הכתובת הייתה על הקיר: ברקע האסון הכבד בהילולת ל"ג בעומר בהר מירון, שגבה את חייהם של 44 בני אדם והביא לפציעתם של 150 אחרים, הגיע לידי "מעריב" מסמך משטרתי שכותרתו: "הילולת מירון-מוחקים את הכתובת מהקיר", המבוסס על לקחי אסונות באירועים המוניים. המסמך, שפורסם בשנת 2016, נחתם על ידי נצ"מ אילן מור, ראש הזרוע המבצעית באגף התנועה, מנתח אסונות קודמים כגון אסון פסטיבל ערד ואת ה"כמעט אסונות" במירון, ולמעשה חזה את הטרגדיה הנוראית שאירעה הלילה (שישי) על ההר.
מהמסמך עולה כי התשתיות על ההר לא יכולות להכיל את כמות האנשים שמגיעים להשתתף בהילולה, והוא קורא להגביל את כמות החוגגים, למנות מפיק לאירוע ולנקוט באמצעים.
במסמך אף נכתב כי בעת אסון אי אפשר יהיה לשלוט בקהל ויהיה אובדן שליטה בשטח. עוד נקבע, כי האחריות באירועים מסוג זה מוטלת על המשטרה.
תקציר הציוצים האחרונים: לפני 5 שנים כתב נצ"מ באגף התנועה מסמך שכותרתו "הילולת מירון: מוחקים את הכתובת מהקיר". הוא מנתח אסונות קודמים (ערד וכו') ואת ה"כמעט אסונות" במירון, קובע שהתשתיות על ההר לא יכולות להכיל את כמות האנשים, קורא להגביל את הכמות, למנות מפיק, לנקוט באמצעים וקובע
— Ben Caspit בן כספית (@BenCaspit) April 30, 2021
בראשית המסמך מצוין כי במהלך הילולה במירון בשנת 1911 קרסה גדר הגג שמעל קבר הרשב"י. מדובר בגג שעד היום מתבצעת עליו ההדלקה הגדולה וכתוצאה מהקריסה 11 חוגגים נהרגו ורבים נפצעו.
עוד נכתב, כי בשנת 2008 פורסם דו"ח מבקר המדינה בנושא. הדו"ח קבע כי ב"מתחם רשב"י קיים כשל מערכתי. גורמים רבים מעורבים בניהולו במשך השנה כולה ובאירועים מיוחדים והמוניים, ששיאם בהילולת ל"ג בעומר, בה משתתפים מאות אלפי מבקרים. המחלוקות בין גורמים אלה נמשכות שנים ויוצרות מצב של שיתוק. לדעת משרד מבקר המדינה דרך פעולתה של הממשלה על זרועותיה בנוגע למתחם קבר רשב"י אינה יכולה להישאר בעינה. לא זו בלבד שהיא גורמת לפגיעה באתר, שחשיבותו הלאומית והדתית ליהודים רבה מאוד, היא גם מסכנת את מאות אלפי המבקרים בו ופוגעת באופן חמור בסביבה".
עוד קבע דו"ח המבקר, כי "על משרד התיירות, משרד המדע, התרבות והספורט, משרדי המשפטים והבריאות, המועצה האזורית מרום הגליל, המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים, הממונה על המקומות הקדושים, מע"ץ והמשטרה לשתף פעולה ולנקוט את כל הצעדים הנדרשים כדי לשנות את המצב באתר. בנוסף, נדרשת בחינה מקיפה ומהירה של האפשרות למסור את הניהול והתחזוקה של המתחם ושל השטחים מסביבו לידי גורם מרכזי אחד - מטעם המדינה או גורם אחר בפיקוחה".
מהמסמך עלה עוד, כי בשנת 2014 הופעלו פרשים על מנת להרחיק את הקהל שנדחק אל האוטובוסים וב-2015 בוצע שינוי באופן הטיפול בקהל, והאירוע הוגדר כמוצלח. כתוצאה מכך נרשם גידול משמעותי בהגעת קהל למירון.
בנוסף נכתב, כי על פי ספירה של משרד התחבורה שבוצעה ב-2016, השנה בה נכתב המסמך, הגיעו אל ההר כ-223 אלף בני אדם במהלך יומיים - פי 15 מהמותר על פי החוק.
המסמך קבע, כי שטח ההר אינו תואם את האירוע, הציבור המגיע להר משולהב וכולל את כל הגילאים וכי בעת אסון יהיה קושי לשלוט בו. זאת, בהתבסס על אירועי "כמעט אסון", מהם עולה כי הקהל אינו ממושמע ולמעשה לא ניתן לשליטה בעת חירום.
כמו כן נקבע, כי האחריות למתן הרישיון לקיום האירוע והאחריות בעת אסון מוטלת על קציני המשטרה, ועל כן למרות הנוהג שנקבע במהלך השנים יש לחייב את המשרד לשירותי דת האחראי על האירוע לקבוע מפיק ובעלי תפקידים כמחויב בחוק, להגביל את כמות הקהל ולחתום על אישור האירוע רק באם מתקיימות כלל הדרישות בחוק.