משפחות שכולות שאיבדו את יקיריהן בפעולות איבה זועמות על רשות האוכלוסין של משרד הפנים שהחליטה להוציא לפועל דווקא עכשיו, ערב יום הזיכרון, נוהל שגובש לפני כשלוש שנים, בהסכמה עם משרד הביטחון והביטוח הלאומי.
על פי הנוהל, במרשם האוכלוסין יוגדרו חיילים וחיילות שנרצחו בפעולות כאלה "חללים", בזמן שאזרחים ואזרחיות יוגדרו "נספים". אין מדובר במניע כלכלי משום שהתמיכה הניתנת מהמדינה למשפחות השכולות של חיילים ושל אזרחים שנרצחו בפעולות טרור היא דומה.
בין המשפחות השכולות כתוצאה מפעולות טרור לבין רשות האוכלוסין שורר מתח כבר שנים, וגם העובדה שראש הרשות פרופ' שלמה מור יוסף הוא אח שכול בעצמו ויו"ר המועצה להנצחת החייל, אינה מצליחה להפיג את המתח. המשפחות טוענות כי מאז ומעולם ישנה אפליה בין שכול לשכול, בחסות המדינה. וכאמור, למרות שאין מדובר בהחלטה חדשה אלא במימוש של נוהל שכבר פורסם, העיתוי מרתיח את המשפחות.
"שוב אנו עדים לאפליה בין דם לדם ולחוסר רגישות זועק לשמיים", זועם יו"ר ארגון נפגעי פעולות האיבה אייבי מוזס, ששכל את רעייתו עופרה ובנו טל בפיגוע באפריל 1987. "מדוע לא להגדיר את אותם נרצחים בפעולות איבה כחללים? שוב מתקבלות החלטות ללא התייעצות עם הארגון היציג של נפגעי פעולות איבה מטעם מדינת ישראל. שוב אלפי משפחות שכולות הופכות למשפחות שכולות מסוג ב'.
"כמי שישיא משואה בהר הרצל בטקס המשואות בסימן ערבות הדדית בין כל חלקי החברה, אני קורא לשר הפנים אריה דרעי לתקן באופן מיידי את העיוות הזועק לשמיים. ילדי טל לא נספה בפעולת איבה אלא נרצח, והוא חלל במערכה על קיומה וריבונותה של המדינה".
יוסי צור שכל את בנו אסף בפיגוע באוטובוס קו 17 בשנת 2003 בחיפה. לידו ישב חייל שיוגדר במרשם האוכלוסין כחלל מערכות ישראל בעוד שאסף ז"ל יוגדר כנספה. "שוב בחסות הממשלה מייצרים שכול א' ושכול ב'", אומר האב. "הילד שלי אסף נרצח ולא נספה, והוא יוגדר כחלל פעולות איבה בדיוק כפי שהחייל שישב לידו באוטובוס מוגדר כחלל מערכות ישראל. כל אפליה בין דם לדם היא דבר פסול שחובה לתקן במהרה".
מוזס מוסיף: "אין יותר מתיאור זה כדי להמחיש את חוסר הרגישות בקבלת החלטה שמייצרת בידול בין מערכות ישראל לפעולות האיבה". בארגון מדגישים: "לא ניתן לזה יד. גם במחיר של יציאה למאבק ציבורי, וגם במחיר שנגיע למשרד הפנים ונקרע את תעודות הזהות שלנו כאות מחאה על ההחלטה האומללה הזאת. כבר באפריל 2018 דרשנו שנוגדר בדיוק כמו חללי מערכות ישראל, כחללי פעולות איבה, ושוב התעלמו מ־4,176 משפחות של חללים שנרצחו בפעולות איבה".
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "השינוי שנכנס לתוקפו ומאפשר לציין בספח תעודת הזהות של ההורה את העובדה כי בנו או בתו הנם חללי מערכות ישראל או נספי פעולות איבה, מהווה ציון דרך משמעותי שנועד לתת ביטוי להורים השכולים גם בספח תעודת הזהות. ההליך ארך כשלוש שנים, בהן התקיימו דיונים רבים, פומביים ופנימיים, בכנסת ומול משרדי הממשלה הרלוונטיים, וכן היו פרסומים בכלי התקשורת. בשום שלב לא עלתה טענה כאמור. רק כעת, לאחר הפרסום, מובאת הסוגיה".
"ראוי לציין כי מבדיקה מול ביטוח לאומי ומשרד הביטחון עולה כי נערכו התייעצויות בנושא גם עם נציגי ההורים השכולים. מדובר בהליך סדור, פומבי ושקוף, שקיבל במה תקשורתית מספר פעמים ואשר מטרתו, מעל לכל, היא להביא לידי ביטוי את מעמדם של ההורים השכולים. מאחר שמדובר בהליך חקיקה של שינוי תקנות, כל שינוי נוסף מחייב פנייה בשנית להליך חקיקתי בכנסת".