לשנת 2022 עולה כי חלה מגמת שיפור באשר לתפיסות הציבור הרחב כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית. בהמשך ישיר למאבק שמנהלים אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם בימים אלה ממש כדי לבטל את המוסדות הסגורים לאוכלוסיות עם מוגבלות, מעיד המדד כי כיום לא פחות מ־81% מהציבור סבורים כי מרכז חייהם של אנשים עם מוגבלות שכלית צריך להיות בקהילה – עלייה דרמטית לעומת המדד שנערך ב־2014, ובו 42% מהנשאלים סברו שאנשים עם מוגבלות שכלית צריכים לגור בקהילה ולא במסגרת נפרדת.
עוד עולה מהנתונים כי רק 1% מהציבור כיום סבורים שאדם עם מוגבלות שכלית מסוכן לעצמו או לאחרים, כאשר במדד ההכללה הראשון בשנת 2013 סברו 25% מהנשאלים שאדם עם מוגבלות שכלית עלול להיות מסוכן ואגרסיבי. מדד ההכללה של אקים בודק מאז 2013 את עמדות הציבור הישראלי כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית ואת מידת השתלבותם.
המדד הוגש השבוע לנשיא המדינה יצחק הרצוג. השנה בחרה עמותת אקים להתמקד באופן ייצוג הקהילה עם מוגבלות שכלית בכלי התקשורת המרכזיים בישראל. המחקר "אנשים עם מוגבלות שכלית בתקשורת", שנערך עבור אקים על ידי יפעת מחקרי מדיה, העלה את הממצאים הבאים: 40% מכלל הכתבות בתקשורת שמתייחסות לאנשים עם מוגבלות שכלית נקשרות למוחלשות (מקרי אלימות, התעללות, קשיי קיום וכו'). רק 21% מכלל האזכורים עוסקים בהכללה ושילוב בחברה.
בנוסף, השימוש בתקשורת במונח המקטין "חוסים" גדול ב־50% מהמונח "אנשים עם מוגבלות שכלית". רק ב־14% מהאזכורים מושאי הכתבה (אנשים עם מוגבלות שכלית) התראיינו והשמיעו את קולם. לצד זאת, אנשים עם מוגבלות שכלית נמצאים בתת־ייצוג באמצעי התקשורת - פחות מ־0.07% מכלל כתבות האקטואליה עסקו בהם.
לדברי סיגל פרץ יהלומי, מנכ"לית אקים ישראל: "ההערכה שלנו היא כי השינוי המשמעותי בעמדות הציבור ביחס לאנשים עם מוגבלות שכלית וזכותם לגור בקהילה, נובע בעיקר ממדיניות בפועל של הכללה ומהנוכחות המוגברת של אנשים עם מוגבלות בכלל ואנשים עם מוגבלות שכלית בפרט בקהילה עצמה".
לדבריה "הסיקור בתכני האקטואליה, כפי שעלה במחקר, לא משקף את השינוי הדרמטי בעמדות הציבור באופן מספק. למרות זאת, השטח אומר את דברו ומשפיע מאוד על עמדות הציבור".