בית המשפט העליון ידון מחרתיים (רביעי), בהרכב השופטים הנדל, מינץ ואלרון, בזכאות יהודי מרוקו לתגמולים חודשיים מכוח חוק נכי רדיפות הנאצים. בזמן מלחמת העולם השנייה, בעקבות תבוסת צרפת לגרמניה, הוקם בצרפת משטר וישי, שעם הקמתו החל ברדיפת היהודים בשטחו. חוקי המשטר חלו גם בצפון אפריקה, ומיהודי מרוקו נשללו חירויות האזרח הבסיסיות. אלפים פוטרו, סולקו מבתי הספר ואף גורשו מבתיהם. כעת, לאחר קרוב לעשור של דיונים בערכאות הנמוכות שהסתיימו במפח נפש ליהודי מרוקו, מגיע כעת הנושא להכרעת בית המשפט העליון.

השאלה המשפטית המורכבת העומדת לטענת המערערים בלבת בקשת הערעור לעליון, היא זכאותם של אלפי יוצאי מרוקו לתגמולים חודשיים מכוח חוק נכי רדיפות הנאצים. לטענתם, מדובר בכמה אלפי אנשים שיושפעו באופן ישיר משאלת ההכרה והתקצוב. מרבית הזכאים לכאורה פרשו במהלך הדרך וקיבלו את הסדר משרד האוצר, שקבע כי יקבלו 3,975 שקל לשנה בתמורה לוויתור על המשך ההליכים המשפטיים שנוהלו בהקשר זה.

עו"ד דוד ידיד, שייצג אלפים מיהודי מרוקו בפני הערכאות הקודמות ומייצגם גם בפני בית המשפט העליון, הביע את תקוותו כי האחרון יפרש את החוק באופן ליברלי ומרחיב לטובת יהודי מרוקו הנרדפים ויעשה עמם צדק היסטורי. "מדובר במאבק צודק של אלפי יוצאי מרוקו שנרדפו בשל יהדותם על ידי משטר וישי במרוקו", אמר עו"ד ידיד. "משטר זה שיתף פעולה עם הנאצים במשך שנתיים, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. אין מקום להפלות קבוצה זו לעומת אחיהם בארצות צפון־אפריקה (לוב, תוניס) ובאירופה, שזכו להכרה מלאה כנרדפי שואה המקבלים תגמולים חודשיים".