על פי הערכות הגורמים המקצועיים במשרדי העלייה והקליטה והפנים גל עלייה גדול לפנינו. עולים חדשים עתידים להגיע בחודשים הקרובים מאוקראינה ומרוסיה. סקר חדש ביקש לחדד את ההבדלים בין גלי עלייה ב־30 השנים האחרונות.
העלייה הראשונה הוגדרה בין השנים 1989־1999 (כ־827 אלף עולים), העלייה השנייה הוגדרה בין השנים 2000־2009 (כ־163 אלף עולים) והעלייה השלישית בין השנים 2010־2021 (כ־200 אלף עולים).
המחקר מעלה כי התנהגות הצריכה של רבים מבין הישראלים דוברי הרוסית היא התנהגות גלובלית מתקדמת. במילים אחרות, הקהל הזה יותר דומה בהתנהגות הצרכנית לצעירים החיים בניו יורק, בלונדון או בברלין, ופחות דומה לדור המבוגר שעלה מברית המועצות בגל הגדול לפני כ־30 שנה. אותה התנהגות באה לידי ביטוי במחקר שנערך במכון רושינק בחמישה נושאים עיקריים: דרישה לסטנדרט גבוה של איכות בקניית מוצרי מזון; רמה גבוהה של עניין ומעורבות בנושאי סביבה וקיימות; העדפה חזקה לשימוש בכלים פיננסיים דיגיטליים; העדפה למותגים בינלאומיים על פני מותגים ישראליים, ונטייה לקרייריסטיות ולתרבות שפע.
יוזמת המחקר אולגה וולפסון, המנכ"לית והבעלים של פרטיזן תקשורת שיווקית ומי שמתמחה בפנייה לקהל דוברי רוסית בישראל ובחו"ל, טוענת כי "המגזר הרוסי הוא לא מקשה אחת. מעבר לזה שכולנו באנו ממדינות שונות, עלינו גם בתקופות שונות ועל כן רמת הקליטה שלנו בארץ שונה, כך גם המנטליות שלנו היא שונה – המנטליות היותר סובייטית של עולי שנות ה־90 לא ניתנת להשוואה למנטליות של העשור אחרון שנהנה הרבה יותר מחופשיות וממערביות. יזמנו את המחקר הזה כדי להגדיר במדויק את ההבדלים ולדעת לחדד את המסרים".