היום (ראשון) מצויין בעולם היום הבינלאומי למיגור העוני. על פי נתוני האו"ם, ברחבי העולם חיים כיום כ־1.3 מיליארד בני אדם עניים, שמהווים 22% מכלל תושבי כדור הארץ, כאשר 84.3% מהעניים חיים במדינות אפריקה שמתחת לסהרה ובדרום אסיה.
עם זאת, מגיפת הקורונה ושינויי האקלים עלולים להחריף את תופעת העוני. האו"ם הזהיר כי 143 עד 163 מיליון בני אדם עלולים להצטרף למעגל העוני כתוצאה ממשבר הקורונה, וכי רבים מהם גם לא מקבלים גישה לחיסונים מצילי החיים.
"הניסיון של השנה האחרונה הראה שוב שאנשים שחיים בעוני קיצוני הם אלה החשופים ביותר, הכי פחות נגישים למשאבים וסובלים הכי הרבה מהשילוב של מצב החירום האקלימי ושל המגיפה", ציינו באו"ם. "אנשים שחיים בעוני קיצוני הם בקו החזית של השפעות שינויי האקלים, עם בצורות קשות שמביאות רעב ושיטפונות אינטנסיביים שסוחפים שדות תירס ומובילים לאובדן פרנסה ומעמיקים את העוני".
ומבחינה זו, ישראל היא בהחלט חלק מעולם וכבר ברור כי גם כאן מגיפת הקורונה נתנה אותותיה בהרחבת שולי העוני בחברה הישראלית.
מדוח העוני האחרון של הביטוח הלאומי שפורסם בינואר עלה כי נכון ל־2019 חיו בישראל 1,980,309 אנשים מתחת לקו העוני (הכנסה פנויה שהיא רק 50% או פחות מההכנסה הפנויה החציונית בכלל האוכלוסייה), מהם 907,279 ילדים. 23% מהאזרחים, 31.7% מהילדים.
באוכלוסייה היהודית עמד שיעור העניים על 17.7%, אבל במגזר החרדי לבדו על 49%. באוכלוסייה הערבית מדובר על 35.8% שחיים בעוני. מאומדן מקדים לשנת 2020 שפרסם אז הביטוח הלאומי עלה כי משבר הקורונה גרם לעלייה בשיעור העוני של 7% ולירידה ניכרת ברמת החיים בשיעור של 4.4% בין 2019 ל־2020.
הבוקר אנחנו מפרסמים נתוני סקר חדש, המחזק את הסברה כי משבר הרופאים במערכת הבריאות עתיד, ככל שיתפתח, לפגוע יותר מכל באוכלוסיות החלשות, שתלויות לחלוטין בשירותי הרפואה הציבורית ונגישותם לשירותי רפואה מוגבלת בשל היעדר ביטוחים משלימים ופרטיים.
37% מהישראלים צמצמו בטיפולים רפואיים בגלל הקורונה, 23% מהם מסיבות כלכליות. כרבע (24%) ויתרו על הטיפולים הפסיכולוגיים בגלל אילוצי הקורונה ו־15% מהם מעידים כי מדובר בסיבות כלכליות.
כך עולה מהסקר שערכו בחודש האחרון עמותת חסדי נעמי ועמותת האחות לב נעמי, המסייעת בהנגשת שירותי בריאות לאוכלוסיות חלשות, באמצעות מכון המחקר רפי סמית בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה.
לפי הסקר, נשים נפגעו יותר מהשפעות משבר הקורונה על הנגישות לשירותי רפואה. 31% מהנשים ויתרו על טיפול פסיכולוגי, כאשר 21% ציינו את הסיבה הכלכלית כגורם. בנוסף, 31% מהנשים העידו כי ויתרו על טיפול רפואי כלשהו בגלל הקורונה, כאשר 16% ציינו את הסיבה הכלכלית כגורם. לצורך ההשוואה, רק 10% מהגברים ציינו את הסיבה הכלכלית כגורם בגינו ויתרו על טיפול פסיכולוגי ו־7% ציינו שוויתרו על טיפול כלשהו מסיבות כלכליות.
עוד עולה מהסקר כי מי שמרוויחים מתחת לממוצע ויתרו יותר על שירותים פסיכולוגיים – 21% לעומת 16% ממי שמרוויחים שכר ממוצע ו־9% ממי שהמרוויחים מעל הממוצע.
בעמותת לב נעמי מזהירים: "הנפגעים הראשונים הם אוכלוסיית הנזקקים. מיותר לציין שמי שלא יכולים לקנות תרופות, לא יוכלו לגשת לרפואה פרטית".
א' מראשון לציון מספרת: "אני אם חד־הורית. סובלת מפגיעה קשה עקב תאונה ולא מצליחה לכלכל את עצמי ואת הבת שלי. באחרונה הגעתי לסופרמרקט וגנבתי אוכל. זה הסופר הקבוע שלי וזה היה כל כך מביך, כי תפסו אותי. למזלי, בתי לא הייתה איתי. אבל מה אני כבר יכולה לעשות? אני סובלת מכאב פיזי תמידי ולא קונה תרופות נגד כאב וקנאביס במרשם. אני מתביישת לומר, אבל אני חוסכת אפילו במוצרי היגיינה. אני פשוט אובדת עצות וטובעת בתוך היגון שלי. אני לא משתפת את רשויות הרווחה, משום שאני פוחדת שייקחו את הילדה".
אנשי סיוע בשתי העמותות מעידים: "בירוקרטיות שקיימות שנים ומערכת עמוסה רק מוסיפות לקושי, ומי שמשלמים מחיר הם הנזקקים. למי יש סבלנות להתאמץ עבור קבלת שירות ראוי כשהוא רעב או צריך למצוא דרך להשיג כמה שקלים? אנחנו עוקבים בדאגה אחר מאבק הרופאים. אם הרופאים לא יוכלו לעבוד בתנאים סבירים, הנזקקים שנתמכים על ידי עמותות הרווחה ישלמו מחיר כבד, משום שגם ככה הם אלה שמקבלים מענה רפואי פחות יעיל, פחות מהיר ובכלל זוכים לקבל פחות תשומת לב טיפולית".
רק לכשליש מהישראלים יש ביטוח משלים של קופת החולים וגם ביטוח בריאות פרטי. לפי נתוני הלמ"ס, ביטוח משלים יש ל־86% מהיהודים ו־38% מהערבים, וביטוח פרטי יש ל־40% מהיהודים ו־12% מהערבים. במרכז אדוה הזהירו כבר בשנה שעברה כי הביטוחים המשלימים והפרטיים הפכו לעסק פיננסי אדיר, שפוגע בנגישות לרפואה שוויונית, כשההוצאה של משקי בית על ביטוחים משלימים ופרטיים ועל השתתפות עבור תרופות וטיפולים גדלה מ־4.6 מיליארד שקל ב־2000 עד 14.4 מיליארד ב־2018.