"הכרנו באוניברסיטה בתחילת שנות ה־20 לחיינו ומהר מאוד עברנו לגור יחד. בתחילת הדרך הוא יצר את הרושם שהוא שומר עליי ודואג לי. לאט־לאט הוא בודד אותי מהחברות שלי, עד כדי כך שלחתונה הגיעו רק שתי חברות. הוא ביקש ממני להפסיק ללבוש חצאיות, הכנסתי לעצמי לראש שזה לא מכבד אותו וזרקתי את כולן לפח". כך מספרת טלי, בת 45 ואם לשלושה ממרכז הארץ.
היום, אחרי שהצליחה להיחלץ מהקשר האלים, טלי יכולה לומר שכבר אז דלקו כל הנורות האדומות, אך היא סירבה להאמין. "אחרי האירוסים הוא קשר אותי עם אזיקונים לכיסא וחזר רק בערב לשחרר אותי כי 'שכח'. אף שלא סיפרתי להוריי על החוויות הקשות, אבי המנוח הרגיש ואמר לי שאעזוב אותו ושאני לא במקום הנכון".
הסיפור של טלי הוא דוגמה לחוויה של עשרות אלפי נשים בישראל שכלואות במעגל האלימות, ובניגוד לסטיגמה, הן לא מגיעות ממגזר מסוים או מעמד סוציו־אקונומי ספציפי. לא פעם מדובר בנשים חזקות ומשכילות. נירית, אם לתשעה בת 51 מהמרכז, מספרת: "התחתנתי בגיל 25 ובזמנו לא זיהיתי שאלימות לא חייבת להיות פיזית. בדיעבד אני יודעת שעוד לפני שהתחתנו הוא היה אובססיבי כלפיי. היה מבודד אותי מהמשפחה, אהב שליטה, סימנים מקדימים שלא ראיתי.
"האלימות כלפי הילדים התחילה כאשר הבכור היה בן שש והאלימות כלפיי המשיכה באובססיביות. כאשר יצאתי הוא נתן לי זמן לחזור ואם הייתי מאחרת הוא היה נועל אותי מחוץ לבית ולא נותן לי להיכנס במשך שעות. לא אחת נאלצתי לישון אצל המשפחה. אם לא הייתי מקיימת איתו יחסי מין, הוא היה מנתק אותי כלכלית".
אחרי צו הרחקה ראשון שהוציאה נגדו בחרה נירית בעוד ניסיון לשלום בית, אבל הוא חזר על איומיו לשרוף אותה ואת ילדיהם אחרי שהתרגז כי קנתה ריהוט מכספה ללא התייעצות איתו. עובדת סוציאלית צירפה אותה לקבוצה ששינתה את חייה: "חזרתי להיות מחוברת לעצמי, למי שאני ולאהוב את עצמי. התחלתי מאפס אבל חזרתי להיות אדם שמח", מסכמת נירית.
גם טלי יצאה ממעגל האלימות בעזרת מרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה של משרד הרווחה: "רק שם הבנתי שאני בסכנה. העובדת הסוציאלית נתנה לי לקרוא שיר שבו נכתב: 'נתתי לך סטירה והבאתי לך פרחים'. לפרחים הייתה משמעות כפולה – גם כפיוס אך גם פרחים להניח על הקבר. היא הסבירה לי שאני בסכנה ממשית, שיש לי ילדים שצריכים אותי בחיים ושאני חייבת להגן עליהם". היום טלי מתנדבת בעצמה במרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה מתוך תחושת שליחות.
"אנחנו נמצאים בתקופה של תנופה ופיתוח של שירותים חדשים לנשים ולמשפחות ושמים דגש מיוחד על איתור ומניעה", מסבירה סיגל מורן, מנכ"לית משרד הרווחה והביטחון החברתי, "העובדות הסוציאליות פועלות לא רק כדי לתת את המענים הטובים והבטוחים ביותר לאלו שכבר חוו אלימות, אלא כדי לגרום לנשים שנמצאות במעגל האלימות להבין את מצבן ולהעז לפנות לקבלת עזרה. ככל שאנו מנגישים שירותים ומפתחים מענים חדשים בתחום, אנו רואים עלייה בפניות לקבלת סיוע".
המשרד מפעיל 165 מרכזים לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה, 16 מקלטים לנשים נפגעות אלימות וילדיהן ואת מוקד החירום 118, הפועל 24 שעות ביממה. בחודש שעבר הוא אף חנך את מרכז "אלומה", מרכז חירום ראשון מסוגו שמתפקד כחדר מיון קדמי לאלימות במשפחה.