נוכח המצב הביטחוני בדרום, שגלש למרכז הארץ, הפעילה התנועה הקיבוצית נוהל חירום ופתחה את המוקד המשותף לה, לתנועת המושבים, למרכז השלטון האזורי ולקיבוץ הדתי. באופן מיידי, קיבוצים רבים אשר אינם בקו האש התנדבו לארח משפחות מקיבוצי הדרום והמרכז.
המוקד אסף מידע מהקיבוצים, בעיקר בעוטף עזה אך גם מאלה שנכנסו ביממות האחרונות לקו האש, בכל הקשור לצרכים מיידיים, כמו פינוי קהילות ומשפחות לקיבוצים קולטים, עזרה לוותיקים, דאגה לבעלי צרכים מיוחדים ועוד. במקביל, התקבלו במוקד עשרות בקשות לאירוח בצפון הארץ.
צבע אדום בעוטף עזה, קרדיט: תיעוד מבצעי מד"א
בעקבות איסוף הפרטים והתנדבותם של קיבוצים רבים שאינם בקו האש, התארחו מתחילת הסבב ולאורך כל סוף השבוע והחג ויוסיפו להתארח - מאות רבות של משפחות וקבוצות נעורים מקיבוצים ומיישובים הנמצאים באזורים המותקפים - בקיבוצים אשר בטווח הבטוח.
המארחים דואגים לכל צורכיהם של האורחים, החל מדירות אירוח ושימוש במתקני הקיבוץ, ועד לכביסה, בישול ארוחות ופעילות חברתית לילדים. במקביל, פעלו במטה התרבות של התנועה הקיבוצית לשדך בין תושבי הקיבוצים המעוניינים בכך לשם השתתפות בחגיגות שבועות המסורתיות בקיבוצי המרכז והצפון.
חן רינד, אם לשני ילדים בני 8.5 ו־7 מקיבוץ גברעם, הנמצא כ־10 קילומטרים צפונית מהרצועה, מספרת כי ברגע שהתחילו להגיע לאזור הקיבוץ הטנקים והתותחים של צה"ל ביום רביעי, היא החליטה עם עוד כמה משפחות אחרי לילה קשה - לעזוב. אף על פי שלדבריה הם "התעוררו מאוחר" ולא מצאו בהתחלה מקום להתארח בו, תוך זמן קצר, לאחר שפרסמה כי הם מחפשים מקום להתארח בו, הגיעו אליה פניות רבות מקיבוצים שהציעו לה לבוא אליהם.
המשפחות בחרו לצאת לכפר מסריק, שם העמידו את בית הילדים לרשותם. רינד מספרת: "הרעיפו עלינו אהבה. חברי הקיבוץ אפו לנו עוגיות, הזמינו אותנו אליהם לקפה, לאוכל, ודאגו לפעילויות לילדים. ממש הובכנו". לאחר יומיים הם החליטו לעבור לקיבוץ גבת, ושם דאגו להם לדירות אירוח.
רינד מספרת כי גם בגבת לא עזבו אותם לרגע. "הרעיפו עלינו חום ואהבה בלי סוף, דאגו לנו לטלוויזיה, לאוכל ביום שישי בערב ולטיול עם טרקטור בשדות בשבת. כל אחד עצר אותנו והציע לנו עזרה בכל מה שצריך. היינו עם דמעות בעיניים מטוב הלב של אנשים שלא מכירים אותנו".
סיון ברושי, דוברת קיבוץ גבת, יחד עם עפרה רוגל, מנהלת התרבות של הקיבוץ, רתמו את הקהילה במקום לאירוח של המשפחות מגברעם. ברושי מספרת: "פניתי אל המנהל העסקי של הקיבוץ בהצעה לארח משפחות, והוא הסכים מיד ואמר לי לפרסם מודעה בקהילה. מנהלת התרבות עופרה קיבלה בקשה מהתנועה הקיבוצית לארח משפחות, וכך נוצר קשר ראשוני עם גברעם. הארגון פה היה מטורף. כתבתי ברשת הפנימית של הקיבוץ מה אנחנו צריכים ומה הרכב המשפחות שמגיעות, ואנשים פתחו את ביתם".
כחלק ממסקנות מבצע צוק איתן, הגו במשרד הביטחון את התוכנית "מלונית", שבמסגרתה יישובים שלמים בעוטף עזה אמורים להיקלט בבתי מלון ואכסניות ברחבי הארץ, תמורת פיצוי מהמדינה למארחים. במסגרת התוכנית, נקבעו מראש "זיווגים" שלפיהם לכל יישוב יש מקום להיקלט, אולם מאז תחילת המערכה הנוכחית - התוכנית עדיין לא הופעלה, והמשפחות שהתפנו תלויות באירוח שמציעים קיבוצים או אזרחים.
מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר אמר על כך ל"מעריב": "שבע שנים בנו תוכנית על בסיס ההבנה שקהילות כפריות מן הספר צריכות פתרונות שיאפשרו לשמר את הקהילה. והנה, ברגע שבו נכון היה להפעילה, בחרו מקבלי ההחלטות לזרוק את התוכנית לפח ולהפעיל פתרונות מאולתרים".