"אנחנו המדינה היחידה בעולם שמבטח חוץ לא פועל בישראל, בגלל המשטר התאגידי הקשה. חברות ביטוח זרות לא רוצות לעשות עסקים בישראל, והעליתי את הנושא גם אצל רשות התחרות". כך אומר ל"מעריב" בראיון ראשון נשיא לשכת סוכני הביטוח שלמה אייזיק.
לדבריו, "בתקופת הקורונה התעוררה בעיה כי חברות ישראליות הפסיקו לפעול, ורצינו למכור פוליסות כמו נסיעות לחו"ל של חברות בינלאומיות. מכיוון שהדבר אסור לפי החוק, הפנינו לקוחות לאתרים זרים והם רכשו במישרין את הביטוח. אסור שזה יקרה במדינה נורמלית".
בתשובה לשאלה האם סוכני ביטוח אינם מנצלים לרעה את כוחם ומבצעים מכירת בשיטת ה"טוויסטינג" בניגוד לאינטרס של הלקוח, אומר נשיא הסוכנים: "שמעתי על התופעה, וזה קורה כי גופי החיסכון השונים מעודדים את זה. הם מציעים פרסים תמורת תפוקה וניוד. השוק תחרותי מאוד, במיוחד בתחום הגמל. אבל אנחנו שומרים על הלקוחות שלנו. סוכני הביטוח רואים רק את טובת הלקוח, ואם יש תלונות הן מטופלות בוועדת אתיקה של הלשכה. תמונת המצב טובה ומשרתת את האינטרסים של האזרחים. תופעת ה'טוויסטינג' קיימת לצערי בעיקר מצד המוכרים בחברות הביטוח, ובה צריך לטפל".
על השאלה האם יש מקום להרחבת מעמדו של סוכן הביטוח, משיב אייזיק: "אנחנו חייבים לשמש כצומת המרכזי המטפל בתנאי הפרישה של השכיר. כל יועצי המס ורואי החשבון שמטפלים בפרישה מול רשות המסים באים לקבל מאיתנו חוות דעת על הצד הפיננסי של הלקוח. אנחנו צריכים לייצג את הלקוחות ברמת האיש הבודד שעומד בפני דילמת הפרישה. אבל בתחום שוק ההון כל אחד צריך להתמקד במה שהוא מבין. בכל מה שקשור לתקנות קופות הגמל יש לנו גושפנקא לייעץ, ואנחנו צריכים להיכנס גם לתחום המסים".
על התחרות בענף הוא מוסיף: "הזמנו מחקר על מה שקורה בעולם בנושא ביטוח נסיעות לחו"ל. מתברר שסוכן הנסיעות מטפל רק במקרים של ביטול נסיעה או אובדן כבודה. כל שאר הנושאים מטופלים אך ורק על ידי סוכני הביטוח. אין סיבה מעשית שסוכני הנסיעות, שאינם מנוסים, ימכרו ביטוח. כמו שמקובל בתחום הפנסיוני - רק בעלי רישיון רשאים למכור". לדבריו, "זה נכון גם לגבי חברות הביטוח שמוכרות דרך מוכרים, וזה עולה להם יותר כסף. סוכן מקבל תמורה רק על ההצלחה, ושם נותנים שכר ובונוסים. בכל הזדמנות אני משמיע את קולי".
הראיון המלא יפורסם מחר במדור "שוטף פלוס" ב"מעריב־סופהשבוע"