מאז פרצה מגיפת הקורונה רבים התקשו לשוב לעבודה עם פתיחת המשק לאחר שלושת הסגרים ורבים מבין אלה שחזרו למעגל העבודה בתום סגר אחד נפלטו ממנו בכניסה או במהלך הסגר הבא תופעות שמכונות בשירות התעסוקה כ- "התדרדרות לאבטלה ממושכת" ו- "תופעת הדלת המסתובבת". ממחקר שמפרסם היום (שלישי) אגף המחקר והתכנון של שירות התעסוקה, ושערך הכלכלן ניסן אברהם, עולה כי למעלה ממחצית ממובטלי הסגר הראשון היו רשומים כדורשי עבודה גם בסגר השני (53.9%) והשלישי (51.3%), בין שנותרו מחוץ למעגל העבודה מאז הסגר הראשון ברציפות ובין שנפלטו שוב בכניסה לסגרים הבאים.
נשים הן בעלות סיכון מוגבר לאבטלה חוזרת (בכ-3.3% מאשר גברים בסגר השני ובכ-7.8% בסגר השלישי), ומספר דורשות העבודה עלה משמעותית בכניסה לסגרים מאשר מספרם של הגברים. מנגד, קצב החזרה לעבודה של נשים בין הסגרים היה גבוה משל גברים. אצל גברים עמד הפער בין דורשי עבודה אקדמאים ללא אקדמאים על 11.4% בסגר השני ועל 12.5% בסגר השלישי הרי שאצל נשים הפער היה נמוך ועמד על 9.2% בסגר ועל 1.8% בלבד בסגר השלישי.
לדברי מחבר הדו"ח, אף שלכאורה הפגיעה הדיפרנציאלית ביו גברים ונשים נסגרה ביציאה מהסגרים, בכל זאת יציאתן וחזרתן של נשים כתלות ממצב פתיחת וסגירת המשק פוגעת בהן בטווח הארוך בניסיון התעסוקתי שלהן, בצבירת ותק במקום העבודה, בחיסכון הפנסיוני, בזכויות הסוציאליות ובסיכון עבור רבות מהן להיקלע לתת תעסוקה.
את הפערים מסביר אברהם הן בעובדה שבעוד 8.5% מהגברים מועסקים במשרה חלקית הרי ש-20.5% מהנשים מועסקות במשרה חלקית והן בסגירת מערכת החינוך ששיקפה שגם ב-2021 הציפייה היא מאימהות להיות אלה שיישארו בבית עם הילדים בהעדר מסגרת חינוכית. בכניסה לסגרים משפחות רבות שקלו את הכדאיות הכלכלית ביציאה של מי מבני הזוג לצאת לחל"ת, והיות ובד"כ גברים מרוויחים יותר לכאורה השתלם לזוג שהאם תהא זו שתצא לחל"ת ולא האב. "אם זה בשל אופי התעסוקה ובין אם זה בשל פערי השכר, חשיפתן המוגברת של נשים לפגיעה תעסוקתית בעיתות משבר מלמדת על פערים מגדריים בהכשרה, במיומנויות ובכישורים אשר מועידים מסלולי קריירה בעלי חסינות בפני משברים משתנה מגדרית" אומר אברהם.
בנוסף נמצא כי דורשי עבודה ללא ילדים החזיקו בהסתברות גבוהה יותר לאבטלה חוזרת, בעיקר בשל העובדה שהענפים תלויי הסגר (כמכירות ושירותים) מאופיינים יותר בעבודת צעירים. ההסתברות לאבטלה חוזרת של דורשי עבודה ללא ילדים הייתה נמוכה ב-13% בסגר השני ו-18.1% בסגר השלישי משל דורשי עבודה ההורים לארבעה ילדים.
הורים לילד אחד היו בעלי הסתברות גבוהה יותר לאבטלה חוזרת מאשר הורים ליותר ילדים. ככל הנראה משום שלהורים לילד אחד יש פחות גמישות כאשר מסגרות החינוך מושבתות בעוד להורים ליותר ילדים יש סבירות שמי מהילדים גדול דיו כדי להשגיח על אחיו בעת שההורים יוצאים לעבודה. מנגד, נמצא שלהורים ליותר ילדים יש הסתברות גבוהה יותר לשהייה ממושכת מחוץ למעגל העבודה.