יותר מ־60% מהציבור היהודי בארץ סבור שהמדינה צריכה להשקיע בישראלים החיים בחו"ל. כך עולה מסקר שבוצע על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה עבור ההסתדרות הציונית העולמית לקראת יום המשפחה החל היום. הסקר האינטרנטי כלל 505 משתתפים מהאוכלוסייה הבוגרת בגילי 18 ומעלה, שהם מדגם מייצג של האוכלוסייה במדינת ישראל.
לפי הסקר, 59% מהישראלים שיש להם משפחה בחו"ל (ו־53% מאלה שאין להם משפחה בחו"ל) סבורים שהמדינה צריכה לטפח בניית קהילות ישראליות בתפוצות. 86.3% מהישראלים סבורים שהמדינה צריכה להשקיע בלימוד עברית לילדי ישראלים המתגוררים בחו"ל, וכ־66% סבורים שמדינת ישראל אחראית לכך שישראלים בחו"ל יחושו שותפות גורל עם מדינת ישראל והעם היהודי.
עוד עולה מהסקר כי לשלוש מכל חמש משפחות החיות בארץ יש קרובי משפחה מדרגה ראשונה החיים בתפוצות. לכמחצית מהישראלים (53%) יש חבר טוב בחו"ל, וכ־25% מהישראלים נמצאים בקשר עם משפחותיהם בחו"ל לפחות פעם בשבוע.
כמו כן, כ־40% מהישראלים רואים את עצמם חיים בחו"ל, ורק 29.5% שוללים זאת מכל וכל. הסיבות העיקריות למעבר לחו"ל הן בעיקר כלכליות, אך גם דתיות וחברתיות. כמחצית מהישראלים סבורים שהקורונה לא שינתה את אופי הקשר עם הישראלים בתפוצות. לעומתם כ־28% חושבים שהיא החלישה את הקשר, ואילו 19% סבורים שהיא דווקא חיזקה אותו.
"נתוני הסקר הפתיעו אפילו אותנו", אמרה ל"מעריב" גוסטי יהושע־ברוורמן, ראש המחלקה לארגון וקשר עם הישראלים בתפוצות בהסתדרות הציונית העולמית. להערכתה, כמיליון ישראלים חיים כיום בחו"ל, מתוכם כ־800 אלף בארה"ב. "מאז פרץ משבר הקורונה, הקונסוליות הישראליות בחו"ל מוצפות בפניות של ישראלים להוציא דרכונים לילדיהם. זה קרה משום שרק לאזרחים ישראלים ניתנה אפשרות להגיע לארץ", סיפרה יהושע־ברוורמן.
"מאז ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין כינה בשנת 1976 את היורדים הישראלים לחו"ל כ'נפולת של נמושות', חל שינוי מהותי ביחסה של המדינה ושל החברה הישראלית כלפיהם, ובהסתדרות הציונית העולמית המטרה היא לחבק ולקרב אותם", הוסיפה.
יהושע־ברוורמן הצביעה על התופעה המדאיגה של התבוללות ושל התרחקות מישראל, בעיקר בקרב הדורות השני והשלישי. היא הסבירה: "הם לא חשים עצמם מחוברים, וחייבים לשנות את המצב הזה". היא הוסיפה: "ההתייחסות כלפי הישראלים שירדו השתנתה, כמו שהשתנה היחס ליהודים שלא עלו לישראל. פעם אמרו שמי שלא עולה לישראל אינו ציוני, אבל העולם השתנה והוא כיום כפר גלובלי. אנשים נוסעים וחוזרים, וזה מחייב התייחסות רלוונטית".
מגמה מדאיגה נוספת היא שלעיתים הילד הראשון של ישראלים בחו"ל מדבר עברית היטב, הילד השני פחות והשלישי כבר בקושי מדבר עברית. "אנחנו מזהים את הצורך לחבר את הישראלים ואת ילדיהם לזהות הישראלית, וגיבשנו תוכנית לעשות את זה באמצעות מפגשים, ארגון קייטנות לילדי ישראלים בארץ והקמת 'בתי עם', שבהם ילמדו עברית ויושם בהם דגש על יצירת הזהות הישראלית", ציינה יהושע־ברוורמן.
"עלינו לקרב אותם בחזרה. מהבדיקות שלנו עולה שבפועל מרבית הישראלים אינם חלק מהקהילות היהודיות בארצות שבהן הם חיים. חייבים ליצור קהילות ישראליות עם זיקה לישראל וליהדות, שישראל תהיה מרכז עולמם וביום שיחליטו יוכלו לשוב לארץ. המדינה צריכה להירתם ולסייע, כי כולנו הרי רוצים אותם כאן בסופו של דבר", אמרה.