מחקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה ושירות התעסוקה, אשר בחן את סיכויי החזרה לעבודה של מובטלי הקורונה ומתפרסם הבוקר (שלישי), מצא כי ככל שמשך הזמן מחוץ לשוק העבודה התארך כך הייתה לו השפעה שלילית על סיכויי החזרה לעבודה. ממצא זה נותר תקף גם כאשר התנאים בשוק העבודה השתפרו – במהלך הרבעון השני של 2021, בעיצומו של תהליך החזרה לשגרה.
עוד עולה מהמחקר כי שיעור הצעירים שיצאו מתעסוקה אמנם היה גבוה יותר, אך משך האבטלה שלהם היה קצר יחסית למבוגרים, ועובדים מבוגרים היו ללא עבודה למשך זמן רב יותר בהשוואה לצעירים. ממצאיו הראשוניים של המחקר יובאו לדיון במסגרת כנס הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה שיערך ביומיים הקרובים.
עורכי המחקר מצאו כי שיעורי היציאה משוק העבודה של שכירים היו גבוהים יותר בקרב עובדים ללא השכלה אקדמית, וכן בקרב צעירים וכי שיעורי החזרה לשוק העבודה היו גבוהים יותר בקרב נשים ואקדמאים, ונמוכים יותר בקרב ערבים. כ-40% מהשכירים הצעירים (בגילאי 44-25) שהיו מועסקים בשנת 2019 היו במצב של אבטלה בנקודה כלשהי לאורך המשבר.
שיעורם של שכירים חסרי-השכלה אקדמית שנרשמו בשירות התעסוקה היה גבוה פי שניים בהשוואה לשכירים אקדמאים. מבין השכירים שנרשמו בשירות התעסוקה, שיעור אלה שמעולם לא תועדה עבורם חזרה לעבודה מתחילת המשבר ועד לסוף מאי 2021 היה גבוה באופן משמעותי בקרב הערבים (49%) בהשוואה ליהודים לא-חרדים (33%).
לאור הממצאים, ממליצים החוקרים, איתמר יקיר, רועי קנת-פורטל וגבי גורדון יחד עם חוקרי שירות התעסוקה, גל זהר וניסן אברהם: "בהתחשב בפגיעות המיוחדת של האוכלוסייה המבוגרת, יש לבחון היטב את האופן וההרכב של תמיכה דיפרנציאלית לפי קבוצת גיל, לאורך משברים ובתקופות היציאה מהם. כמו כן יש להתאים את הכלים לאוכלוסיות השונות לפי סוג האתגרים עמם מתמודדת כל קבוצה – למשל, נראה כי למבוגרים ששהו מחוץ לתעסוקה לאורך זמן ממושך יותר, דרושה בראש ובראשונה תמיכה בהתמצאות בשוק העבודה, ובמציאת משרות. לעומת-זאת, לצעירים, ובפרט צעירים חסרי השכלה אקדמית, ניתן להציע הכשרות מקצועיות כלליות (למשל, מיומנויות דיגיטליות) או הכשרות המכוונות לרכישת מקצוע".