“מכה מאוד קשה לאזור": היום שאחרי השריפה בהרי ירושלים

על רקע שריפות הענק שפרצו בחודש האחרון ברחבי העולם במדינות כמו יוון, טורקיה וקליפורניה, במסגרת משבר האקלים, התמודדה מדינת ישראל בימים האחרונים עם שריפה גדולה בהרי ירושלים, שבה פעלו כוחות הביטחון וצוותי כיבוי רבים יומם ולילה, בשטח ובאוויר, כדי לחלץ תושבים ולהשתלט על גובה הלהבות.

אלפי תושבים פונו מבתיהם בימים האחרונים, ומעבר לנזק שנגרם לרכוש ולבתים, השריפה, שהתחוללה בעיקר בשטחים פתוחים, העלתה באש 20 אלף דונמים וגרמה הרס רב למרחבים הפתוחים, לחורשים הטבעיים וליערות, לחי ולצומח.

“אם יש נקודת אור עיקרית אחת, היא שלשמחתנו עוצמת האש הגדולה הזו לא כללה פגיעות בנפש”, אומר עמיר בלבן, מנהל תחום הטבע העירוני בחברה להגנת הטבע.

“אבל הפגיעה בטבע חמורה מאוד כי מדובר באחד המרחבים הטבעיים הפתוחים החשובים ביותר במרכז מדינת ישראל. זהו חבל ארץ הררי ויפה, שהכלכלה שלו מתבססת על תיירות. זו מכה מאוד קשה לאזור. מרבית החיות הקטנות באזור נשרפו, ואלו שהצליחו לברוח מהלהבות, יהיה להן מאוד קשה לחזור למקום שאין בו אוכל ומסתור. צפויות להן כמה שנים מאוד קשות ומאתגרות”, הוסיף. 

מהן החיות הנפוצות באזור זה שנמצאות בסכנה?
“יש שם הרבה מאוד יצורים קטנים: זוחלים כמו זיקיות וצבים, ציפורי שיר, עופות דורסים גדולים, נחשים, חזירי בר, איילים, צבאים וצבועים. אם השריפה לא פגעה בהם ישירות, היא תפגע בהם באופן עקיף, שכן היא גורמת לצמצום בכמות המרעה, צמצום במזון, ובכללי לתוהו ובוהו לעולם החי”.

התחדשות טבעית

השריפה בהרי ירושלים מצטרפת לסדרת שריפות גדולות שפרצו בשנים האחרונות. הבולטת בהן הייתה אסון הכרמל בדצמבר 2010, שבו האש התפשטה במשך ימים, גרמה למותם של 44 בני אדם וכילתה 25 אלף דונמים של שטח שחלקו מיוער. בין היתר, ב־2016 פרץ גל שריפות נרחב ברחבי הארץ, שהגיע גם להרי ירושלים, ובמאי 2019 פרץ גל שריפות נוסף, שכלל את אזור יער בן שמן, שפלת יהודה ויהודה ושומרון.

לדברי גורמים, השריפה הנוכחית מתקרבת בממדיה לאסון הכרמל וגרמה כבר נזק עצום לטבע ולסביבה. “זה סדר גודל דומה למה שקרה בכרמל”, אומר בלבן. “מדובר בשטחים מאוד נרחבים, מבית מאיר ועד הדסה. הפגיעה היא במאות אלפי עצים, גם עצים שנטע אדם, ובהם המון אורנים שניטעו בשנות ה־50 וה־60, הרבה מאוד עצי חורש שהתפתחו וגם שמורות טבע מאוד חשובות נשרפו כמעט כליל”.

“מה שאפיין את השריפה בהרי ירושלים הוא שהעוצמה של האש כל כך גבוהה עד שהפגיעה בצומח ובבעלי החיים היא טוטאלית, ולפעמים אף מרקם הקרקע והסלע מתבקע ונאפה מהטמפרטורות הגבוהות שנוצרות במהלך סופת אש כזו”, אומר ד”ר עמרי בונה, מנהל מרחב הצפון של קק”ל.

“מטבע הדברים השיקום של פגיעה בעוצמה כזו הוא יותר קשה וארוך. בקריירה שלי חוויתי די הרבה מהשריפות הגדולות. סופת אש משמעותה קיר של להבות שעולה לגובה של עשרות מטרים. בתחילת השבוע, בשיא סופת האש מעל הר איתן, גובה הלהבות הגיע למעל 30 מטר וזה מאוד מזכיר מראות דומים שראינו בכרמל. אפשר להגיד שאולי בגלל שינויי האקלים, יש סבירות גבוהה להתרחשות סופות אש לעתים יותר קרובות, וזה משהו שצריך לקחת אותו בחשבון ברמת המדיניות. אנחנו רואים שאנחנו לא לבד, אלא גם מדינות אחרות, טורקיה, יוון ופורטוגל למשל, מתמודדות עם זה. זו תופעה רחבה שקורית בכל העולם, ולא רק בארצנו הקטנה”.

פעילות מנע

מבחינת ד”ר יהושע שקדי, המדען הראשי ומנהל חטיבת מידע ברשות הטבע והגנים, מה שחשוב הוא למנוע את הנזקים הבאים. “יש שני צעדים חשובים שצריך לעשות בנידון”, הוא אומר.

“ראשית, להקים קווי חיץ שיוכלו לסייע בחילוץ אנשים הנלכדים בשריפה, יפחיתו את עוצמת נזקה ויסייעו גם לכוחות כיבוי האש וההצלה לקבל גישה בטוחה ונוחה לאזור הבעירה. למרבה הצער, נכון לעכשיו, יש קווי חיץ רק באזורים של רשות הטבע והגנים וקק”ל, אך לא ביישובים רגילים, מה שמסכן אותם. זה כבר כמה שנים שוועדות שמטפלות בנושא שריפות ממליצות על קווי חיץ ביישובים רגילים, אך עדיין זה לא מיושם כמו שצריך וזה מסוכן”, הוסיף. 

לדבריו, הדבר השני, והלא פופולרי כנראה, שיש לעשות הוא לעקור עצים. “ברגע שאנחנו נוטעים עצים, אנחנו מוסיפים שמן למדורה”, הוא אומר. “במדינה הזו יש יותר מדי עצים. אנחנו צריכים להתאים את הצומח במדינת ישראל לתנאים האקלימיים שבהם אנחנו נמצאים, ולכן דילול הצומח, בייחוד עצי האורן שלהם יש נטייה להישרף מהר ולהתפשט, יכול להקטין את ההתפשטות ולמנוע את הקטסטרופה הבאה. נטיעת עצים בערים היא מעולה כי הם עושים צל, מורידים טמפרטורה ועוזרים להקטין את ההתחממות הגלובלית, אבל בשטח הפתוח זה הרסני ויכול לגרום לשריפה ולזיהום אוויר. אנחנו צריכים ללמוד לחיות עם הטבע שסובב אותנו, אבל אנחנו לא יודעים איך לעשות את זה”.