"זה מגבש אותנו": שש המשפחות שמתנדבות למען האחר בהרכב מלא

“אנחנו מחפשות את האנשים ה'שקופים’, אלו שלא מאוגדים בעמותות וזקוקים לסיוע”- משפחת רומם
ההתנדבות עוברת במשפחתי בתורשה, זה חלק מהדנ”א שלנו”, מספרת עדי רומם. “סבי אברהם לב ז”ל בנה את הבית שלו על החוף בנתניה והיה מבריח מעפילים, אז גדלנו על לעזור לאחר ולחלש. אמי נירה ז”ל, שנפטרה בשנה שעברה, התנדבה במעון לילדים עם פיגור שכלי. היא הייתה עוזרת להם לייצר דברי אמנות ולמכור אותם. הבית שבו גדלתי שימש כבית אומנה: כל פעם היו מגיעים אלינו נערים מעוטי יכולת, והיו אוכלים אצלנו וישנים אצלנו.

“התחלתי להתנדב בגיל צעיר, כיום אני מתנדבת בחברה למתנ”סים. אני מפעילה תוכנית נוער בשם ‘מגשימים’ המעודדת נוער לפעילות חברתית ופילנתרופיה. הבת שלי, מאור בת ה־16, גדלה על הדבר הזה, והיום היא אימפריה של התנדבות: היא מנהלת מעל 40 קבוצות של נוער מתנדב, מעבירה הרצאות בנושא התנדבות ומתנדבת סדרתית. היא מאוד מאמינה בכוח של הנוער ומסייעת דרך הכוח שלה ברשתות החברתיות בגיוס מוצרים ומשחקים לאנשים נזקקים שאין להם. אנחנו תמיד מחפשות לעשות כל מה שאפשר בשביל לעזור: מלאסוף בגדים לפנימיות ועד הבאת שמיכות לאנשים שאין להם. את בת המצווה שלה מאור בחרה לציין בעזרה בבית יתומים באפריקה. בנוסף, נסענו ביחד להתנדב במחנות פליטים ביוון.

“אני ממליצה לכל הורה לחנך את הילדים להתנדבות כי זה תורם להם המון, הם לומדים לדאוג לאחר, להיות חזקים. זה נוסך בהם את התחושה שהם יכולים לשנות. אנחנו בעיקר מנסות לחפש את האנשים ה‘שקופים’, אלו שלא מאוגדים בעמותות וזקוקים לסיוע”.

“התנדבות היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, חלק מההווי המשפחתי”- משפחת כנרי
עבורי, אישית, התנדבות היא ערך עליון”, אומר יוני כנרי. “יש לי תפקיד מאוד אינטנסיבי בעבודה, אבל להתנדבות תמיד יש לי זמן. זה משהו שאני חושב שכל אדם צריך לעשות באופן כללי. אני גם תורם וגם נתרם. אני מתנדב במשטרה, בסיור ובבילוש, ובמקביל אשתי ענבל, מדריכה לאיפור ומאפרת מקצועית, מאפרת נשים חולות או כאלה שאין להן כסף לזה. היא משמחת אותן. הילדות שלנו נוי ותהל אוספות פרטי לבוש, צעצועים ומוצרים, מוכרות אותם ותורמות את הכסף לאנשים שאין להם.

“מעבר לעובדה שכל אחד מאיתנו עוסק בהתנדבות בנפרד, אנחנו גם פעילים בהתנדבויות משותפות, למשל מרימים אירועים כדי לשמח אנשים שאין להם, שבמהלכם אשתי מאפרת, אני מסייע בהכנת המזון לאירוע, והבנות שלנו נוטלות חלק בהכנות ובהזמנת אנשים. המטרה היא להאיר את החושך אצל אנשים שחסר להם. ההתנדבות היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, זה חלק מההווי המשפחתי אצלנו, ואנחנו תמיד מתאגדים יחד להתנדב איפה שרק אפשר”.

“הנתינה והעזרה לזולת עברו לי בדם בצורה מאוד קיצונית”- משפחת חלבי
אנחנו משפחה שמתנדבת, זה בגנים שלנו”, מספר אבי חלבי. “הנתינה והעזרה לזולת הגיעו עוד מאבי יעקב ז”ל, שתמיד הסתכל על הזולת לפני שהסתכל על עצמו - מלעזור למבוגרים ועד לתמוך כספית בנזקקים. הוא קודם דאג לאחר. זה משהו שעבר לי בדם בצורה מאוד קיצונית, זו המורשת הכי גדולה שהוא הוריש לי. בכיתה ט’ התחלתי להיכנס לעולם ההתנדבויות, ובשנים האחרונות אני מתנדב בארגון ‘ידידים’ שמעניק עזרה ראשונה לא רפואית בשלל תחומים. הגעתי לזה במקרה כשרכב עם השלט ‘ידידים’ עצר ליד הבית שלי כדי לסייע למישהו.

“ברגע שהצטרפתי, הילדים שלי, שראו אותי מתנדב כל הזמן, עוד כיו”ר ועד ההורים של בית הספר, הצטרפו אליי. הם התלהבו מזה שגם אפשר לפתור תקלות טכניות למי שצריך, וגם לראות את הניצוץ בעיניים והחיוך על השפתיים של אנשים שעזרת להם. להיות בנקודת זמן שבה אדם נמצא במצוקה ולעזור לו – זו זכות שאין שנייה לה. פעם אחת הגענו לחלץ ילד שנתקע בתוך האוטו. ההורה היה היסטרי, אז הרגשנו איך שינינו משהו.

“ההמלצה הכי חמה שלי להורים היא להתנדב עם ילדיהם - זו חוויה לכל החיים, גם להורה וגם לילדים, וזו העברת מסר מאוד חשוב בדור שלנו, להסתכל על האחר לפני שמסתכלים על עצמנו. זו ארץ ישראל היפה שאני מכיר”.

“יש לנו קבוצת וואטסאפ משפחתית שבה אנחנו מעדכנים איפה אפשר להתנדב ומי פנוי באותו הרגע”- משפחת פרחן
עוד מנעוריי ספגתי את ערך ההתנדבות”, מספר עדי פרחן. “בשנת 1995 הקמתי עם חבריי את מרכז ‘חסד לאברהם’ בקריית מלאכי, כי זיהינו את הצורך בלעזור לאחר. ברבות השנים גם אבא שלי בן ה־72, משה, נכנס לתמונה. הוא לוקח בימי חמישי חופש מהעבודה שלו כדי להתנדב ולסייע באיסוף מזון מחקלאים ואריזתו כדי לתת למי שנזקק. בפעילות לוקחים חלק גם חמשת ילדיי – מהגדולה בת ה־16.5 ועד הקטן בן ה־4. הילדים שלי עוזרים להכין את החבילות ולהעביר אותן למי שזקוק להן, וכל המשפחה נרתמת לדבר הזה. הילדים שלי גם מכינים משחקים ומביאים אותם למי שאין לו.

“בחגים אשתי, אנוכי והילדים מארגנים אירועים גדולים כדי לשמח אנשים שאין להם, בין שזה הרמת יריד תחפושות בפורים כדי לאפשר למעוטי יכולת להתחפש, בין שזה לארגן הפנינג ובין שזה בלסייע לקשישים ולכל מי שבודד – לקבל חום ואהבה. אנחנו תמיד מחפשים איך אפשר להתנדב ולעזור, בכל תחום אפשרי, הכל בשביל לעשות טוב. יש לנו קבוצת וואטסאפ משפחתית שבה אנחנו מתעדכנים ומעדכנים איפה אפשר להתנדב ומי פנוי באותו הרגע, והילדים שלי גם פועלים בלגייס בני נוער להתנדבויות. לאחרונה הלך לאיבוד ילד בשכונה, אז ישר כולנו נרתמנו למשימה לחפש אותו - עד שמצאנו. זה מגבש אותנו מאוד כמשפחה, כל אחד דוחף את השני למען עזרה לזולת”.

“חשוב לנו לשמח אנשים עצובים, זה מפיץ שמחה גם בנו”- משפחת ישי
ההתנדבות היא חלק מהמשפחתיות שלנו”, אומרת פז־אל ישי. “זה התחיל מהסבים והסבתות שלי, גם מצד אמי וגם מצד אבי, שהיו אנשים של חסד ללא הגבלה. זה משהו שזורם בעורקי המשפחה. אמא שלי אמרה לי פעם שהדבר הכי חשוב שהיא ואבי ניסו להנחיל לנו הוא לחיות חיים של חסד, של עזרה לאחר. ההורים שלי בקשר עם המון אנשים ומסייעים להם בכל דרך אפשרית – בכסף או במזון, כשהכל בסתר.

“אנחנו שישה אחים במשפחה. אחי הבכור דוראל היה ממקימי גמ”ח הנוער של תנועת בני עקיבא בבאר שבע, ואחיי הלכו בעקבותיו. אחי וגיסתי אפילו הכירו שם, במסגרת ההתנדבות. אחי הקטן הקים השנה גמ”ח חדש נוסף בבאר שבע. אני בעצמי מתנדבת בגמ”ח הזה, ובמקביל מתנדבת בלארח חברה ולעזור לקשישים.

“הנתינה החוצה מגבשת אותנו מאוד, זו אווירה שעוטפת אותנו בחום. ביומיום אנחנו משתדלים לעזור למי שחסר לו, בין שזה בבגדים ובאוכל ובין שזה בהתנהלות יומיומית אם מתקשים בה. בעיקר מה שחשוב לנו הוא לשמח אנשים עצובים – זה מה שגדלנו עליו וזה מה שמפיץ שמחה בנו, כמשפחה”. 

"אמא שלי תמיד הושיטה יד למי שלא היה להם, וזה ערך שאני מעבירה לילדיי"-  משפחת שטייגמן ויצהנדלר
אני ובעלי מאיר, שהקמנו את הסטארט־אפ Valoo בתחום הפינטק, הכרנו דרך ההתנדבות, כשמאיר הקים פרויקט התנדבות ארצי, ואני הייתי אחת המתנדבות”, מספרת עדי ויצהנדלר. “כל החיים שלנו התנדבנו, ואנחנו ממשיכים ועכשיו משלבים גם את הילדים שלנו – אביגיל בת ה־5 ועמית בן ה־3 וחצי - שגם נוטלים חלק התנדבותי. זה ברור שבכל התנדבות שאפשר לשלב את הילדים – נעשה זאת. אני רואה בזה המון ערך. אני רוצה שחלק מהחוויות שהילדים שלי חווים יהיו להתנדב ולעזור. 

"זה לא שאנחנו משקיעים 24/7 בהתנדבות, אלא הפכנו את זה לחלק מהשגרה שלנו, ואנחנו מקפידים להתנדב בשלל פרויקטים. כשהייתי ילדה אמא שלי תמיד הייתה מושיטה יד לאנשים מבוגרים שהתקשו או שלא היה להם, וזה ערך שאימצתי ואני רוצה להעביר לילדים שלי. 

"בשנה האחרונה נטלנו חלק בהקמת סניף לילדים יתומים ברעננה במסגרת עמותת 'חמניות' יחד עם הדר קס. השבוע נשתתף בהכנת סלי מזון לנזקקים: הילדים אורזים את הסלים, מעבירים אותם, וזה מאפשר להם להרגיש שהם חלק אמיתי בזה. זה מפתח את הרצון שלהם לעזור ולעשות טוב לאחרים".