מרשה להם ללכת למסגרות בגלל הקורונה, אבל הם בסוף מסתדרים עם הסיטואציה".
גם אדוה מלמד־לוי, דוברת ומנהלת יחסי הציבור של רשת מלונות פתאל, החליטה כבר ביום ראשון האחרון להפסיק לשלוח את שני בניה לבית הספר היסודי בהוד השרון שבו הם לומדים. "קיבלנו מיילים בשבת על מקרי הידבקויות בבית הספר, ולמרות שהכיתות של הילדים שלי לא היו מעורבות, החלטתי שעד שהמצב מתבהר, אני מעדיפה להשאיר את הילדים בבית", היא מספרת.
היו הורים נוספים שנהגו כמוך?
"אני לא הייתי ההורה היחיד שלא שלח. אצל הבן הקטן שלי ביום ראשון כמעט לא היו ילדים בכיתה. והנה בראשון בערב הודיעו שבית הספר ייסגר ל־48 שעות עד שהעניינים יתבהרו. אתמול בית הספר הציב ניידת בדיקת קורונה לתלמידי בית הספר, ובתוך כמה שעות העבירו את כל הלימודים לזום. זה מפחיד, יש יותר ויותר נדבקים, אני חוששת לשלוח לבית ספר, שוקלת את צעדיי בקפידה וגמישה בהחלטות שלי".
"מציאות החיים"
אל ההורים המודאגים מצטרפים גם ראשי רשויות, שכמה מהם החליטו לסגור מוסדות חינוך בתחומם. בבת ים, למשל, החליט ראש העיר צביקה ברוט על סגירת לימודים בכיתות ה' עד י', ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן - שקרא בתחילת השבוע להורים שלא לשלוח את ילדיהם למערכת החינוך בשל "התחלואה החמורה" והודיע כי גם בתו תישאר בבית - קבע אתמול כי היא תעבור לפעילות מצומצמת עקב התפרצות חסרת תקדים בבתי הספר והגנים וכי כיתות ה' עד ז' וכיתות ט' עד י' יעברו ללמידה מרחוק.
ובנוסף, אתמול החליטו במועצת קריית יערים לסגור את מערכת החינוך לאלתר. "לא הייתי חייב לסגור, יכולתי להשאיר את כל המוסדות אצלי פתוחים, אבל בחרתי לסגור", מסביר ראש המועצה הרב יצחק רביץ.
למה בעצם?
"אנחנו לא משחקים משחקים, מסתכלים לא על הסכמים שונים אלא על מציאות החיים. בארבע בבוקר ראיתי רשימה של 31 חולים חדשים, כאשר 19 מתוכם בגילי 0־14. אלה היו תוצאות שהגיעו במהלך הלילה. בשבע בבוקר הוצאנו הודעה לכולם שאנחנו צריכים לעשות תחקורים, לבדוק אילו כיתות צריכות להיות בבידוד. בינתיים היו הורים שכבר שלחו את הילדים למוסדות החינוך.
בשעה תשע בבוקר עשינו הערכת מצב, ראינו מה קורה, ומיד שלחנו הודעה שכל המוסדות נסגרים, ומי שיכול - שיבוא לקחת את הילד. רוב ההורים באו לקחת. מי שלא היה יכול לבוא במיידי, הצוות נשאר עם הילד עד שהם הגיעו".
הממשלה טעתה בהחלטה להשאיר את מערכת החינוך פתוחה?
"הממשלה רצתה לסגור, הממשלה מדברת בהיגיון, אבל מסיבות כאלה ואחרות תקעו את הממשלה. בסופו של דבר, כל ראש רשות יודע מה קורה ברשות שלו, מנתח את המצב עם אנשי מקצוע ומקבל את ההחלטה. אנחנו נמשיך לעשות הערכות מצב".
גם אלי אסקוזידו, ראש המועצה האזורית נחל שורק, סגר חלק ממוסדות החינוך במועצה. "אני בוחן את התחלואה מיום ליום בהתאם לנתונים", הוא אומר. "על פי משרד הבריאות אני לא צריך לסגור כלום, אבל החלטתי לאור מצב התחלואה הגבוהה של ילדים ומבוגרים ביישוב יסודות - לסגור שני בתי ספר, ארבע כיתות גן ושלוש כיתות מעון. כל זאת בשיתוף עם הנהלת ותושבי היישוב. כולם מבינים שזה הדבר הנכון עבורנו על מנת להוריד תחלואה ולהציל חיי אדם. כמועצה אני צהוב, אבל למוסדות מגיעים תלמידים מהרבה יישובים. כדי שהתלמידים האחרים לא יידבקו, החלטתי לסגור".
התושבים לא מתקוממים?
"גם ההורים וגם הנהלת היישוב רואים את המצב הקשה, חוששים לחיי המבוגרים. כל מי שרואה את המצב מבין שצריך לקחת אחריות".
אתה לא מעדיף לחכות להחלטת הממשלה?
"כיוון שמשרד החינוך לא החליט לסגור את מוסדות החינוך, אני מבצע את הפעולות שלי בצורה סלקטיבית ולא גורפת. אני בודק את הנתונים על פי מספר פרמטרים ומקבל החלטות. כדי לעצור את התחלואה צריך לעשות סגר מוחלט, כולל סגירת כל מערכת החינוך למשך שבועיים. אני מנסה לעשות הכי טוב בשביל התושבים שלי. לצערי, יש כנראה שיקולים נוספים בקבלת החלטות במדינה, יש לחצים, הממשלה לא הכי יציבה. עד רגע זה לא קיבלו את ההחלטה הנכונה, ואני מקווה שהיא תשתנה. רוב ראשי הרשויות חושבים כמוני".
ירידה לטובת עלייה
"אני אומרת להורים: אם אתם נמצאים בבית או עובדים מהבית, אל תשלחו את הילדים למסגרות", אומרת גם שרון רוגוז'ינסקי, גננת מירושלים, חברת ארגון גננות מחנכות מבית ההסתדרות הלאומית. "בייחוד בימים האלה שהתחלואה עולה ויש את המוטציה, תשמרו על הילדים והישמרו לנפשותיכם. אמא מאחד הגנים כתבה לי שאלמלא היא הייתה יודעת שיש ילד מאומת בגן של בנה, היא לא הייתה בודקת כלל את הילד שלה ולא הייתה יודעת שיש לו קורונה".
"אחד הנכדים שלי, בן 3 וחצי, נמצא בגן עירייה, ותקופה ארוכה הוא נשאר בבית ולא הלך לגן", אומרת דורית חזן, יו"ר ארגון גננות מחנכות מבית ההסתדרות הלאומית. "אחר כך שלחו אותו לגן, ועכשיו המלצתי להוריו להשאיר אותו בבית. אני אומרת להורים: 'בבקשה אל תשלחו את הילדים לגן'. אני רואה מה קורה למשל בחלק מהגנים, שם עובדות חברות שלי, שנסגרים בגלל ילדים וצוותים מאומתים".
ומה עם הקושי של ההורים בסיטואציה?
"אני חברה גם בקבוצות הורים, אני מבינה את המצוקה הכלכלית שאליה נקלענו, אני חושבת שהיה חשוב לשמור על מערכת החינוך פתוחה, אבל זה היה נכון למצב שבו הייתה אחריות הדדית. בחלק מהמקומות אכן קיימת אחריות הדדית, אבל מצד שני יש הורים שלא מקפידים על כך.
אקריא לך מה למשל כתבה אמא לאחת הגננות: 'כן, היה לו חום, היה שיעול, אבל לא שיערנו שזאת קורונה'. הילד הזה הכניס גן של 33 ילדים לבידוד. הורה שולח את הילד בחוסר אחריות עם חום, כי קשה לו להתמודד איתו בבית. לצערנו, אי אפשר לסמוך על הערבות ההדדית של כולנו, ולכן מצב התחלואה כיום מחייב סגירה של מערכת החינוך.
זה קשה להחזיק ילד בן 3 וחצי בבית, גם לילד זה לא בריא. בדרך כלל לא הייתי ממליצה על דבר כזה, וגם בתחילת המגיפה לא המלצתי על כך, אבל לאור מה שקורה עכשיו, עדיף להשאיר בבית החודש הזה, לתת צ'אנס למבצע החיסונים ולהבין שזו ירידה לטובת עלייה".