לא ברור מה קורה במשרד הרווחה בתחום הטיפול בנוער בסיכון, אבל בשנים האחרונות, בהובלת סמנכ"לית המשרד אלין אלול, עמותות שצברו ניסיון עשיר וייחודי של שנים נדחקות פעם אחר פעם מהפעלת מסגרות טיפוליות לנוער הרגיש הזה.

במצב הנוכחי, המשרד "מתחבא" מאחורי חוק חובת מכרזים המחייב הוצאה של המסגרות, רובן ככולן מופרטות, למכרז חדש מדי כמה שנים. אבל מה שקורה בפועל הוא שכמפעילים נבחרות לא פעם, באופן מעורר תמיהה, חברות כוח אדם וסיעוד שכל זיקה בינן לבין טיפול בנוער בסיכון היא אפסית. המגמה נמשכת גם בימים אלה, כשהעמותה שנמצאת הפעם "על הכוונת" היא עלם – עמותת הסיוע המובילה בישראל לנוער בסיכון.

מרכז "הלב 24/7" בתל אביב הוא הגדול מסוגו לטיפול בקטינים שורדי זנות שמפעילה עלם כבר שבע שנים, וגם הוא עתיד לעבור להפעלתה של חברה מסחרית שאין לה כל זיקה או רקע לנושא. הגם שמכרז חדש לא מבטיח למפעיל קיים כל קדימות, דומה שבכירי משרד הרווחה בוחרים במודע להתעלם מהעובדה כי עלם הוא הגוף היחיד בישראל שמטפל - כבר מאז 2001 - בנוער בזנות, וגם הראשון שהתמודד עם התופעה בשטח ופיתח מומחיות בו.

עלם, שקצרה שבחים במהלך השנים על פעילותה בתחום, הן מצד הרשויות והן מצד מפקחי משרד הרווחה (שבעצמו אימץ תוכניות שפותחו בעמותה), קיבלה דווקא במכרז הנוכחי ניקוד נמוך ומפתיע לצד ביקורת לא עניינית לכאורה.

מה יקרה בינתיים ל־130 בני הנוער והצעירים המטופלים כיום ב"הלב 24/7"? את משרד הרווחה נראה שזה לא ממש מעניין. "כל כך הרבה מסגרות עברתי בחיי ואז הגעתי לכאן", מספרת צעירה מאזור המרכז המטופלת בעלם, "לא סמכתי על אף אחד, אבל הם לא ויתרו עליי. הם קיבלו אותי כמו שאני, בלי לשפוט ובלי לנסות לחנך אותי. הרשתי לעצמי סוף סוף לסמוך עליהם ועכשיו אני צריכה להתחיל הכל מההתחלה?".

לדברי שני נרדימון, מנהלת "הלב 24/7" מיום הקמתו, "יום־יום אנחנו חיים את עולם הזנות דרך הצעירים שלנו. רואים אותם פצועים אך נלחמים, משכנעים אותם לסמוך עלינו ולא מוותרים על אף אחד. ואז הודיעו לנו שאנחנו צריכים לוותר עליהם ולהעביר אותם לגוף שלא עבד בחייו עם נוער בזנות. איך נוותר? הבטחנו שאנחנו לא נוטשים. למה לא מגיע להם שיתמחו בטיפול בהם?".

לאחרונה הגיש משרד "מטלס ושות' עורכי דין" בשם עלם ערעור לוועדת המכרזים, אליו צורפו עדויות רבות על דרכו העקלקלה של ההליך המכרזי ועל הטעיית חברי הוועדה. לדבריהם, פרוטוקול הדיון בוועדה מעורר תהיות רבות בנוגע לדרך קבלת ההחלטות על גבם של בני הנוער החלשים ביותר.

מדובר במכרז לשלוש שנים שעולה למדינה 6.4 מליון שקל בשנה. כלומר, קרוב ל־20 מיליון שקל מכספי ציבור יושקעו בטיפול בתופעה קשה על ידי גוף שאין לו כל היכרות, מומחיות והבנה מקצועית של קטינים בזנות. נוסף על כך, לא נקבעו כל תנאי סף מקצועיים למכרז – כך שכל גוף המטפל בכל אוכלוסיית רווחה באשר היא יכול היה לגשת אליו.

משרד העבודה והרווחה מסר בתגובה: "עמותת עלם הגישה ערעור על ההחלטה. על פי כללי מנהל תקין, ועדת המכרזים היא הגורם המוסמך לדון בסוגיות אלו".