כדי שתוכנית כזו תעבוד, צריך לתכנן אותה הרבה מראש", אומר ראש המועצה האזורית אשכול גדי ירקוני על תוכנית "מרחק בטוח אזרחי", שבעקבות מבצע "עלות השחר" הופעלה לראשונה על ידי רשות החירום הלאומית (רח"ל) במשרד הביטחון. במסגרת התוכנית, המאפשרת לתושבי העוטף להתרענן במתקני הארחה, אלפים כבר מאכלסים מתקנים כאלה ברחבי הארץ.
"עוד לפני שהייתה הסכמה, יצרנו קשר עם חברה חיצונית שיוצרת לנו קשר עם בתי הארחה שונים בארץ", הוא אומר. "היישובים יודעים מראש לאן תושביהם יתפנו במקרה הצורך, ובתי ההארחה יודעים שיש להם מחויבות בזמן חירום. בתוך זמן קצר מהרגע שאנחנו מודיעים שאנחנו רוצים להגיע, הם מפנים לנו חדרים".
איך זה מתנהל בפועל בתוך המועצה?
"יש לנו במועצה 'מחלקת יציאה'. הם מתקשרים לצח"י (צוות חוסן יישובי) ביישובים. צח"י מכינים את הרשימות ביישובים שלהם, מחזירים לנו את הצרכים שלהם, ואנחנו מסדרים מקום בבית הארחה. לכולם יש מקום. סך הפוטנציאל שלנו הוא 6,000 איש. 1,500 איש מהמועצה כבר יצאו להפוגה, לרענון. אני מקווה שיצאו עוד. אני מעודד כמה שיותר אנשים לצאת ולעזוב בזמן הסלמה. חלק מהאנשים אנחנו מסיעים לבתי ההארחה, חלק מגיעים במכוניות פרטיות.
ככה מאפשרים לממשלה ולצבא לפעול בשקט, לקחת את הזמן שלהם, והקהילה נוסעת להתאוורר במקום אחר. זו הקלה עבור הקהילה. התוכנית הזו מראה שהמדינה, ממשלת ישראל ושר הביטחון הבינו את הצרכים של התושבים. התוכנית הזו מראה איך כסף קטן עושה שקט גדול. היא גם נותנת חוסן לאנשים צעירים לבוא ולגור פה, כי הם יודעים שבזמן לחימה יש פתרונות".
ניצני התוכנית נבטו במבצע "צוק איתן" בקיץ 2014. "אז בפעם הראשונה עלתה השאלה: 'למה לא פיניתם את האנשים?', כי ביישובים צמודי הגדר קשה מאוד לנהל אורח חיים חירומי סביר, ואנשים פשוט חיים בתוך הממ"דים", אומר יורם לרדו, ראש רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון. "בעקבות זה, נבנתה תוכנית 'מרחק בטוח צבאי' המבוססת על פינוי צבאי.
כלומר, כשהצבא מבין שיש אירוע מיידי וחיי התושבים בסכנה, הוא מפנה אותם. אלא שאז הגיע מבצע 'שומר החומות', שבו לא היה איום קונקרטי וסכנה מבצעית מיידית, שבאמת חייבו פינוי. הצבא לא הכריז על פינוי, אבל עדיין היה קשה לחיות במרחב. בפגישה של שר הביטחון עם ראשי המועצות במהלך המבצע ההוא הם העלו בפניו את הנקודה הזאת וביקשו עזרה.
שר הביטחון הקצה לכך כסף. מאז רשות החירום הלאומית לקחה את זה על עצמה. מאז 'שומר החומות' ועד היום בנינו יחד עם המועצות האזוריות תוכנית במקביל לתוכנית 'מרחק בטוח צבאי' שעלותה כ־30 מיליון שקלים".
התוכנית מעניקה משאבים לכל מועצה אזורית של יישובים סמוכי גדר, הנמצאים בטווח של 0־4 קילומטרים מהרצועה. כרגע היא נותנת מענה ל־24 יישובים בארבע מועצות אזוריות. "תקצבנו את השהות ליממה של כל אזרח במתקן הארחה ב־320 שקלים", אומר לרדו. "התוכנית מדברת על שבוע של שהות בבית הארחה. היא לא מדברת על פינוי, אלא אומרת שכל אזרח שרוצה להתרענן - ירים טלפון למוקד במועצה שלו, ויפנו אותו לחדרים בבתי הארחה או בבתי מלון שאיתם קיימת ההתקשרות הזאת.
יש היענות גדולה, אבל יש כאלה שגם מעדיפים להישאר בבתיהם. זו תוכנית שמבוססת על רצונם של אנשים. עד היום יצאו 6,000 איש, והתוכנית הזאת הורידה לחץ מהתושבים".
מבחינת זמינות החדרים אומר לרדו: "חלק מהחדרים הושגו על בסיס ההתקשרויות שהמועצות הכינו מבעוד מועד. אותם המלונות ובתי הארחה הקצו לתושבים חדרים בהתאם למספר החדרים הפנויים שהיו להם באותה עת. חלק נוסף של החדרים הדרושים הושג על ידי פנייה יזומה לבתי מלון והארחה שעמם עבדנו בעבר, וכעת, לנוכח המצב, הם נעתרו והקצו חדרים נוספים".
מבינים מקרוב
"ביום שבת אחר הצהריים קיבלנו פנייה מהמועצה האזורית שער הנגב לארח במלון משפחות מקיבוץ אור הנר", מספר דודי בן גל, מנכ"ל מלון גלעדי בקיבוץ כפר גלעדי שבמועצה האזורית הגליל העליון. "מנהלת השיווק שלנו, חגית לזר, ואני התארגנו על התפעול מאחורי הקלעים. כל המנהלים במלון התארגנו לקליטה של הקבוצה. נערכנו להכנת החדרים, להכנת האוכל. אתמול הגיעו אלינו כ־80 משפחות שאוכלסו בכ־100 חדרים. הן אמורות להישאר עד יום שלישי".
לא הייתה לכם בעיה של מקום?
"לשמחתנו, נשארו לנו מספיק חדרים שאפשרו את האכלוס של המשפחות. בגלל תשעה באב התפוסה אתמול הייתה יחסית נמוכה. הכנו תוכנית פעילות למשפחות, אנו מקרינים להן סרטים, הן נהנות מהבריכה של המלון, וכל ערב ישנה פעילות בידורית למבוגרים ולילדים. אנחנו נמצאים בצדו השני של קו התפר, היינו עדים בזמנו לעימותים בצפון. אנחנו מבינים מה עובר על התושבים בדרום, ולכן רוצים להעניק להם חיבוק כמה שיותר עוטף וחם".
רום ספינזי, אחד מתושבי קיבוץ אור הנר, הגיע למלון גלעדי יחד עם משפחתו, המונה חמש נפשות. "אחרי מבצע 'שומר החומות' עדכנו אותנו שהמועצה שלנו עובדת עם הממשלה כדי שתהיה תוכנית מסודרת", הוא אומר. "זה נתן לנו הרבה שקט כשהיינו במצב שגרה. ידענו שבעת הצורך יש תוכנית מסודרת, וזה נתן לנו תחושת רוגע. עכשיו, כשהתחיל כל הבלגן, קיבלנו מענה הולם.
ידענו שהתוכנית מופעלת ושרק צריך לעדכן מי רוצה להשתמש בה. גם ב'שומר החומות' קיבלנו מענה קהילתי, אבל אז זה לקח כשבוע. עכשיו זה קרה בתוך ימים ספורים. ביישוב שלנו יש היענות מאוד גבוהה לתוכנית. חשוב לנו להיות ביחד עם הקהילה, ולכן אנחנו משפחות רבות שנסעו לאותו מקום. כרגע אנחנו פה למשך שני לילות. אחר כך נקבל עדכון אם יש מענה נוסף בכפר גלעדי או במקום אחר".