הפערים ממשיכים להתרחב: שירות התעסוקה מפרסם הבוקר (שני) את דוח סיכום מגמות התעסוקה לשנת 2020. במבט כולל על השנה החולפת, עולה מהדוח כי משבר הקורונה הקצין והחריף בעיות קיימות בפערים הסוציו-אקונומיים בישראל. גם לאחר המשבר, לפערים הללו ישנן משמעויות לא רק באיכות התעסוקה וברמות השכר, אלא גם בהיקף התעסוקה וברמת ההשתתפות בשוק העבודה. מהדוח עולה כי לא כל עובדי המשק הישראלי היו חשופים במידה שווה להשלכות המשבר, ולמעשה רבים מהם לא נפגעו ממנו כלל.
המשק הישראלי נחלק בשנה החולפת לשלוש קבוצות – אלו שלא נפגעו כלל מהמשבר כלל ובחלק לא מבוטל מהמקרים אף שיפרו את רמת ותנאי חייהם, אלו שנפגעו מהמשבר והפכו לדורשי עבודה אך מיהרו לחזור למעגל העבודה והקבוצה השלישית - אלו שיצאו ממעגל העבודה ולא הצליחו לחזור אליו.
הקבוצה השלישית, שנפגעה יותר מהמשבר, מורכבת בעיקר מדורשי עבודה מהחברה הערבית, מהחברה החרדית, מיישובים מהאשכולות הסוציו אקונומיים היותר נמוכים (1-3) והם גם יותר מבוגרים. בשירות התעסוקה טוענים כי דורשי עבודה מאוכלוסיות אלו הם המועדים לשהות באבטלה ממשוכת גם בתום תקופת הזכאות, להתקשות יותר לשוב למעגל העבודה ואף להזדקק לקצבאות כהבטחת הכנסה. מה שמשותף להם הוא היעדר כלים מתאימים למגמות השינוי שחווה שוק העבודה בשנים האחרונות, שרק האיצו בשנה החולפת, ועיקרן בתהליכי דיגיטציה עוד קודם למשבר.
"על מנת להישאר בשוק העבודה ולשוב אליו, על העובדים ובוודאי שעל דורשי העבודה להחזיק בכישורי עבודה ההולמים את דרישות שוק העבודה המשתנה. מה שמאפיין את דורשי העבודה המצויים בסיכון תעסוקתי, הוא רמות נמוכות של מיומנויות דיגיטליות וכישורי עבודה שפחות מתאימים לדרישות החדשות של שוק העבודה המשתנה, במובן של השכלה, הכשרה וניסיון תעסוקתי נדרש" מזהיר עורך הדוח, ד"ר גל זהר משירות התעסוקה.
המשבר חשף את בעייתיות החל"ת
מנתוני התעסוקה של השנה החולפת, עולה תמונה מעורבת ביחס למדיניות החופשה ללא תשלום – מצד אחד עולה כי הנרשמים כדורשי עבודה שהוצאו לחל"ת בכניסה לסגרים, חזרו מהר יותר לעבודה ובהיקפים גדולים בהרבה מהנרשמים אשר פוטרו או התפטרו. מצד שני, הנתונים מלמדים כי עבור מרוויחי שכר נמוך כמו צעירים עד גיל 35 שהיו מחצית דורשי העבודה בשלב מסויים, הפכו דמי האבטלה מרשת ביטחון לתמריץ שלילי ובמידה רבה לחסם בפני חזרה לעבודה. ועדיין, ככל שהתארך המשבר עלה גם שיעור ומספר דורשי העבודה שאינם בחל"ת, נותרו ללא מעסיק ומועדים יותר לאבטלה ממושכת.
שלושה עקרונות ליציאה מהמשבר
בשירות התעסוקה מבהירים כי במטרה לצאת מהמשבר התעסוקתי ולהביא לחזרתם של מאות אלפי דורשי העבודה שיתקשו למעגל העבודה גם בתום תקופת הזכאות תידרש תכנית שיקום תעסוקתי ששלושה עקרונות צריכים לעמוד במרכזה: קורסים והכשרות שיאפשרו את חיזוק המיומנויות לדורשי העבודה מהשכבות החלשות, עידוד תעסוקה על ידי מתן מענקים למעסיקים ו/או לחוזרים לעבודה ויצירת משרות מותאמות למאה ה-21, והעמדת רשת ביטחון אפקטיבית שתאפשר למתקשים לשוב למעגל העבודה בתנאי מחייתם, אך לא תהווה תמריץ שלילי. ובעניין זה, הציעו בשירות מספר מודלים: הקשחת מבחן התעסוקה והתנייתו בחיפוש עבודה ובהשתתפות בקורסים והכשרות, העמדת קצבת ביניים הנמוכה יותר מדמי האבטלה אך גבוהה יותר מדמי הבטחת ההכנסה ועוד.