ענף האירועים, שבמשך יותר משנה היה מושבת כמעט לחלוטין בעקבות מגיפת הקורונה, החל להתאושש גם הוא על רקע הירידה בתחלואה והחזרה לשגרה. אלא שהקורונה הותירה בו את אותותיה, ועונת החתונות, שתיפתח בל”ג בעומר, צפויה להיראות מעט אחרת.
"המגמה עכשיו היא להעדיף גני אירועים או מקומות שיש בהם גם שטח בפנים וגם שטח בחוץ על פני אולמות סגורים", אומרת הדר גרינברג, מנכ"לית ובעלים של "איזיווד", חברה לארגון חתונות.
"כמו כן, המקומות האלטרנטיביים הפכו להיות חלק מהנורמה. למשל, מסעדות וברים גדולים שיש להם גם אזור פתוח. כיום כבר לא מתחתנים רק בגני אירועים. ישנה יותר פתיחות מחשבתית לגבי מיקום החתונה. בקורונה גני האירועים והאולמות היו סגורים, והזוגות נאלצו לחפש אלטרנטיבות שהפכו בסופו של דבר לנורמה גם לאחר הקורונה, אם כי מבחינת עלויות, סגירת מסעדה לטובת חתונה או הפקת אירוע בטבע - הן גבוהות משמעותית מאשר באולם או בגן אירועים".
על פי הנחיות התו הירוק, רק מחוסנים ומחלימים יכולים להיכנס לאירוע. עד 5% מהמשתתפים באירוע יכולים להיכנס בהצגת תוצאת בדיקת קורונה שלילית שבוצעה במהלך 48 השעות שקדמו להצגתה. מבחינת מספר מוזמנים, אף שהנחיות התו הירוק מאפשרות עד 50% מהתפוסה של המקום, ולכל היותר 300 איש במבנה או 750 אנשים בשטח פתוח - לדברי גרינברג, יותר ויותר מתחתנים בוחרים כעת בחתונות אינטימיות. "גם עכשיו - כשחזרנו לשגרה - רוב החתונות הן עד 250 איש, אף שההנחיות מאפשרות יותר", היא אומרת. "לפני הקורונה היינו רגילים לממוצע של 350 איש באירוע".
ממה זה נובע?
"זה קשור גם לתו הירוק, וגם לכך שבמהלך הקורונה למדנו כמה זה שמח וכיף לחגוג עם האנשים הקרובים ביותר. לדעתי, זה משהו שיישאר כאן עוד הרבה זמן. עכשיו גם אישורי ההגעה הפכו להיות יותר מוקפדים מאשר בעבר".
לדברי גרינברג, יותר זוגות מכוונים כיום לחתונות של צהרי יום שישי. כמו כן, בשל העובדה שילדים מתחת לגיל 16 אינם מחוסנים עדיין, תופעה נוספת שאנו צפויים להיתקל בה הקיץ היא חתונות ללא ילדים. "רבים מהזוגות מציינים כבר בהזמנה שזה אירוע ללא ילדים, או שהם מזמינים רק את האחיינים או הקרובים ביותר, לאחר שערכו בדיקת קורונה", אומרת גרינברג.
מכיוון שהאירועים הופכים קטנים יותר, המחיר עולה. "מקומות שהיו רגילים לממוצע של 350 איש באירוע, פתאום עושים חתונות קטנות יותר ומעלים את המחירים", מסבירה גרינברג. "כמו כן, יש עכשיו ביקוש רב, ואילו ההיצע הצטמצם כי יש מקומות וספקים שלא שרדו את המשבר".
גישה מכילה
גם אופן הגשת האוכל באירוע עבר מהפך. "ההגשה לשולחן הפכה מקובלת יותר מאשר בופה", אומר רומן טימקובסקי, הבעלים של גן האירועים "גרייס" בראשון לציון. "הרבה יותר אנשים מבקשים הגשה לשולחן, וגם אם בעבר היינו נוהגים להגיש חלק ממנות הביניים במרכז השולחן בשרינג וכל אחד היה לוקח לעצמו ממרכז השולחן לצלחת – הרי שרואים עכשיו חזרה למנה האישית. הסלטים נשארו במרכז השולחן, אבל במנות הביניים - במקום למשל לשים פלטת סלמון במרכז השולחן, האורח יקבל מנת סלמון אישית".
אילו שינויים נוספים ניכרים בתקופה זו?
"בהושבה מקפידים יותר על ריווח, פחות אנשים בשולחן. אם פעם אפשר היה להושיב 12־14 סביב שולחן, היום מדברים על 9־8. כמו כן, יש כרגע עלייה משמעותית בביקוש לעומת העבר. יש הרבה יותר פניות, מעין פיצוי על השנה שבה לזוגות לא הייתה כמעט אופציה להתחתן. בעקבות כך אנשים גם סוגרים כיום תאריכים לעוד שישה־שבעה חודשים קדימה מפני שאין מועדים קרובים יותר. זאת לעומת לפני הקורונה, אז אנשים היו סוגרים לשלושה־ארבעה חודשים קדימה. יש תחושה שהזוגות כיום באים בגישה הרבה יותר מבינה ומכילה כלפי האולמות מאשר בעבר. הם מבינים שהשירות והתשתית של האולמות הרבה יותר איכותיים מהאופציות האחרות שהיו להם בקורונה. הם גם הבינו שהמחירים באולמות הם יותר נגישים מאשר להתחיל להרים הפקה לבד באיזשהו מקום. גם המהות של החוזים השתנתה. נכנסו הרבה סעיפי קורונה, שקשורים לביטולים בעקבות המגיפה".
“הרבה יותר זוגות נעזרים במארגני חתונות מאשר בעבר", מוסיפה גרינברג. "הם מחפשים גוף שיגן עליהם מבחינה חוזית, ידאג לסעיפי קורונה, בטח ובטח אחרי תקופה שבה היו הרבה תקלות כאלה ואחרות".
צלם האירועים גל יאסנקוב מ"גלושא צלמים" טוען כי השינוי המרכזי שחל בעקבות הקורונה הוא תקצוב האירוע. "הזוגות נהיו יותר שפויים", הוא אומר. "כולם עברו מעין חינוך מחדש בתקופת הקורונה. זוגות הבינו שגם אפשר לעשות אירוע של 100־150 איש, ואין צורך לעשות הפקה של 700 איש באולם מפואר עם השקעה, שלפעמים הייתה נראית מהצד מוגזמת".
איך מגמה זו באה לידי ביטוי בתחום שלך?
"חבילת הצילום השתנתה. זוגות הבינו שאפשר לתקצב גם את חבילת הצילום, ולא חובה לקחת את החבילה המקובלת. למשל זוגות מבקשים לקבל קליפ קצר של ארבע דקות, שאותו הם יכולים להעלות לרשתות, ולא את כל סרט החתונה. חלקם הבינו שאפשר להוזיל את העלויות גם על ידי ביטול הצורך בפרינט וקבלת התמונות באופן דיגיטלי".
למצות כל רגע
המאפרת כנרת כהן רואה גם שינוי בנראות של בני הזוג בחתונה. "אנשים התרגלו בקורונה להיות בטרנינג, בקז'ואל שלהם, ואולי זו הסיבה שמבחינת האיפור - כלות הולכות על המראה הטבעי והרגוע יותר", היא אומרת. "בקורונה הרבה פחות התאפרנו, וגם הכלות הבינו כנראה שלעתים זה יפה יותר. האיפור של הכלות הוא עדין, טבעי, ודווקא המלוות של הכלות מעזות יותר. שמלות הכלה נהיו יותר רגועות, פחות מפונפנות".
גם מעצבת שמלות הכלה יעל חורב מסטודיו "רן צוריאל" אומרת ש"נגמרו התחפושות", וטוענת שהסגנון המינימליסטי עכשיו הרבה יותר פופולרי. "יש צורך להתמקד בעצם הרעיון שבני הזוג בכלל מקיימים חתונה, דבר שלא צריך להתייחס אליו כמובן מאליו", היא אומרת. "אם פעם היו שמלות גרנדיוזיות, אז כיום יש יותר הסתכלות פנימית, פחות רצון להרשים, אלא יותר להראות את האישיות של הכלה. הקורונה גרמה לאנשים להבין הרבה דברים, ושיקולים זרים פתאום יצאו מהתמונה. אנשים יותר הסתכלו פנימה בתקופה הזאת, וזה מתבטא גם בכלות. כעת הן מנסות להתמקד במה שחשוב, והשמלה שלהן משקפת זאת".
"אנשים באים ממש למסיבה", מתאר די־ג'יי איציק גוטצייט. "המוזיקה מההתחלה ועד הסוף היא מאוד שמחה, ואנשים מרגישים צורך למצות כל דקה. אם לפני הקורונה האורחים היו מגיעים מאוחר במעין איחור אופנתי, היום כולם מגיעים בזמן, מתחילים לשתות והאווירה כבר מההתחלה היא מאוד מסיבתית. מבחינה מוזיקלית, הערב בלי 'דאונים'. כיום אנשים פחות רוצים לשבת, רוצים יותר לנצל את הזמן ולרקוד".
