"מסתמנת ירידה חדה בבקשות של אוקראינים שאינם זכאי חוק השבות להגיע לישראל". כך אמר ל"מעריב" מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה תומר מוסקוביץ. מאז תחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה ב־24 בפברואר השנה נכנסו לישראל 14,694 נתינים אוקראינים שאינם זכאי חוק השבות, אבל באותה תקופה גם יצאו מהארץ 5,928 אוקראינים. "היו נתינים אוקראינים שגם הגיעו ממדינות אחרות במזרח אירופה, ואני לא מדבר על פולין או המדינות הגובלות עם אוקראינה", מבהיר מוסקוביץ.
עם תחילת גל הגעת הפליטים מאוקראינה, הקריטריון היה מתן אשרת שהייה ל־90 יום להתארח בישראל, למי שיש לו קרובי משפחה או חברים בארץ שהזמינו אותם. אחד התנאים היה הפקדת ערבות כספית של 10,000 שקל, עם התחייבות לעזוב את ישראל עם תום התוקף של אשרת השהייה.
ישראל גם קבעה מכסה של 5,000 אוקראינים שאין להם קרובי משפחה בארץ, שיוכלו לקבל אשרת כניסה. אולם המכסה התמלאה לאחר זמן קצר, וכיום יש מכסה לעשרות איש ביום בלבד. בהמשך בוטלה הדרישה להפקדת ערבות כספית, ורק מי שהגיש בקשה מקוונת מראש לקבלת אשרת כניסה לישראל יכול היה לעלות למטוס. "פעלנו תוך כדי תנועה, לא נקבעה מדיניות קבועה ושרת הפנים איילת שקד החליטה בצדק שבכל שבועיים יתקיים דיון על המדיניות, בהתאם להתפתחויות", מספר מוסקוביץ.
לשאלה מדוע חלה ירידה ירידה חדה בבקשות לקבלת אשרת שהייה בישראל ענה מוסקוביץ: "בשבועות האחרונים המלחמה נרגעה. עם פרוץ המלחמה היו חששות שקייב תיפול תוך כמה ימים לידי הצבא הרוסי - וזה לא קרה. סיבה נוספת נובעת מהעדפת אוקראינים רבים לעבור למדינות באירופה. עם זאת, אנחנו ערוכים לכל תרחיש".
לדברי מוסקוביץ, אין למגיעים מאוקראינה לפי החוק הבינלאומי מעמד של פליטים, כי לישראל אין גבול עם אוקראינה והם מגיעים דרך מדינה שלישית, רובם מפולין. "זו הסיבה שהם מקבלים אשרת אירוח ל־90 יום, אבל אם המלחמה תימשך מעבר לתקופה הזו, אני מניח שאשרת השהייה שלהם תוארך", הוא הוסיף. "בסך הכל תפקדנו מצוין. היה לנו יום אחד קשה מאוד בתחילת המלחמה, כאשר תוך שעות ספורות הגיעו כאלף אוקראינים - ואז הופצו התמונות של הצפיפות.
"הפקנו לקחים, ואנחנו פועלים בהתאם להנחיות ועם רגישות רבה. התפקיד שלנו מורכב. למעשה, אנחנו הש"ג של מדינת ישראל, והעובדים עושים עבודה מסורה ומקצועית".