במושב בני ראם בדרום הוקמה לאחרונה מכינה קדם־צבאית ייחודית, המשלבת הכנה לשירות בצה"ל עם הנחלת מורשת יהדות אתיופיה.
בראש המכינה "דרך אבות", המהווה שלוחה של המכינה הקדם צבאית הידועה "בני דוד" שבעלי, עומד הרב ליאור נגסה (34), ששירת כמ"פ בצנחנים.

31 צעירים בוגרי כיתות י"ב מכל הארץ, ילדים ליוצאי אתיופיה, לומדים במכינה. "המכינה קמה מתוך משבר זהות בדור השני של יוצאי אתיופיה", אומר נגסה. "מצד אחד הוא אינו מחובר למורשת אבותיו ורוצה להיות חלק מהחברה הישראלית; מצד שני התחושה בקרב רבים היא שהחברה אינה מקבלת אותם".

נגסה, שגדל בקריית עקרון, ובצבא היה מ"פ בצנחנים, חווה בעצמו משבר זהות בעיצומו של קורס הקצינים. "במהלך הקורס ביקשו ממני לדבר על חג הסיגד של יוצאי אתיופיה", הוא מספר. "לא ידעתי הרבה ואז נזכרתי בסיפור העלייה של אמא שלי, אסתר, אסירת ציון שישבה שנה וחצי בכלא האתיופי משום שניסתה לעלות לישראל. רק בניסיון השני היא הצליחה להגשים את חלום חייה".

התגובה של חבריו הפתיעה אותו. "כולם הגיבו במחיאות כפיים", הוא ממשיך. "זה מאוד ריגש אותי והרגשתי רצון עז לשוב לשורשים. אפשר לומר שעברתי תהליך של תשובה בהיבט השורשי, מתוך מקום של גאוות יחידה". נגסה, המתגורר ברחובות, נשוי להדס, בת ליוצאי תימן, ואב לחמישה ילדים. "אני גם רב בקהילת יוצאי אתיופיה בשכונת אושיות בעיר", הוא אומר.

נקודת השבר שלו הייתה לאחר שפרצה המחאה הקשה בעקבות מותו של סלומון טקה ז"ל ביולי 2019. נגסה: "התכנסנו ארבעה חברים מתחנות שונות בחיינו. כולנו רבנים וילדים ליוצאי אתיופיה, אנשי חינוך המחוברים לשורשים ולדור הצעיר. דיברנו על משבר הזהות והגענו למסקנה שהפלטפורמה הכי נכונה היא הקמת מכינה קדם־צבאית, שמצד אחד תעניק ערכים ותכשיר צעירים להתגייס לשירות משמעותי בצה"ל; ובמקביל, תעניק דגש גם לשורשים שלנו".

"קיבלנו את ברכת הדרך ממשרד הביטחון, מהמשרד להתיישבות ומראש המועצה האזורית לשעבר של נחל שורק, אלי אסקוזידו", הוא מוסיף. "קיימנו יום הורים מרגש, ואנחנו כבר נערכים לקראת חג הסיגד (שיחול ב־4 בנובמבר - מ"כ). כולם מאוד מתרגשים".