"לא מבינה איך אפשר להשתמש בדבר הנורא שקרה לעם שלי בחוסר מחשבה"

אחת התופעות המקוממות שהפכו נפוצות בתקופת הקורונה היא שימוש במונחים הלקוחים מתקופת השואה לתיאור המגיפה. לקראת יום השואה הבינלאומי, פרסמה התנועה למאבק באנטישמיות נתונים ממחקר רשת שביצעה על מנת לקבל תמונה על ממדי תופעת "בנליזציה של השואה" שבמסגרתה, בין היתר, מושווית השואה למגיפת הקורונה.

בניטור, שבוצע על ידי חברת באזילה (Buzzilla), מינואר 2020 עד דצמבר 2021, ברשתות חברתיות, בהן פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, יוטיוב, פורומים ובלוגים ותגובות לידיעות חדשותיות באנגלית, בעברית, בספרדית, בערבית ובצרפתית – נבדק השימוש בעשרות מונחים מהשואה, בהקשר של מגיפת הקורונה, ובהם: קורונה - שואה; תו ירוק - טלאי צהוב; בידוד - מחנה ריכוז; חיסון - מנגלה; קורונה - נאצים ועוד. במחקר נמצאו יותר מ־60 מיליון פוסטים/ציוצים/טוקבקים, מתוכם 2.6 מיליון בישראל לבדה, שקשרו בין השואה לקורונה. בשיתוף עם ארגון "מצעד החיים" העולמי יצאה התנועה למאבק באנטישמיות לקמפיין עולמי נגד התופעה, שבו נוטלים חלק גם ניצולי שואה ברחבי העולם.

אחת מהניצולים הללו היא עליזה לנדאו, 83, ממבשרת ציון. "ההשוואות בין השואה לבין מונחים שקשורים בקורונה מוציאות אותי מדעתי", היא אומרת. "גם אנחנו עצמנו, בישראל, מתייחסים בזילות למושגים האלה. אז איך אנחנו יכולים לפנות לעולם ולבקש להתייחס ברצינות לנושא השואה כשאנחנו מזלזלים בו כל כך? מי שאומר את הדברים האלה כנראה בכלל לא מבין על מה הוא מדבר. איך אפשר להשוות? אין בכלל מקום להשוואה".

מה גרם לך להצטרף לקמפיין?
"ביזוי זכרם של קורבנות השואה. זו חרפה, משהו שאינו מתקבל על הדעת. השואה היא הדבר הכי נורא שקרה למין האנושי, וכל המתרחש כל כך מכאיב. כשאני רואה את ההשוואה בין השואה לקורונה, זה מזכיר לי את הכעס שחשתי כשאנשים התחילו להכחיש את השואה. זו שנאה שממשיכה להתפזר. אני לא חושבת שהאדם הממוצע יכול בכלל לקיים את ההשוואה מלאת השנאה הזו. זה לא בר השוואה. אי אפשר לדבר על הקורונה והשואה באותה נשימה. זה עצוב ומכעיס".

"נובע מבורות"

ההשוואה בין הקורונה לשואה צברה תאוצה עם כניסתם לתמונה של החיסונים נגד קורונה ובלטה לא פעם בהפגנות נגד חיסונים. "מה שהכי כואב לי הוא ההשוואה המופרכת והבלתי הולמת שנעשית בין דמות רפואית מובילה הנלחמת במגיפה כמו אלברט בורלא, מנכ"ל תאגיד התרופות פייזר ובעצמו צאצא לניצולי שואה, וד"ר אנתוני פאוצ'י (היועץ הרפואי לנשיא האמריקאי ביידן - א"ש) לבין יוזף מנגלה", אומר ניצול השואה לואיס אופטובסקי גולדברג, 84, המתגורר כיום במקסיקו ומשתתף גם הוא בקמפיין. "יוזף מנגלה היה רוצח שעשה ניסויים לא מוסריים בבני אדם, ואילו מר בורלא מציל חיים. ההשוואות האלה גורמות לי להרגיש מאוד כעוס ועצוב".

אופטובסקי גולדברג נולד בבריסל, ועם פרוץ המלחמה הוסתר בכנסייה. מאוחר יותר נלקח למחנה הריכוז שטוטהוף בפולין. "לראות אנשים שמעלים את הטלאי הצהוב בפוסט בהקשר למגיפה זה נורא. אני הייתי צריך לענוד טלאי צהוב בילדותי והתעללו בי בגלל זה", הוא אומר. "זה היה סמל פוגעני, מפלה, זה הפריד אותנו מהחברה. אין לזה שום קשר למי מחוסן ומי לא".

ניצול השואה גדעון לב, 86, מרמת גן נולד בצ'כוסלובקיה ושרד את מחנה הריכוז טרזיינשטט. "אמא ואני שרדנו שם עד 1945, עד שהרוסים הגיעו", הוא מספר. "גם אבא וסבא היו איתנו. סבא נפטר ממחלה, אבא נשלח בשלב כלשהו לאושוויץ, וכפי שידוע לנו היה חלק מהניסויים של מנגלה. אחר כך הוא נשלח למחנה הריכוז בוכנוולד ולא חזר". בשנת 1959 עלה לב ארצה.

תמרור אזהרה

"אנחנו חיים ברשת, מכירים שיח ברשת, אבל בתור יהודייה וישראלית, לראות משפט כגון 'עכשיו כשאני בסגר אני יודעת איך אנה פרנק הרגישה' - זה משהו שחורה לי. אני חושבת שזה דבר נורא", אומרת מרב בורנשטיין־גבאי, סמנכ"ל אסטרטגיה, מוצרים וחדשנות של חברת באזילה. "הפתיע אותי החיבור הזה, הקלות הזאת שבה אנשים עושים השוואה או הקבלה בין מונחים של שואה למונחים של מגיפה".

לדבריה, המדינות שהשיח ברשתות שלהן נסרק היו ארצות הברית, אנגליה, קנדה, צרפת, בלגיה, איטליה, ישראל ומדינות ערב. למרבה ההפתעה, ישראל לא פיגרה בתדירות ההשוואות הללו לעומת העולם. "את מצפה שפה אנשים ייזהרו כשהם אומרים דברים כאלה ומסתבר שפחות נזהרים", היא אומרת. "את ההקבלה בין התו הירוק לטלאי הצהוב ראינו במגוון שפות וגם בעברית".

אילו עוד דוגמאות להשוואות ראיתם?
"למשל מישהי שהייתה חולת קורונה ונלקחה להסגר, העלתה סרטון ואמרה: 'אני הולכת למחנה ריכוז'. היה מישהו שצייץ בטוויטר: 'סגר זה ממש מחנה ריכוז נאצי'. באוסטרליה ובאנגליה היה מי שכינה מלוניות קורונה 'מחנות ריכוז מודרניים'. היו השוואות בין הדרישה לחיסון או לתו ירוק ובין טלאי צהוב. חלק מהתכנים הורדו אחר כך על ידי הפלטפורמות, אבל אנחנו הספקנו לסרוק אותם. ישנה זילות של המונחים האלה שקשורים בשואה גם בעולם וגם אצל אנשים רבים בארץ".

״בנליזציה של השואה היא צעד אחד לפני עיוות השואה והכחשת השואה, ועלינו לפעול נגדה בנחרצות", אומר ד״ר שמואל רוזנמן, יו״ר ארגון מצעד החיים העולמי. "העובדה שניצולי השואה שעוד איתנו נאלצים לחזות במגמה המדאיגה הזו, שהיא איום משמעותי על זיכרון השואה בדורות הבאים, מקוממת ומצערת".

״השימוש הרחב והבזוי בסמלים ובמונחים מהשואה כדי לתאר תופעות שבינן לבין השואה אין דבר - המביא להפחתה בממדים האישיים וההיסטוריים של השואה - הוא תמרור אזהרה גדול לעולם", מוסיף סשה רויטמן דרטווה, מנכ״ל התנועה למאבק באנטישמיות. "זיכרון השואה הוא אבן יסוד מרכזית במאבק באנטישמיות ואני קורא למקבלי ההחלטות, לענקיות האינטרנט ולכל אחד להתייחס למגמה המדאיגה הזו ברצינות״. ד