אתמול (שבת) ציינו ברחבי העולם את יום הקשיש הבינלאומי. בכפר הילדים "אמונה נווה מיכאל" עורכים זה עשור פרויקט התנדבות עם שורדי שואה. ילדי הכפר יוצאים להתנדב בכל שבוע עם ניצולי וניצולות שואה שגרים בפרדס חנה או מאושפזים במוסד גריאטרי ביישוב. הילדים באים לבקר, לשוחח, לשחק, ובעיקר להיות נקודת האור השבועית של השורדים.
בכל שבוע מגיעים הילדים להדליק נרות שבת ולחלק חלות ופרחים לקשישים, וסביב החגים הם מתאספים שוב על מנת לחגוג ולהעניק משמעות ותוכן לחג.
הילדים משתתפים גם במבצעי ניקיון חצרות של הבתים או בצביעת בתים, בבניית סוכות וכדומה. הקשישים יודעים שהצוות והילדים ב"נווה מיכאל" הם כתובת עבורם לכל דבר ועניין, מהקפצה לבדיקה רפואית ועד רכישת מוצרים, כמו בתקופת הקורונה כאשר לא יכלו לצאת מהבית.
בצוות מספרים כי הילדים מתרגשים מאוד מהביקורים, שמחים להשקיע מזמנם ולהיות חלק ממפעל שהופך אותם לבעלי יכולת נתינה לחברה. הילדים אף מלווים את הנפטרים מבין הקשישים בדרכם האחרונה.
בין אלה שזוכים לנחת הזאת בערוב ימיהם נמצאת עליזה דניאלזון בת ה־86 מפרדס חנה. "אני מאוד שמחה שהילדים באים, הם נותנים לי אור ושמחה. אני מחכה לביקורים האלה ומרגישה ממש סבתא שלהם", היא מספרת.
כפר הילדים והנוער "אמונה נווה מיכאל" בפרדס חנה מטפל בילדים שחוו מצבי סיכון ומשבר, וחלקם חווים קשיים התנהגותיים ורגשיים על רקע בעיות בתא המשפחתי. במקום כ־150 ילדים בקבוצות של 12 בגילי גן עד כיתה י"ב.