מחר יציינו בקהילה האתיופית בישראל את חג הסיגד המסורתי. ערב החג אנחנו מפרסמים לראשונה ממצאים מתוך משאל שבחן את עמדות כלל הציבור כלפי העדה האתיופית, שערך הקונגרס הישראלי בקרב מדגם משיבים מכלל האוכלוסייה בגילי 18־79.

מהנתונים עולה כי מרבית הישראלים מעוניינים להכיר לעומק את יוצאי אתיופיה, מורשתם ותרבותם (85% מהנשאלים), וכי 41% מהנשאלים מעוניינים שהסיגד ייחגג בקרב כל הישראלים - כאשר 50% מהמשיבים מכירים את משמעותו של החג.

כ־92% מהישראלים טוענים שהם מכירים את סיפור העלייה, אך בפועל 66% לא שמעו או יודעים מספיק על יום הזיכרון לנספי העולים מאתיופיה. על פי המשאל, יוצאי אתיופיה היו מעדיפים שיכנו אותם "ביתא ישראל" (38%).

המשאל בירר גם סוגיות כואבות - כך למשל, 76% מהישראלים סבורים כי החברה הישראלית גזענית כלפי יוצאי אתיופיה ו־69% סבורים שהגזענות הזו משמעותית יותר בהשוואה לישראלים שעלו ממדינות אחרות.

יתרה מכך, 63% מהמשיבים ציינו שנתקלו באופן אישי באותם ביטויי גזענות בסביבתם הקרובה. כאשר נשאלו על יחס המשטרה ליוצאי אתיופיה, 65% מהישראלים הסכימו כי המשטרה מתנכלת להם. בנוסף, 60% מהמשיבים סבורים שההפגנות של צעירי העדה נגד האלימות המשטרתית פגעו בתדמית יוצאי אתיופיה כשיצאו מכלל שליטה.

"ממצאי המשאל מוכיחים את הרצון הגבוה שיש ללכידות בין חלקיה השונים של החברה הישראלית", אמר ד"ר עו"ד גלעד וינר, מנכ"ל הקונגרס הישראלי. לדבריו, "הישראלים רואים בחג הסיגד חג שכולם צריכים לציין. המשאל גם מלמד על תחושות קשות של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל, כאשר מרבית הציבור הישראלי מסכים ומבין מהיכן הן נובעות.

"על מנת להתמודד עם הקונפליקטים שנובעים מהתחושות הללו נדרש מהלך עומק הכולל דיאלוג מורכב בין כל הגורמים המעורבים, החל מנציגי הקהילה בולטים, המשטרה ונציגי השלטון. רק כך נוכל לבנות מחדש את האמון בין הצדדים ולהגיע לפתרונות מוסכמים שיפחיתו את המתיחות וישרתו את הצדדים בהמשך".

הקונגרס הישראלי הוא מיזם משותף לאוניברסיטת בר אילן וקרן מנומדין, שהוקם במטרה לתת מענה למתח המתמשך בין זהותה היהודית לזהותה הדמוקרטית של המדינה בתהליך ציבורי של בניית הסכמות המלווה במחקר אקדמי מעמיק.

מנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי בסוף שנת 2020 מנתה האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל כ־159.5 אלף תושבים, כ־88.5 אלף מהם נולדו באתיופיה והשאר בישראל. 63% מהאוכלוסייה ממוצא אתיופי מתגוררים במרכז ובדרום. העיר עם מספר יוצאי אתיופיה הגדול ביותר היא נתניה (12 אלף איש), והיישוב עם שיעור בני העדה הגבוהה מתוך כלל אוכלוסיית היישוב היא קריית מלאכי (15.8%). שיעור הניגשים לבחינות הבגרות בקרב תלמידי כיתות י"ב יוצאי אתיופיה הוא 92%, לעומת 95.2% בקרב כלל תלמידי החינוך הממלכתי. מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה במוסדות להשכלה גבוהה נמצא במגמת עלייה -  מ־2,372 ב־2012 ל־3,782 ב־2021.

בשנת 2020 היו מטופלים בשירותי הרווחה כ־28 אלף ילידי אתיופיה, שיעור גבוה של כ־320 מטופלים ל־1,000 נפש. שיעור יוצאי אתיופיה שעמדו לדין היה 7.2% מתוך כלל תושבי ישראל שעמדו לדין. שיעור יוצאי אתיופיה בקרב קטינים שעמדו לדין היה גבוה באופן משמעותי.