נתונים מדאיגים: בשנת 2020 הוגשו 926 תלונות על שופטים ודיינים, וניתנו החלטות ב־909 תלונות. כך עולה מנתוני דוח נציבות הביקורת על שופטים. עוד עולה כי מסך התלונות שהוגשו הוחלט לערוך בירור ל־60% מתוכן - 548 במספר.

11% מסך התלונות שבוררו לגופן, שהם 60 תלונות, נמצאו מוצדקות. 48 תלונות (9%) מכלל התלונות שבוררו לגופן הסתיימו בהערה לשופט או לדיין. 20% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות נסובו סביב התמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטות ופסקי דין, וזאת לעומת 38% בדוח הקודם. 33% היו על התנהגות בלתי ראויה של שופט, לעומת 21% בלבד בדוח הקודם. הנציב מציין כי מדובר בעלייה משמעותית לעומת הדוח הקודם, "דבר שיש לתת עליו את הדעת", לדבריו.

עוד נכתב כי 30% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על ליקויים בניהול המשפט, לעומת 26% בדוח הקודם, ו־17% היו על פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי, לעומת 15% בדוח הקודם.

בשנת 2020 נמשך הגידול היחסי בתלונות על שופטים בבתי המשפט לענייני משפחה, עת התקבלו 193 תלונות (לעומת 184 תלונות בשנת 2019 ו־130 תלונות בשנת 2018). נושא זה הובא על ידי הנציבות לידיעתה של הנהלת בתי המשפט, לצורך בדיקת הסיבות לתופעה זו והסקת המסקנות המתבקשות, ככל שיידרש.

הנציב מציין בדוח כי בחלק מהתלונות אשר נמצאו מוצדקות יש כדי להעיד על כשל מערכתי, ובעניין זה הוא פועל כדי להביא לתיקון הליקויים.
כך למשל, אירע מקרה שבו, על פי הרישום בפרוטוקול, התייצב נאשם בבית המשפט, "הגיע להסדר, הורשע ונגזר דינו". בפועל הנאשם כלל לא נכח באותו יום בבית המשפט וכאשר הובאו הדברים לידיעת הנציב, השופט בדימוס דוד רוזן, התברר כי מדובר בתקלה.

הנציב כתב בהחלטתו שעל אף שמדובר במקרה נדיר במקומותינו, "נקל לשער את הנזק שתקלה מעין זו עלולה לגרום לנאשמים המעורבים בדבר, וכן לתדמיתה של מערכת המשפט בישראל". עוד מסר רוזן כי "מן הראוי שמנהל בתי המשפט יבחן מחדש את דרכי ההזדהות של נאשם באולם המשפט, בעיקר אם אינו מיוצג, ובמידת הצורך ייקבעו נהלים חדשים, אשר ימנעו תקלות כדוגמת אלה בעתיד".