הבוקר (שלישי) התפרסם הדוח השנתי המסכם את פעילות נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה לשנת 2020. על פי הדוח, שהוגש על ידי הנציבה עו"ד מרים כבהא לשרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי, במהלך עשרת החודשים לאחר פרוץ הקורונה בשנה שעברה חלה עלייה במספר הפניות לנציבות השוויון, זאת בהשוואה למספר הפניות בשנה הקודמת. רוב הפניות היו סביב הסגר הראשון, בחודשים אפריל־מאי.

מתוך כלל הפניות שהתקבלו בנציבות השוויון בנושא משבר הקורונה, 51% היו פניות בנושא אפליה על רקע תנאי עבודה – שכר והטבות, ו־37% פנו בנושא אפליה על רקע פיטורים או פיצויי פיטורים. 81% מהפניות היו מעובדים במגזר הפרטי, 17% מעובדים במגזר הציבורי ו־2% מעובדים במגזר השלישי.

לשכת התעסוקה (צילום: באדיבות שירות התעסוקה)
לשכת התעסוקה (צילום: באדיבות שירות התעסוקה)


שני שלישים מכלל הפניות שהתקבלו בנציבות השוויון היו של נשים. כמעט מחצית מפניות הנשים היו בנושא אפליה על רקע הרחבת המשפחה וטיפול בילדים (הריון - 34%, טיפולי פוריות - 5% והורות - 8%). תלונות של נשים עובדות בולטות בעיקר בפניות בנושאים של אפליה על רקע פיטורים או פיצויי פיטורים (75% מהן היו של נשים), אפליה על רקע תנאי עבודה סביבתיים (74%), תנאי עבודה הנוגעים לשכר והטבות (66%), עקרון השוויון הכללי (59%), מודעות דרושים (57%) ותהליך קבלה לעבודה (56% מהתלונות היו של נשים).

בשנת 2020 התקבלו 1,094 פניות בנציבות השוויון. מדובר במספר הפניות הגבוה ביותר מאז הקמתה, ובעלייה בשיעור של 40% לעומת 2019. בשנת 2020 המשיך לעלות מספר הפניות לנציבות בנושא אפליה על רקע גיל, והוא היה הגבוה ביותר מאז 2005 – אז נוסדה הנציבות (109 פניות לעומת 80 פניות ב־2019).

גדל פי חמישה מספר הפניות בנושא אפליה על רקע מקום מגורים לעומת 2019 (78 פניות לעומת 17), והמשיכה גם העלייה במספר הפניות בנושא אפליה על רקע ארץ מוצא (עולים מברית המועצות לשעבר ויוצאי אתיופיה) - פי שלושה מאז 2017 (מ־13 פניות ל־38).

נציבות השוויון פועלת לקידום השוויון והגיוון בתעסוקה בישראל בשני תחומים עיקריים - בתחום המשפטי, שבמסגרתו היא מטפלת בפניות ומעניקה ייעוץ משפטי, ובתחום ההסברתי. הנציבה כבהא מציינת: "בשנת 2020 התמודד שוק התעסוקה עם אתגרים קשים ומורכבים שזימן לו משבר הקורונה, ולצערנו ראינו פגיעה רבה באוכלוסיות שהייצוג שלהן בשוק העבודה אינו מיטבי".

שרת הכלכלה והתעשייה ציינה כי "אוכלוסיות רבות עדיין מופלות בהזדמנות הבסיסית לעבוד ולהתפרנס בכבוד. משבר הקורונה אף העמיק את הצורך לייצור שינוי מהותי בתפישת המעסיקים לחשיבות השוויון, הגיוון והשילוב המיטבי של כלל האוכלוסיות בשוק התעסוקה".