"רצינו להראות לחברים ולמשפחה את החוויות שעברנו"
סמ"ר עמית ברכה, מפק"צ בסוללה א' של גדוד 405 בחטיבה 282
במבצע 'שומר החומות' חוויתי את ההקפצה המבצעית הראשונה שלי ואת הירי המבצעי הראשון שלי בשירות, והרגשתי שאנחנו הכי מוכנים לבצע את המשימה. במהלך תשעת הימים שהגדוד שלי היה בגבול הרצועה, הייתה תחושת אדרנלין אצל כולנו, אצלי ואצל הצוות שלי, עוד לא ראיתי אותם ככה. ראיתי כמה תושבי הדרום והעוטף מעריכים אותנו. הם דאגו לנו לכל מה שהיינו צריכים - מבגדים נקיים ועד לאוכל שמספיק לגדוד שלם על בסיס יומיומי. הייתה הירתמות אדירה מצדם, וזה היה מדהים.
"התגייסתי לתפקיד קרבי כדי לתרום מעצמי כמה שיותר, ובמבט לאחור על הסבב הקצר והמאוד אינטנסיבי שהיה, אני מרגיש שמדובר ללא ספק ברגע השיא של השירות הצבאי שלי. אני מרגיש המון משמעות בתפקיד ובשל הזכות לשרת את המדינה בתקופה כזאת.
"אני לא עוסק בצילום, רק מדי פעם כשהמשפחה והחברים מבקשים תמונה, אבל אני ועוד לוחמים רבים מהסוללה ומהגדוד רצינו להראות לחברים ולמשפחה את החוויות שעברנו באמצעות התמונות האלה".
"ברגע שהסתכלתי למעלה, הבנתי שאני הולך לתפוס תמונה גדולה"
רס"ל מאור מלינקר, בודק נשק בגדוד התותחנים 405 בחטיבה 282
"ההקפצה לגבול עזה הייתה מאתגרת, אבל עמדנו בזה בהצלחה. ההבדל בין השגרה של האימון בצפון ובין הרעש של הטילים שעפים מעליך בדרום - הוא דבר לא רגיל, אבל בתור לוחמים אנחנו מתכוננים בדיוק למצבים האלו - למעבר מאפס ל־100. אתה מגיע לשטח וישר אתה מבחין מעליך בטילים, אבל רואה גם את היירוטים של כיפת ברזל. ברגע הזה שהסתכלתי למעלה, הבנתי שאני הולך לתפוס תמונה גדולה.
"אני משרת כבודק נשק בתותחנים, והתחביב העיקרי שלי הוא צילום. אני עוסק בזה ביומיום כבר שלוש שנים. המצלמה איתי כל הזמן - בשגרה, במבצע וברגעים אלו. אני לוקח אותה איתי לכל מקום. הדבר הראשון שעשיתי אחרי שעליתי על השכפ"ץ זה לשים את המצלמה בנגמ"ש הגדודי, ורק יכולתי לתאר לעצמי אילו תמונות אצלם במהלך המבצע.
"התמונה שהכי זכורה לי היא התמונה שצילמתי של השמיים, כאשר מעלינו היירוטים של כיפת ברזל, והתומ"ת (תותח מתנייע) בין הגבול עם עזה לבין היירוטים. אי אפשר להסביר במילים את החוויה הזו, את 100 הטילים שעפים לך מעל הראש, היירוטים המוצלחים של כיפת ברזל, והתותח שעומד באמצע, כקו הגנה ראשון. אין יותר טוב מהרגע הזה, וישר הוצאתי את המצלמה כדי לתפוס אותו".
"אני יודע שהתמונות האלו יישארו עם הלוחמים שלי הרבה זמן"
סגן ידעיה (ידי) כהן, מ"מ בגדוד 77 בחטיבה 7
מבצע 'שומר החומות' היה ההסלמה הראשונה שלי ושל הלוחמים שלי. הכנתי את הלוחמים שלי לאורך תקופה ארוכה לדברים מאוד גדולים. שמענו מניסיון של אחרים, והיינו מוכנים עד לפרטים הכי קטנים - מלוודא שיש מספיק שמן בטנקים ועד לחימוש עצמו. ראיתי על הלוחמים שלי שהם היו מוכנים. הם ידעו בדיוק לאן נכנסו, והמציאות שפגשנו הייתה מה שהתכוננו אליו.
"בתוך זמן קצר מאוד עברנו מהאימון שלנו בגבול הצפון לתגבור הקו בגבול עזה. קפצנו מחלקה שלמה, כולל הטנקים ושני תיקים בלבד לכולנו. כשעמדנו מול גדר הגבול עם הטנקים, מחפים על הכוחות הרגליים בגבול, ידעתי שכל חייל מבין את החשיבות של הנוכחות שלו, והבנתי שגם אם מולנו היו עומדים בולדוזרים של חמאס, הם לא היו יכולים לעבור אותנו.
"אני מצלם כבר חמש שנים. התחלתי באופן חובבני, עם מצלמה זולה וסקרנות גדולה, ועכשיו אני עם ציוד צילום מתקדם בשווי אלפי שקלים בבטן הטנק. אני לוקח את המצלמה איתי לכל מקום, ובמהלך המבצע היו כמה רגעים מיוחדים, תוך כדי הרעש של ההסלמה, שבהם לקחתי את המצלמה ואמרתי לעצמי: 'אני חייב לתפוס את התמונה הזאת'. כשראיתי את מרגמות המיסוך של הטנק, ישר הוצאתי את המצלמה. אני יודע שהתמונות האלו יישארו עם הלוחמים שלי הרבה זמן".
