הוועדה לביטחון פנים דנה היום (שלישי) בפעילות אגף רישוי כלי ירייה במשרד לביטחון הפנים. במסגרת הוועדה, הוצגו נתונים על ידי האגף לפיהם יש עלייה של 600% בביקוש לכלי ירייה, כאשר ממוצע הגשת בקשות לרישוי כלי נשק עומד על כ-600 בקשות לחודש מאז גל הטרור שהחל במרץ האחרון.
עוד עולה, כי מתחילת שנת 2022 הוגשו 32 אלף בקשות מתוכן הוזנו לטיפול כ-12 אלף בקשות, אושרו 2,700 ונדחו 1542 בקשות. נתון נוסף הוא שבשנת 2021 בה התרחש מבצע "שומר החומות" הסתיימה עם 20 אלף -בקשות מתוכם נתנו כ-10 אלף רישיונות.
יו"ר הוועדה מירב בן ארי, אמרה בפתח הדיון כי התרשמה מפעילות האגף בעיקר לאחר מבצע 'שומר חומות' אז היתה עלייה ברצון להחזיק נשק, כאשר היום לאחר גל הטרור ממרץ יש עלייה חדה מאד בבקשות.
"אנחנו רוצים לסייע לציבור שעומד בקריטריונים להחזיק נשק אישי", היא הוסיפה "בנושא התבחינים החדשים המתגבשים במשרד לביטחון פנים והמשפטים בנושא אחזקת כלי נשק יתקיים דיון נפרד בוועדה".
ישראל אבישר, ראש אגף כלי ירייה במשרד לביטחון פנים, סקר בפני הוועדה את תחומי האחריות של האגף וציין כי כיום יש מעל ל-150 אלף כלי ירייה פרטי בעיקר לצרכי הגנה עצמית המוחזקים על ידי כ-141 אלף אזרחים.
אבישר ציין כי: "האגף מטפל גם ברישוי לארגונים כמו חברות האבטחה, יצרני נשק, סוחרי נשק, מטווחים ועוד. המדיניות היא מאזנת ומרסנת כנשקלים הערך של הגנה עצמית, ומצד שני שאדם לא ישתמש באופן לא אחראי בגלל מצב נפשי, בריאותי וסיכון פוטנציאלי".
עוד הוסיף, כי על פי התבחינים הזכאות לרישיונות לאזרח פרטי הן לפי אזור גאוגרפי ורשימת יישובים זכאים, אדם שתחום עיסוקו באזורים אלה. שירות בכוחות הביטחון והכשרה של רובאי 07 בשירות הצבאי המזכים ללא קשר לתבחין גיאוגרפי.
ח"כ ניר ברקת אמר במהלך הדיון: "אושרו פחות מ10% לכלי נשק. אנחנו צריכים להיות ב'אטרף'. ולתת להרבה יותר לוחמים לשאת נשק. אני מרים דגל אדום. צריך לתת לכל מי שמשרת במילואים לקבל נשק גם באזרחות . אנחנו ערוכים למה שהיה אתמול. אנחנו צריכים 200 אלף לוחמים שיעזרו למשטרה להגן על השכונות והמשפחה שלהם במצב החירום הבא כשנותקף במספר חזיתות".
"עם המערכת הנוכחית לא נגיע למספרים הללו כי היא לא יכולה לתת מענה. ביום ראשון תעלה הצעת החוק שלי למסלול מהיר לחימוש לוחמים ומתן רישיונות", תקף. יו"ר הוועדה לא הסכימה עם דבריו והעירה: "בשנה שעברה ניתנו 11 אלף רישיונות מתוך 19 אלף בקשות. צריך לתת נשק לכל מי שראוי ולאחר בדיקה יסודית, נפשית ועוד. לא כולם לוחמים".
ח"כ אורית סטרוק הוסיפה: "היום נפתחת חקירה כנגד אנשים שנקלעו לאירוע בו היו צריכים להשתמש בנשק שלהם והצילו חיי אדם. הם חשודים, הנשק נתפס ואף אחד לא ממהר להחזיר להם את הנשק. אין שום ניסיון להאיץ את החקירה במקרים אלה. בנוסף, בתקופה שכזו הם מוצאים עצמם מחוץ למערך המילואים".
רפ"ק בני סולומון, ראש תחום נשק במשטרה, השיב לחברת הכנסת: "אנחנו עובדים ליישם את חוק כלי ירייה מול האגף והוא זה שמקנה לנו סמכויות. לגבי אירועים בהם נעשה שימוש בכלי נשק, נקבעים נהלים לאחר האירועים והם נבדקים ואנחנו לומדים מכל מקרה".
בנוסף הוא התייחס לשאלת ח"כ סטרוק לגבי השבת נשק לאחר שבעליו פעל לסיכול אירוע, כי לאחר האירוע בבאר שבע יש נוהל חדש שבמידה ולא נפתח תיק ונעשה שימוש כדין בנשק הוא יוחזר לבעליו תוך 48 שעות. הוא הוסיף כי "צה"ל הוא רשות רישוי בפני עצמו. כאשר מתנהלת חקירה פלילית אנחנו מעדכנים והצבא בתוך רשות רישוי מחליט מה הוא עושה עם המידע הזה. אנחנו לא ממליצים ומנחים אותם מה לעשות".
יו"ר הוועדה, בן ארי אמרה בסיכום הדיון כי: "יש לנו בעיה אמיתית של מספר בקשות הולך וגדל של מבקשי נשק ויש מחסור בכוח אדם ויש מצוקה. אני מנסה להבין איך נותנים לאזרחים מענה. נפנה למשרד המשפטים שהתבחינים החדשים יגובשו כמה שיותר מהר ויגיעו לאישור הוועדה. אני בעד שאנשים זכאים להחזיק כלי נשק יוכלו לשאת אותם להגנה עצמית לאחר בחינה ובדיקה אמיתית, אנחנו צריכים לדאוג לציבור. נוהל 48 השעות להשבת נשק הוא נוהל חשוב ואני מבקשת שתעבירו אותו לוועדה".