60. יצחק קרייס - מנהל ביה"ח שיבא תל השומר, רוני גמזו - מנהל בית החולים איכילוב ושוקי שמר - מנהל בית החולים אסותא
התפרצות הקורונה בישראל במרץ 2020 העמידה את מערכת הבריאות במרכז. המלחמה במגיפה העמיסה מאוד על בתי החולים, אבל גם העניקה למערכת הרפואה החולה את תשומת הלב הציבורית שהייתה צריכה להינתן לה מזמן: התקציבים גדלו, נמצא מתווה שאמור לפתור את בעיית המתמחים, ובתי החולים הצליחו לפתוח מחלקות קורונה במהירות שיא.
אומנם הבעיות של מערכת הבריאות עדיין גדולות ומורכבות, והיא זקוקה לתקציבים משמעותיים נוספים כדי להביא להפחתת הצפיפות במחלקות - בעיקר הפנימיות ובחדרי המיון - ולקיצור זמני ההמתנה לניתוחים ולטיפולים שאינם דחופים, אבל למרבה המזל יש לא מעט אנשי בריאות מובילים בחזית הניהול של בתי החולים.
אחד מהם הוא פרופ' יצחק קרייס, מנהל המרכז הרפואי שיבא תל השומר. פרופ' קרייס שימש בעברו כקצין רפואה ראשי בצה"ל. ביולי 2021 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד על ידי אוניברסיטת רייכמן, כהוקרה על שירותו המסור למדינת ישראל ותרומתו הגדולה לקידום מערכת הבריאות הציבורית בישראל.
המשפיעים של מעריב - מקומות 100 עד 81
המשפיעים של מעריב - מקומות 80 עד 61
המשפיעים של מעריב - מקומות 21-40
המשפיעים של מעריב - מקומות 1-20
רופאים בבית החולים מעידים כי הוא פועל בעיקר מאחורי הקלעים. הוא מעדיף להתראיין פחות ולשים את שאר הרופאים בחזית. פרופ' קרייס הוביל שורת רפורמות משמעותיות במרכז הרפואי שהוא עומד בראשו, בעיקר בחוויית המטופל והמטפל, מחקרים רפואיים ופריצות דרך עולמיות. הוא מוביל כעת את הקמת "עמק הסיליקון הרפואי" של ישראל, שימוקם בסמיכות למרכז הרפואי שיבא ואשר אמור להיות מהמתקדמים בעולם הרפואי־טכנולוגי.
פרופ' רוני גמזו, מנהל בית החולים איכילוב, כיהן בעברו בתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות במשך ארבע שנים. הוא פרץ לחיים הציבוריים כשמונה בעיצומו של משבר הקורונה לכהן כפרויקטור הקורונה. במהלך כהונתו הוביל קו שלפיו יש להימנע ככל הניתן מהגבלות על הציבור, אך נראה כי הותש מהפער בין ההחלטות הנדרשות להחלטות פופולריות.
פרופ' גמזו היה ממובילי הקמת חדר המיון המתקדם והגדול ביותר בישראל, בבית החולים איכילוב, שאמור לסייע במתן מענה מהיר ויעיל יותר. אשתקד פורסם דוח מיוחד שעליו עמל ביחד עם ועדת מומחים מטעם משרד הבריאות, שבו הומלץ בין היתר על ביטול שנת הסטאז'. עוד המליצה הוועדה להכשיר רופאים נוספים מהמגזר החרדי ולצמצם את תוכניות הלימוד לסטודנטים זרים באוניברסיטאות בישראל והחלפתם בסטודנטים ישראלים.
בספטמבר הודיע על פרישתו מתפקידו כמנכ"ל איכילוב ואמר שיישאר בבית החולים בתפקיד הדומה ליו"ר. ההערכות הן שגמזו שוקל להתמודד בבחירות לראשות עיריית תל אביב־יפו, שיתקיימו לקראת סוף השנה. פרופ' שוקי שמר, יו"ר מועצת המנהלים של חברת אסותא, הוא נציג הרפואה הפרטית בין השלושה, הגם שמאחוריו קריירה מרשימה של תפקידים ציבוריים בכירים. בעבר שימש בין היתר כקצין רפואה ראשי של צה"ל בדרגת תת־אלוף, כמנכ"ל מכבי שירותי בריאות וכמנכ"ל משרד הבריאות.
בתחילת שנת 2021 שמר נבחר לתפקיד יו"ר ועדת סל התרופות. הוא גם מונה ליו"ר הוועדה לבחינת משמעויות החרגת חומרים או מוצרים המכילים CBD מפקודת הסמים המסוכנים, כחלק מהצעדים לבחינת לגליזציה. רשת אסותא התמודדה עם שורת אתגרים, בהם הגדלת הביקושים לרפואה פרטית ופרשת העוברים במחלקת ההפריה בסניף ראשון לציון.
59. עו"ד אבי חימי - ראש לשכת עורכי הדין
לפני כשלוש וחצי שנים נבחר עו"ד אבי חימי (63) לתפקיד ראש לשכת עורכי הדין. כמעט אין מי שיחלוק על כך שחימי, מבכירי הסנגורים הפליליים בארץ בעשורים האחרונים, הצליח במשימתו - להשיב את לשכת עורכי הדין למסלול הראוי לה כאיגוד מקצועי וא־פוליטי, ואולי הכי חשוב מבחינתו - גם חברתי. לאחרונה חימי עמד בחזית המאבק נגד הכוונה לחוקק, במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, חוקים שיגבילו את סמכויות בית המשפט העליון, וגם יצא נגד הכוונה להפוך את הוועדה לבחירת שופטים לגוף עם רוב לפוליטיקאים.
חימי, נשוי לד"ר חנה חימי ואב לשתי בנות, נולד בקריית שמונה בראשית שנות ה־60, והוא אחד משגריריה הגאים של העיר הצפונית. משפחתו מחזיקה בית בקיבוץ שדה נחמיה, המרוחק כמה קילומטרים מהעיר, וכמעט בכל סוף שבוע הוא מצפין, נפגש עם אחיו שעדיין מתגוררים בצפון ולא מוותר על סיבוב קניות בשוק המקומי.
חימי ידוע כ"איש של אנשים". בהתאם לכך הוא חרת על דגלה של לשכת עורכי הדין את החיבור לחברה ולקהילה, באמצעות חיזוק החטיבה החברתית של הלשכה והרחבת הפעילות החברתית בכל מחוזותיה, בין היתר באמצעות התוכנית "שכר מצווה" והקמת קרן סיוע מיוחדת לעורכות ועורכי דין שנקלעו למשבר נוכח מגיפת הקורונה. בנוסף לשכת עורכי הדין בהנהגתו הצטרפה לשורת הליכים עקרוניים הנוגעים בליבת זכויות האדם והשמירה על עקרון שלטון החוק.
בתקופת כהונתו של חימי התחזק הקשר של לשכת עורכי הדין עם מערכת בתי המשפט, משרד המשפטים ושרי משפטים, והלשכה זוכה לשיתוף פעולה ואוזן קשבת. ראש הלשכה ידוע כאחד הלוחמים העיקשים ביותר למען השמירה על שלטון החוק, והוא התייצב לימינם של מערכת המשפט, שופטיה ונשות ואנשי מערכות אכיפת החוק, גם כשהדבר לא היה פופולרי.
נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות אף התייחסה לכך בעבר, כשציינה אשתקד בנאומה בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין: "אין ספק אבי, עשייתך ופועלך כראש לשכת עורכי הדין מלמדים על מחויבות עמוקה לשלטון החוק וזכויות אדם, וזוהי הזדמנות טובה להודות לך על הכל ועל שהנך מתווה את דרכה של הלשכה ומוביל אותה, באומץ וביושר, בנתיב ערכי ללא פשרות. כל אלה ראויים להערכה ולהוקרה תמיד, גם בימים כתיקונם ויותר בימינו אלה, שרחוקים מלהיות כתיקונם".
58. גלעד אלטשולר ורן שחם - בעלי אלטשולר שחם, אילן רביב - מנכ"ל מיטב השקעות
חלפה יותר משנה מאז אלטשולר שחם, בית ההשקעות הגדול בישראל, רכש את פסגות. אלא שהמיזוג לא עלה יפה, והחברה הגדולה מצאה את עצמה עם שיא שלילי של כל הזמנים. אלטשולר שחם גמל ופנסיה רכשה בשנה שעברה את פסגות מקרן אייפקס תמורת 910 מיליון שקל. המגמה השלילית החלה בחודש יוני 2021, כשקופות הגמל של אלטשולר שחם, שבשיאן ניהלו 215 מיליארד שקל, קטנו ב־12 החודשים האחרונים ב־23 מיליארד שקל בעקבות מעבר לקוחות למתחרים ותשואה שלילית.
גם קרן הפנסיה, שהייתה מהמובילות במשק בשנים האחרונות, לא הצליחה לחצות את גבול 30 מיליארד השקלים ונכנסה לקיפאון עמוק. מנגד, קרן ההשתלמות של בית ההשקעות איבדה אומנם כמעט 10 מיליארד שקל בשנה האחרונה, אך היא עדיין הקרן הגדולה בישראל ומנהלת 58.6 מיליארד שקל - פי ארבעה מהקרן השנייה בגודלה, ילין לפידות.
לעומת זאת, הדוחות הכספיים של בית ההשקעות מיטב (לשעבר מיטב דש), בניהולו של אילן רביב, לרבעון השלישי של השנה מראים כי ההכנסות הסתכמו ב־299 מיליון שקל, לעומת הכנסות של 271 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של 10.3%. סך הרווח הנקי לבעלי המניות של הקבוצה ברבעון השלישי הסתכם ב־28 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי של 32 מיליון שקל אשתקד - ירידה של 12.5%. ניכר כי הקבוצה בניהולו של רביב ממשיכה במומנטום צמיחה חיובי, שתרם לכך בין היתר גם המיתוג המחודש ומתיחת הפנים שעברה החברה בשנה האחרונה עם שם חדש, וקמפיין מושקע שמוביל השחקן דיוויד שווימר.
57. רן דנאי - מנכ"ל פעילות הרכב של יוניון מוטורס
בשנת 2006 היה רן דנאי מנהל שיווק ומכירות צעיר בחברת מרצדס. הוא עזב את קבוצת כלמוביל וקיבל לידיו מותג חדש שלא היה מוכר בכל בית בישראל - לקסוס. מותג רכב שנכנס ארצה תחת חברת יוניון מוטורס, היבואנית שהייתה מזוהה בעיקר עם טויוטה (חברת האם של לקסוס).
ההצלחה הרבה שזכה לה בקידום המותג בישראל פתחה עבור דנאי מסלול מהיר אל עבר הפסגה ביוניון מוטורס. בחלוף ארבע שנים בלבד החליף דנאי את מיכה כרמון בתפקיד מנכ"ל טויוטה בישראל.
המהלך לא היה רק חילופי אישים בצמרת הניהולית של מותג הרכב הגדול בעולם, אלא נחשב גם למהלך של חילופי דורות, שאותו נקטה טויוטה לאחר משבר תדמיתי שפקד את החברה באותה שנה בעקבות תקלה טכנית בכמה דגמים. המהלך גם נועד להצעיר את השדרה הניהולית.
בשנת 2018 מונה דנאי למנהל כלל פעילות הרכב של הקבוצה, לסגן וליו"ר שלה. תחת ניהולו החברה צמחה בשיעור ניכר, בעיקר במגוון המותגים שהיא מציעה לנהגים בישראל. בספטמבר האחרון החברה הכריזה על תחרות נושאת פרס בגובה של מיליון שקל ליזמים בתחום פתרונות פורצי דרך בתחום הסביבה. המיזם הסביבתי של יוניון מוטורס הוא חלק מהחזון של טויוטה למציאת פתרונות לאתגרים האקלימיים שעומדים בפנינו. המטרה היא לחשוף חידושים פורצי דרך בתחום, שיביאו לשינוי משמעותי ובר־קיימא.
56. מירי רגב, ניר ברקת, אלי כהן ואמיר אוחנה - צמרת הליכוד
אין לראות בהם מקשה אחת, אך לארבעת חברי הליכוד הללו יש מכנה משותף: כולם הצליחו להתברג בעשירייה הראשונה ברשימת הליכוד לכנסת ה־25. מי שמכיר את נתניהו יודע שאין חשיבות למיקום ברשימה בחלוקת התפקידים. ובכל זאת, מקום גבוה בפריימריז זה הישג בהתבססות של הפוליטיקאי במפלגה. שלושה מהם כיהנו כשרים ונחשבים למקורבים לנתניהו. הרביעי, שלא כיהן כשר, נחשב לדמות בכירה בליכוד ויריב פוטנציאלי להחלפת נתניהו.
אלי כהן, במקור איש מפלגת כולנו של משה כחלון, כיהן בעברו כשר הכלכלה ושר המודיעין ואף היה חבר בקבינט המדיני־ביטחוני, וכבש את המקום השני בפריימריז. כהן עשה זאת בעזרת עבודת שטח יסודית. הוא אומנם חרש את הארץ, אך עשה זאת בשקט וללא רעש וצלצולים וסחף אחריו את מצביעי הליכוד.
מירי רגב ואמיר אוחנה כבר ותיקים מאוד במנגנון המפלגתי ונחשבים למקורבים ביותר (יחד עם יריב לוין) לנתניהו ולשאר בני משפחתו. רגב, שרואה עצמה כמועמדת לעמוד ביום שאחרי בנימין נתניהו בראשות הליכוד, הגיעה גם הפעם בבחירות המקדימות למקום האישה הראשונה במפלגה, תואר שעליו נלחמה ראש בראש עם גלית דיסטל אטבריאן - וניצחה בענק.
נדמה שדווקא אוחנה, המוערך על ידי נתניהו, מחזיק בקלף נוסף חשוב בקואליציית הימין בהיותו הומו מוצהר, עובדה שנתניהו מתכוון להבליט על מנת להדוף את הביקורת שנשמעת השכם והערב נגד הקואליציה שלו, ושראש הממשלה מבקש להציג כמודל ליברלי בתוך ממשלה דתית מאוד.
אחרי כהונה קצרה במשרדי המשפטים וביטחון הפנים, כעת הוא סומן כמי שנועד לגדולות בליכוד. אוחנה נחשב ללוחם מובהק לתיקון מערכת המשפט, ושייך לדור הצעיר שלא רואה ברשות השופטת פרה קדושה ושמבחינתו גם אותה אפשר לשחוט במידת הצורך. בונוס נוסף שלו הוא מחויבות מלאה לנתניהו, שמעניקה לו עוד ניקוד בתוך הליכוד.
האחרון הוא ניר ברקת, האיש העשיר שהגיע היישר מראשות העיר ירושלים כהבטחה מאוד גדולה, שאותה טרם זכה לממש במהלך כהונתו עד כה. ברקת אולי נחשב ביצועיסט, אבל טרם כיהן בתפקיד מיניסטריאלי, ועדיין נחשב לגורם המהווה איום על יריביו בליכוד שטוענים לכתר.
בין היתר הוא סומן על ידי קבוצת חברי הכנסת בראשות ישראל כ"ץ, שנחשב ליריבו המושבע, כשברקע מתיחות בין השניים בענייני כלכלה. מבחינת ברקת, כמו שם הספר שלו, הוא "רץ למרחקים ארוכים". יש לו זמן, משאבים ובעיקר סבלנות עד שיכבוש את פסגת ההר. האתגר של כל אלה הוא להצליח בתפקידם ולשמר את כוחם בתוך הליכוד, משימה לא פשוטה, שכן התחרות קשה והקִרבה לראש הפירמידה נתניהו מוגבלת מאוד.
55. גלית דיסטל אטבריאן, שלמה קרעי וטלי גוטליב - הדור החדש בליכוד
מתחילתו של משפט נתניהו, דרך סבבי הבחירות ועד הלוחמה מספסלי האופוזיציה, יו"ר הליכוד בנימין נתניהו זכה לתמיכה בקרב חברי מפלגתו. זאת הייתה הרבה מעבר לתמיכה פוליטית שמעניקים חברי מפלגה למנהיגם - זאת הייתה הזדהות מוחלטת. עם הזמן תמיכת חברי הליכוד בנתניהו הפכה למצע פוליטי ולאידיאולוגיה סדורה, כשבבסיסה עומדת דרישה נחרצת לבצע רפורמות מקיפות ומעמיקות במערכת המשפט הישראלית. לא בטוח אם ראש הממשלה עצמו היה תומך במצע של תומכיו.
יש סבורים כי עד פתיחת משפטו הוא לא העלה כלל על הנס דרישה לשינוי במערכת המשפט - בוודאי שלא ביחסים בינה לבין הרשויות המחוקקת והמבצעת. גם ברקע משפטו נתניהו חולק על אלה בקרב חברי מפלגתו שמקדמים את הגרסאות הקיצוניות ביותר של הרפורמה המשפטית העתידית. לעומתם הוא מעדיף להתבטא בנושא בנימה מאופקת וזהירה, ומדבר על ביצוע שינויים תוך הידברות ויצירת קונצנזוס רחב ככל האפשר.
ועדיין, עבור כמה חברי הליכוד נתניהו הפך לסמל הקרב שהם לקחו על עצמם, הכולל שינוי עמוק ונרחב בתחום המשפט בישראל ונגד האקטיביזם השיפוטי בשורה של תחומים של הציבוריות הישראלית. קל להציג את ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, ד"ר שלמה קרעי ועו"ד טלי גוטליב, הדם החדש והטרי יחסית בליכוד, כאוהדי נתניהו צעקנים, אך בפועל מדובר בפוליטיקאים שמקדמים בכנות את השקפת עולמם. לא תמיד זה משתלם להם פוליטית, אך נראה שדבר לא מסוגל לגרום להם לנטוש את מאבקם.
שלושת חברי הכנסת הם הבולטים ביותר במאבקם הציבורי למהפכה המשפטית, ועל הדרך קוראים לאיזון בזירה התקשורתית. קרעי הוא הוותיק שבקבוצה, דיסטל אטבריאן הגיעה לליכוד ולכנסת בדיוק מאותו תחום שהיא מבקשת לשנותו ולאזנו - תחום התקשורת והפובליציסטיקה, וגוטליב, עורכת דין במקצועה, דורשת אף היא לבצע שינויים בתחום עיסוקה המקצועי הקודם.
שלושתם מייצגים במידה רבה דור חדש בליכוד. בני 40־50, שעשו כל אחד את דרכו לקראת העמדות הזהות מאוד, שטוענות להפחתה משמעותית של התערבות המשפטנים בהליכים הפוליטיים, ייצוג מגוון של קבוצות אוכלוסייה שונות בשדה התקשורתי, וכן - גם תמיכה ברורה בבנימין נתניהו. כמה שלא תתאמצו, קשה מאוד שלא לשמוע את קולם - בתקשורת ובזירה הפרלמנטרית גם יחד.
54. רפי אלמליח - מנכ"ל מינהל התכנון
באוגוסט השנה רפי אלמליח מונה לאחד התפקידים המשפיעים ביותר בתחום הנדל"ן - מנכ"ל מינהל התכנון. בתפקידו האחרון הוא כיהן כראש האגף הבכיר לתכנון של רשות מקרקעי ישראל וחבר הנהלת הרשות. במסגרת זו הוביל תוכניות בינוי, תשתיות וסביבה רבות בקרקעות המדינה וסייע ביצירת מענה תכנוני לדיור של כ־2.5 מיליון תושבים.
כמנכ"ל מינהל התכנון אלמליח אחראי על החלטות חשובות המשפיעות על חיי תושבי המדינה, ובראש ובראשונה עיצוב פניה של ישראל בעשורים הבאים. כפועל יוצא מינהל התכנון משפיע על תחומי התחבורה, שדות התעופה, המטרו, האנרגיה, השטחים פתוחים וכמובן הדיור, שמצוי במשבר שהולך ומחריף זה שנים ארוכות.
בין התוכניות הבולטות שיזם וקידם היו מפרץ החדשנות במטרופולין חיפה, פינוי שדה דב, מחנות צריפין, תל השומר וסירקין והובלת התכנון האסטרטגי לרמת הגולן. בנוסף אלמליח קידם תכנון מסיבי בערי הפריפריה, בכללן קריית גת (שבה הוענק לו אות יקיר העיר), באר שבע, אשקלון, נתיבות, שדרות, אופקים, דימונה וירוחם.
כמו כן הוא עסק בפרויקטים של תשתיות אנרגיה מתחדשת, מתקני טיהור שפכים, דיור לעולים, מחצבות, בתי חולים ותכנון סביב תחנות המטרו והרכבת. עם כניסתו לתפקיד הוא הודיע על שורה של רפורמות, שהמרכזית שבהן היא הפיכת מינהל התכנון לגוף יוזם. מוסדות התכנון שעד עתה עסקו בעיקר בבחינה ואישור של תוכניות, ייזמו בעצמם תוכניות מפורטות שלאחר אישורן אפשר יהיה להתחיל בבנייה. המהלך נועד לעודד פיתוח של מתחמים בלב הערים ולמנוע בנייה בשטחים פתוחים.
עם זאת המהלך צפוי להיתקל בקשיים מצד רשויות מקומיות. המשימה הגדולה ביותר של אלמליח תהיה להאיץ אישורי תוכניות, על מנת לתת מענה למחסור בדירות, דבר המהווה את אחד הגורמים להשתוללות מחירי הדיור, שהגיעה לשיאה בשנה האחרונה כשמחירי הדירות עלו בשיעור של כ־20%.
53. רון חולדאי - ראש עיריית תל אביב־יפו, משה ליאון - ראש העיר ירושלים ובני ביטון - ראש עיריית דימונה
רון חולדאי (78) כבר נערך להתמודדות לקדנציה שישית לראשות עיריית תל אביב-יפו, בבחירות המוניציפליות שיתקיימו ב־30 באוקטובר 2023. חולדאי, שהטביע את חותמו על העיר העברית הראשונה במהלך 24 שנות כהונתו, מתמודד בתקופה הנוכחית עם אתגרים מורכבים, על רקע עבודות התשתית הנרחבות המתבצעות בעיר, בשל עבודות הקמת שלושת קווי הרכבת הקלה - הקו האדום, הקו הסגול והקו הירוק.
הקו האדום היה אמור להתחיל לפעול כבר ב־30 בנובמבר, אבל בשל תקלה במערכת האיתות הוא יושק כנראה רק בעוד כמה חודשים, כשהתחזית האופטימית היא לחודש מרץ. עבודות התשתית הנרחבות ברחבי תל אביב, שכוללות גם החלפת צנרת מים ושיפוצים, לא גרמו רק להגברת עומסי התנועה אלא גם להיווצרותם של כמה בולענים, כפי שקרה לאחרונה בארבעה מקומות שונים: סמוך למחלף השלום בנתיבי איילון דרום, ברחוב אבן גבירול, בדרך ההגנה וברחוב נרדור ביפו ד'.
לא רק עבודות התשתית והבנייה הגבירו את העומסים בכבישים, שהפכו את הכניסות והיציאות מתל אביב בשעות הלחץ של הבוקר ואחר הצהריים לסיוט מתמשך. נתיבי נסיעה נגרעו מצירי תנועה ראשיים כדי ליצור נת"צים, וכן נסללו שבילי אופניים. הדבר גם גרם לגריעת מקומות חניה, דבר שעורר תרעומת בקרב תושבים רבים. חולדאי טוען כי האחריות מוטלת על משרד התחבורה, אבל תושבים רבים רואים בעירייה את הכתובת, ונראה שנושא התחבורה והחניה יהיה אחד המרכזיים במערכת הבחירות.
תל אביב, שבתקופת חולדאי הגבירה את מיתוגה כעיר ללא הפסקה וכמרכז העסקים, הבילויים והתרבות, עברה תנופת פיתוח נרחבת והפכה למוקד עלייה לרגל לצעירים ומשפחות צעירות. על פי ההערכות כ־50% מתושבי תל אביב גרים בשכירות ויוקר המחירים משפיע על כולם. העירייה יזמה אומנם פרויקטים נקודתיים של דיור בר־השגה והייתה הראשונה שעשתה זאת, אבל מדובר בטיפה בים עבור התושבים, שחלקם כורעים תחת הנטל.
תל אביב, שהפכה לעיר תוססת ובינלאומית, נחשבת למוקד משיכה אטרקטיבי הן לחברות הייטק ופיננסים והן לתיירים וישראלים רבים. חולדאי, שמזוהה עם המהפך שעברה תל אביב, מאמין שיזכה לאמון תושבי העיר גם בבחירות הקרובות וימשיך להוביל את העיר ללא הפסקה לקדנציה שישית.
משה ליאון קיבע את מעמדו כמנהיג שמנסה לפשר בין ציבורים באחת הערים המורכבות והרגישות ביותר בעולם. ליאון (61) מוביל במקביל תנופת פיתוח בהשקעות של מיליארדי שקלים, שמורגשת היטב ברחבי הבירה. ליאון, שהחל לכהן בראשות העיר לפני כארבע שנים, הגיע עם ניסיון עשיר מתפקידים קודמים שביצע, בהם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יו"ר רכבת ישראל ויו"ר הרשות לפיתוח ירושלים. אחד היעדים המרכזיים בכהונתו היה בתחום פיתוח התחבורה, שאמורה להפוך את עיר הבירה לעיר הגדולה הראשונה שתיחלץ מפקקי התנועה.
ירושלים מצויה בעיצומה של מהפכה תחבורתית, הכוללת את פתיחת כביש 16 בכניסה לעיר, חניוני חנה וסע ורשת רכבות קלות שתחבר בין קצוות העיר למרכז ולאזורי התעסוקה. עבודות הרכבת הקלה ממשיכות להתקדם בקצב מואץ, והצפי הוא שהארכת הקו האדום עד לבית החולים הדסה עין כרם תושק במאי 2023, בעוד הקו הירוק צפוי לצאת לדרך בתחילת שנת 2024.
במקביל גם חלה האצה באישורי תוכניות בנייה, על רקע מצוקת הדיור ועזיבת צעירים רבים. בעשר השנים האחרונות נבנו בירושלים בממוצע כ־2,000 יחידות דיור בשנה, ואת 2022 תסיים העיר עם אישור לכ־6,000 יחידות דיור, שיכללו גם דיור לצעירים ודירות להשכרה. המהלך המשלים של הדיור לצעירים הוא אזורי תעסוקה הנבנים כיום בעיר. בימים אלה נבנים בירושלים כ־1.6 מיליון מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר (בכניסה לעיר, בגבעת רם, בהר חוצבים ובגבעת שאול), שעתידים לאכלס חברות הייטק ופיננסים. ירושלים נהנית מחוק עידוד השקעות הון, דבר שמקל על החברות להגיע.
השנה נפתח במרכז העיר הקמפוס לאומנויות, המאגד בתוכו ארבעה מוסדות תרבות מובילים - נוסף לקמפוס המפואר של האקדמיה בצלאל, שקיבע גם הוא את מקום מושבו הקבוע במרכז ירושלים. חמשת בתי הספר הכניסו למרכז העיר כ־30 אלף סטודנטים נוספים. ראש העיר ירושלים נחשב לאחד התפקידים הרגישים והחשובים ביותר. עיריית ירושלים הפנתה בשנים האחרונות משאבים רבים למזרח העיר, וליאון היה ראש העיר הראשון שביקר בשכונות מחוץ לגדר. העירייה אף מובילה בניית שני מוסדות חינוך גדולים בשועפט ובכפר עקב. בנוסף, ליאון מנסה לשמר את האיזון העדין בין האוכלוסיות בבירה, משימה מורכבת ורגישה מאוד לכל הדעות.
דימונה מצויה בעיצומה של תנופת פיתוח והתרחבות, שהפכה אותה בפועל לבירת הנגב המזרחי. בשנת 2018 עיריית דימונה חתמה על הסכם גג עם משרד השיכון, שבמסגרתו עתידות להיבנות 30,920 יחידות דיור בכמה שכונות חדשות בעיר - מתוכן כבר שווקו כ־8,500 דירות, כשהבנייה ותנופת הפיתוח בעיצומן.
בדימונה מתגוררים 41 אלף תושבים, ועל פי תוכנית המתאר יגורו בה עד סוף העשור 50 אלף תושבים. במקביל לבינוי המסיבי בשנים האחרונות גם נעשו פעולות ליצירת מקורות תעסוקה, ובעיר הוקמו 25 מפעלים חדשים. על פי התוכנית ארבעה מפעלים בתחום ההייטק צפויים לעבור לדימונה. במסגרת הפרויקטים הרבים שמבצעת הקרן לפיתוח דימונה בולטים הקמת אגם דימונה ופארק בן־גוריון, שהוקדש לזכרו של הנשיא התשיעי של מדינת ישראל שמעון פרס. על פי התוכנית בדימונה יוקם גם פארק המים והשעשועים הגדול ביותר במדינה, בהשקעה מוערכת של 80 מיליון שקל.
משאבים רבים הושקעו בקידום החינוך, ובתקופתו של בני ביטון כראש העירייה מערכת החינוך העירונית זכתה שלוש פעמים בפרס החינוך הארצי ונבנו חמישה בתי ספר ו־20 גני ילדים חדשים. העיר עלתה מאשכול 4 לאשכול 5, דבר שמושך אליה צעירים איכותיים. כיום יותר מ־50% מתושבי העיר הם צעירים שגילם פחות מ־30.
ביטון, שהחל לכהן כראש עיריית דימונה לפני כתשע שנים, גם משמש כיו"ר הרשות לפיתוח הנגב, יו"ר אשכול נגב מזרחי, יו"ר פורום ערי הפיתוח וסגן יו"ר מרכז השלטון המקומי. הוא נחשב לאחד מאדריכלי המהפכה שעוברת העיר הדרומית.
52. אסי טוכמאייר - יו"ר קנדה ישראל, ברק רוזן - מנכ"ל קנדה ישראל
אסי טוכמאייר וברק רוזן מכירים זה את זה עוד מהתיכון – וכבר אז ידעו שאת הקריירה העסקית שלהם הם יעשו יחד. אחרי השירות הצבאי שלהם, תוך כדי התלבטות לאיזה תחום להיכנס, השניים בחנו את תחומי הביטוח והנדל"ן, לצד תחום היהלומים, שהיו אז תחומים בעלי פוטנציאל צמיחה גדול.
את השנים הראשונות בתחום העסקי העבירו טוכמאייר ורוזן כסוכני נדל"ן, וסומנו כהצלחה גדולה עוד בתחילת הדרך, עם שבירת שיא של עסקאות. בשנת 1995 השניים פתחו את משרד "פנטהאוז נדל"ן", שגדל במהרה. שנה אחר כך כבר הקימו את "החברה לפיתוח הגליל", שהתמחתה ברכישת אדמות חקלאיות שעדיין לא קיבלו אישור.
בשנת 1998 החלו לבסס את עסקי הנדל"ן שלהם גם בטורונטו, שם הפכו לחלוצי נדל"ן ישראלים ולמעשה הולידו את המותג "קנדה ישראל". שמונה שנים לאחר מכן טוכמאייר ורוזן כבשו פסגה נוספת, כשרכשו חברה ציבורית, פאנגאיה נדל"ן, שבאמצעותה גייסו הון למיזמים חדשים גם בארה"ב וגם במדינות אירופה.
בתחילת השנה השניים רכשו 11.5% מחברת נורסטאר, שמצטרפים ל־10% הקיימים בבעלותם. הרכישה נעשתה תמורת 180 מיליון שקל. נורסטאר מחזיקה ב־55.3% ממניות חברת הנדל”ן גזית גלוב, הפועלת במדינות סקנדינביה, מזרח אירופה, צפון אמריקה, ישראל וברזיל. אלא שלמרות התוצאות הטובות שעמן קנדה ישראל סיימה את הרבעון השלישי בכל הנוגע לעסקי הליבה, הרי שדווקא ההשקעה בנורסטאר הסבה לשניים הפסדים של 50 מיליון שקל ברבעון האחרון.
51. נתי סיידוף - בעל השליטה בשיכון ובינוי, תמיר כהן - מנכ"ל שיכון ובינוי
בתחילת שנת 2018 איש העסקים הישראלי־אמריקאי נתי סיידוף החל להתעניין ברכישת בזק. העסקה לא צלחה ולבסוף סיידוף החליט להשקיע, באמצעות קפיטל פורסייט אינווסטמנט, ברכישת חברת הבנייה שיכון ובינוי מידי אשת העסקים שרי אריסון (מחזיק בקרוב ל־47% ממניות החברה, כשהשאר מוחזקים בידי הציבור ישירות או באמצעות גופים מוסדיים).
סיידוף, צאצא למשפחה מוכרת בקרב עולי בוכרה, נולד בישראל וגדל בקיבוץ בטרם עבר להתגורר בארה"ב, שם למד (ב־UCLA) ושם פיתח את עסקי היהלומים שלו ומאוחר יותר את חברת ההשקעות. את תמיר כהן, שהיה מנהל הפיתוח העסקי בעסקיו של סיידוף, ייעד תחילה האחרון להיות השותף הישראלי שלו בעסקת בזק (הבעלות על החברה מוכרחה להיות בידי גורם ישראלי), אך בהמשך, לאחר שהחליט לסגת מהעסקה, מינה את כהן, עו"ד בהשכלתו - שלא היה שם מוכר בקהילת העסקים המקומית - לתפקיד יו"ר דירקטוריון שיכון ובינוי. אלא שבשלהי אוקטובר 2020 אסיפה מיוחדת של בעלי המניות אישרה את מינויו גם למנכ"ל החברה, ובשנת 2022 כהן עבר לתפקד כמנכ"ל הקבוצה בלבד, כשמקביל דורון ארבלי מונה ליו"ר הקבוצה.
חברת שיכון ובינוי דיווחה ברבעון האחרון על זינוק בהכנסות ל־1.93 מיליארד שקל, לעומת 1.51 מיליארד - עלייה של 28% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
50. עדי סופר תאני - מנכ"לית פייסבוק ישראל
עדי סופר תאני מצליחה שוב לעמוד באחד האתגרים המעניינים בעידן הרשתות החברתיות, ולהותיר את הפלטפורמה, שקמו לה מתחרים רבים ומצליחים, משפיעה ועדכנית, בעוד פניה קדימה לעולם הסטארט־אפ והחדשנות. כל זאת למרות המשבר הגדול שמטא, חברת האם של פייסבוק, חווה בחודשים האחרונים: גל פיטורים עולמי גדול של 13% מכוח האדם (בהם 95 עובדים בישראל), צלילה של 6.8% בוול סטריט וגזירה חדשה שנחתה על ראשם לא מזמן, כשהאיחוד האירופי אסר לדרוש מהמשתמשים את הסכמתם לקבל מודעות מותאמות על סמך הפעילות המקוונת שלהם, מה שעלול לגרור עוד הפסדים.
ובכל זאת, עם מבט מלא חשש החוצה, בפייסבוק ישראל בהובלתה של סופר תאני ממשיכים לחלק את הזמן בין ניהול המשברים לבין ההשקעה המוצלחת במתחם החדשנות שלה, שמעניק תשומת לב רבה למיזמים ולסטארטאפים ישראליים, ומפתח ומטפח את מנוע החדשנות של המדינה, שזכתה למיתוג "סטארט־אפ ניישן".
סופר תאני סומנה כבר בשנת 2009 כאחת ההבטחות הצעירות של עולם העסקים בישראל. היא שימשה בעבר כמנכ"לית קידום ויו"ר חברת הסטארט־אפ ג'ינג'ר תוכנות. לתפקידה כאישה המשפיעה ביותר על תחום הדיגיטל בישראל מונתה ב־2014, והמגזין "פורבס" בחר בה פעמיים לאחת מ־50 הנשים המשפיעות בישראל.
מובן שהצלחתה, כמו גם הביקורת נגד פייסבוק, שנדמה כי הפכה לאופנתית בתקופה האחרונה, תלויות במידה רבה במשרדי הנהלת מטא בחו"ל. ניכר כי כל מה שתלוי בתאני סופר כמנכ"לית השלוחה הישראלית של החברה יוסיף להתנהל כהלכה בעיקר בזכותה.
49. ברק רגב - מנכ"ל גוגל ישראל, מאיר ברנד - סגן נשיא גוגל העולמית
ברק רגב החל לעבוד בסניף הישראלי של ענקית החיפוש כבר לפני כמעט 12 שנים, שבמהלכן מילא תפקידי ניהול שונים הן בגוגל ישראל והן בכמה חטיבות של החברה העולמית. לפני הצטרפותו לגוגל הוא עבר בכמה תחנות, מסטארטאפים מקומיים ועד לענקית התוכנה מיקרוסופט. ב־2017 הוא החליף בתפקיד את מאיר ברנד, שמונה לסגן נשיא גוגל העולמית. מאחר שברנד הוא, בין יתר תפקידיו, גם מנהל השווקים המתפתחים בגוגל, הרי שהוא למעשה הממונה על רגב.
רגב הוא איש טכנולוגיה וניהול, כלומר הגיע אל התחום מהקרביים הטכנולוגיים שלו ולא מתחומי הכלכלה, המימון, החשבונאות או השיווק כמו רוב המנהלים בחברות הענק. הוא מתגאה בכך שמרבית הנהלת החברה בישראל מורכבת מנשים מנהלות, ובכלל נדמה כי רגב מנצל כל הזדמנות כדי להראות את הפנים הנעימות של החברה, שכדרכן של ענקיות הפכה מטרה גם לחצי ביקורת.
לפני כמה שבועות רגב ערך מחווה לשחקנית המנוחה רונית אלקבץ, כשהקדיש לה "דודל" שהחליף ל־24 שעות את הלוגו של מנוע החיפוש. בעבר הוא התבטא בזכות התחרות הפתוחה שמתקיימת בשוק (אם כי כמובן לא מאיימת על הבכורה העולמית של גוגל בתחום החיפוש), וכן בעד נכונותה של גוגל לשלם יותר מסים בישראל, הצהרה שהקדימה מעט את זמנה, עוד לפני שהתאחדות ראשי ה־G8 דרשה למסות את ענקיות הטכנולוגיה.
נדמה כי מעבר לניהול השוטף של החברה, הנושא הרגולטורי הוא אחד החשובים ביותר עבורה: יתרון הגודל יכול להיות מצוין בעסקים, אבל הוא גם מעיר מרבצם לא מעט מוקדי כוח ותיקים שחוששים מהשחקנים החדשים בזירה - גם ברמה הגלובלית, גם ברמה המקומית. מאיר ברנד הוא כיום אחד הישראלים הבכירים בעולם ההייטק, עם תפקיד של סגן נשיא בענקית הטכנולוגיה גוגל וכן הממונה על השווקים המתעוררים: רוסיה, המזרח התיכון ואפריקה.
ברנד, בוגר תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת הארוורד היוקרתית, עבד בעברו בכמה ענקיות: הוא היה סמנכ"ל חטיבת ICQ ב־AOL, ניהל במשך שלוש שנים את חטיבת העסקים הקטנים במיקרוסופט ישראל, ושימש כמנכ"ל גוגל ישראל לפני שהשתלב בתפקידי ניהול בכירים בחברה העולמית - עד למינויו לתפקיד סגן הנשיא שלה לפני כחמש שנים. בעבר ציין כי לדעתו הסיבות המרכזיות שמושכות אנשים צעירים לעבוד בגוגל הן הרצון להשפיע והרצון לשנות את העולם.
המשבר האחרון בהייטק לא פוסח גם על ענקית החיפוש הבינלאומית, שהקשיחה את סרגל ביצועי העובדים כדי להכין את השטח לפיטורים עתידיים. לפי דיווחים, גוגל העולמית עשויה לפטר בתחילת השנה 10,000 עובדים, המהווים כ־6% מכוח האדם שלה.
48. גיל שויד וניר צוק - ענקי הסייבר הישראלים
יש מי שמכנה אותם רונאלדו ומסי של עולם הסייבר. בדומה לשני ענקי הכדורגל, גם גיל שויד וניר צוק – הראשון מנכ"ל צ'ק פוינט והשני מייסד ועומד בראש פאלו אלטו - נאבקים על המקום הראשון בחדשנות. וכן, זאת תחרות מלאה ביצרים ועשרות מיליארדים של דולרים. על גיל שויד נדמה שנאמר ונכתב כבר הכל. בעיני רבים הוא חלוץ הגל השני של ההייטק הישראלי, זה שהגיע אחרי דור המייסדים והפך את ישראל לשם דבר בכל הקשור לאבטחת מידע. צוק היה איתו על המייפלאוור ההיא, שלקחה את ההייטק הישראלי אל מעבר לים, אבל מרגע שנפרדו דרכיהם היה נחוש להוכיח שהוא עולה על השם המוכר ביותר בענף.
מדובר בקרב ללא קורבנות אבל עם סכומים אדירים. צ'ק פוינט שווה קצת יותר מ־15 מיליארד דולר, פאלו אלטו נאמדת במעל ל־44 מיליארד. זאת כמובן לא תחרות – כל חברה ומאפייניה - אבל עבור השניים, שהיו פעם תחת קורת גג אחת ומאז נפרדו דרכיהם, יש אלמנט של יריבות אישית. צוק, בעבר עובד של צ'ק פוינט, הקים את פאלו אלטו נטוורקס בשנת 2005, והחברה, שהפכה לציבורית בשנת 2012, עקפה בשוויה את צ'ק פוינט ב־2017 - ומאז לא עוצרת.
בכל מקרה, נוכח גל תקיפות הסייבר שהחמיר מאוד בשנת הקורונה, נראה כי אין מה לדאוג לשווי השוק של שתי החברות. מומחים לשוק ההון מציינים אומנם כי לטווח הארוך לא כל מי שעושה היום חיל בתחום הגנת הסייבר גם ישרוד בשווי השוק הנוכחי שלו, אבל נדמה שלשניים מהשחקנים הוותיקים בתחום יימצאו פתרונות גם לזה.
ישראלים שרחוקים מזירת הסייבר יכולים להביט עליהם מרחוק מתוך גאווה לאומית ולראות בתחרות האישית ביניהם קוריוז בלבד, "קנאת מפתחים" שהרבתה לא רק חוכמה אלא גם ממון אדיר. ניכר שגל הפיטורים בהייטק לא משפיע על פאלו אלטו, שדווקא רושמת עלייה בגיוסים בתקופה האחרונה. כמו כן, לאחרונה פורסם שצוק מנסה לפלרטט גם עם תחום התקשורת ונמצא במגעים להקמת ערוץ תקשורת חדש.
47. דני נוה - נשיא הבונדס
יו"ר הבונדס דני נוה נחשב בעבר לכוכב עולה בליכוד וכיהן בשורת תפקידים בכירים – אך פרש מהמערכת הפוליטית והתמקד בתפקידים בכירים במגזר העסקי, עד למינויו לתפקידו הנוכחי לפני כשנה וחצי. נוה שימש בין היתר כמזכיר הממשלה בעת כהונתו הראשונה של נתניהו (1996־1999), ולאחר בחירתו לכנסת ב־1999 פעל בוועדת החוץ והביטחון, בוועדת החוקה ובוועדה להגנת זכויות הילד. בין היתר העביר חקיקה המעניקה גם לבני 17 את זכות הבחירה בבחירות לרשויות המקומיות. בהמשך מונה לשר הבריאות והיה ידוע כמי שהוביל מאבקים לתוספות תקציביות למערכת המורעבת.
ב־2007 נוה התפטר מהכנסת לאחר שמונה שנות כהונה, ולאחר פרישתו הקים את קרן ההשקעות אגת בתחום הרפואה. הקרן משקיעה בחברות מכשור רפואי ובמיזמים בתחום השירותים הרפואיים בעולם. ב־2013 הוא מונה ליו"ר כלל חברה לביטוח, תפקיד שממנו התפטר ב־2021, וביוני אותה שנה מונה לנשיא ומנכ"ל ארגון הבונדס למשך חמש שנים.
46. אלי גליקמן - מנכ"ל צים
מנכ"ל צים אלי גליקמן שימש בעבר כמנכ"ל חברת החשמל ובעברו פיקד על שייטת 13, כשבמהלך כהונתו ספגה השייטת את האסון הגדול בתולדותיה בשנת 1997, שבו נהרגו 11 מלוחמי היחידה. בתפקידו הצבאי האחרון שימש גליקמן כנספח ימי בארה"ב, ובמהלך כהונתו בתפקיד זה קיבל את עיטור לגיון הכוחות המזוינים של ארה"ב. לתפקידו כמנכ"ל חברת החשמל נכנס בשנת 2011 ושימש בו כשלוש שנים עד התפטרותו, לאחר שלא הצליח לקדם החלטה בנוגע לביצוע רפורמה למשק החשמל בישראל. הוא מכהן כמנכ"ל צים משנת 2017.
ברבעון השלישי של השנה החולפת רשמה צים, החברה הרווחית בישראל, רווחים נאים במיוחד של 1.17 מיליארד דולר. מדובר ברווחים גבוהים יותר מתחזיות האנליסטים, וההכנסות צמחו ב־2.95% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה, ומתחילת השנה הן הגיעו ל־10.4 מיליארד דולר. אלא שלמרות הרווחים הגדולים, גליקמן מביט בעיניים פקוחות על המציאות ומקרר את ההתלהבות בכל הנוגע לתחזיות השנתיות של החברה - לדבריו בשל הציפייה לאינפלציה גבוהה ורצון לשמור על יציבות.
45. גיל שרון - יו"ר בזק
גיל שרון, המשמש כיו"ר בזק, מילא בעבר שורה של תפקידים בתחום התקשורת: יו"ר ומנכ"ל גולן טלקום, יו"ר ומנכ"ל פלאפון ועוד.
הוא מונה ליו"ר בזק וחברות הבת שלה באוגוסט 2020. עוד קודם לכן, כמנכ"ל גולן טלקום, שרון הצליח להשלים את מכירת החברה לסלקום תמורת יותר מ־600 מיליון שקל, ועל הדרך השלים אקזיט נאה כשמכר את מניותיו בחברה בעשירית הסכום.
מניית בזק ידעה לא מעט טלטלות לאורך השנים והגיעה לשפל בשנת 2019, בעקבות הסתבכותו של הבעלים הקודם שאול אלוביץ' בפרשת תיק 4000. שרון החליף בתפקיד את שלמה רודב. יחסיו המשופרים עם בעלי השליטה סייעו להביא את החברה הוותיקה להתמודדות עם אתגרים חדשים, לאחר תקופת קיפאון, נטישת לקוחות וצניחה בהכנסות.
שרון כבר ציין כי מבחינתו מטרת בזק היא להתמקד בפריסה מואצת של הסיבים האופטיים כמנוע הצמיחה של החברה. מנועי צמיחה נוספים הם חבילות הטריפל, שחברת יס יכולה להציע בעקבות המיזוג עם בזק בינלאומי, המעבר לטכנולוגיית G5, הקמת שירותי מחשוב ואינטגרציה שתתמקד בתחומים הקשורים לשוק ה־IT בישראל.
44. הראל ויזל - מנכ"ל קבוצת FOX
נדמה שקבוצת פוקס, בהנהגתו של איש העסקים הראל ויזל, לא מפסיקה לצמוח. גם בשנה החולפת היא שמרה על היותה מעצמת אופנה במונחי השוק הישראלי. אבל לא רק ישראל: קבוצת פוקס מתעצמת גם מעבר לים ועתידה להיכנס בקרוב אל המדד המוביל של הבורסה הישראלית - מדד תל אביב 35. פרסום דוח הרבעון השלישי שלה ל־2022 מציג הכנסות שיא של יותר מ־1.2 מיליארד שקל. מדובר בגידול של כ־10.8% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, וגידול של כ־58.8% בהשוואה לתקופה מקבילה בשנת 2019.
נוסף לכך הרווח הגולמי ברבעון השלישי של שנת 2022 הסתכם ב־707.2 מיליון שקל, 57.1% מהמכירות, בהשוואה לרווח גולמי אשתקד בסך של 657.6 מיליון שקל. מדובר בעלייה של 49.6 מיליון שקל.
את דרכו העסקית החל ויזל ב־1992 עם חנות קטנה ברמת גן בשם טריקו פוקס. החנות השנייה, שנשאה את אותו שם, נפתחה בקניון הזהב בראשון לציון בספטמבר 1992. החנות השלישית נפתחה בדיזנגוף סנטר, חצי שנה אחרי. ומאוחר יותר פתח חנות נוספת בקניון איילון ברמת גן. השאר, כפי שנהוג לומר - היסטוריה.
43. רון פאינרו - מנכ"ל MAX
רווחי חברת כרטיסי האשראי מקס, בניהולו של רון פאינרו, טיפסו מתחילת השנה ב־36% ל־183 מיליון שקל, וזינקו ברבעון השלישי ב־33% ל־65 מיליון שקל. הרווח מהווה תשואה של 16.3% על ההון, העומד על 1.59 מיליארד שקל. מקס נשלטת על ידי קרן ההשקעות ורבורג פינקוס ונמצאת ערב מכירתה לכלל ביטוח. הזינוק ברווח מוסבר בעליית ההכנסות מריבית, שצמחו מתחילת השנה ב־29% ל־1.3 מיליארד שקל, מתוכם 492 מיליון שקל הרבעון. החברה צמחה במחזור העסקאות, במספר הכרטיסים הפעילים (2.7 מיליון) ובתיק האשראי הצרכני, שעלה ב־38% ל־8.1 מיליארד שקל.
פאינרו היה סמנכ"ל כספים וראש החטיבה הפיננסית בלאומי בימים שבהם קרן ורבורג פינקוס - האלמונית עבור רוב הציבור הישראלי, אך מי שמחזיקה בחברות מתחום הביטוח והפיננסים בהיקף נכסים של עשרות מיליארדי דולרים - החלה להתעניין ברכישת מותג האשראי של הבנק השני בגודלו בישראל. כך נוצר הקשר הראשוני בין נציגי הקרן בישראל לפאינרו. מאוחר יותר, בשנת 2016, פאינרו מונה למנכ"ל לאומי קארד, וכאשר הבנק נאלץ להיפרד מהשליטה בחברת האשראי בעקבות המלצות ועדת שטרום, קרן ורבורג פינקוס חזרה לתמונה.
לאחר שגברה על כמה קבוצות מתעניינות אחרות, הרומן בינה לבין פאינרו התחדש בדיוק בנקודה שבה נעצר לפני כמה שנים, והיה ברור כי חילופי הבעלים לא יגרמו לחילופי מנכ"ל כפי שאירע בחברות אשראי אחרות.
פאינרו ייצב ומיצב את פעילותה של מקס כחברת פיננסים ואשראי נפרדת מבנק לאומי, והצליח להתאים את פעילותה לשינויים המטלטלים שענף התשלומים והאשראי עובר בעולם ובישראל. נראה כי מקס משתלבת היטב בעידן אפליקציות התשלומים והארנקים הדיגיטליים, מייצבת את עצמה כחברת אשראי הפועלת גם כמעין מועדון צרכנות המעניק ערך לחבריו - וניכר כי פניה קדימה, אל האתגרים החדשים והמלהיבים שמציב בפניה השוק הזה, שלא מפסיק להשתנות ולהשתכלל.
42. לוי הלוי - מנכ"ל כאל
לוי הלוי, מנכ"ל חברת האשראי כאל (כרטיסי אשראי לישראל), הוא משפטן בהשכלתו (אוניברסיטת תל אביב) ובעל תואר שני במינהל עסקים (אוניברסיטת בר אילן). בעברו היה המשנה למנכ"ל ומנהל האגף למערכות מידע וטכנולוגיה בחברת הביטוח מנורה מבטחים, וכן שימש כסמנכ"ל בנק דיסקונט ומנהל חטיבת הטכנולוגיות והתפעול שלו, תפקיד שבו היה שותף מרכזי לתהליכי הדיגיטציה של הבנק.
הלוי, שהחליף בשנת 2018 את דורון ספיר, הצעיד את כאל לשורה של רווחי שיא בשנה החולפת. החברה צמחה גם בהכנסות וגם במספר הכרטיסים ותחלק דיווידנד של 80 מיליון שקל רק ברבעון הנוכחי. הוא אמור לנווט את החברה, שמייצגת בישראל כמה מחברות האשראי הגדולות בעולם, גם דרך השינויים העוברים על תחום הפיננסים. התחרות בין חברות האשראי השונות הופכת במידה רבה לתחרות על מיקום כחשבון מועדף באפליקציות התשלומים השונות ובארנקים הדיגיטליים.
במילים אחרות, מאחר שחלק גדול מהישראלים מחזיקים ביותר מכרטיס אשראי אחד, השאיפה של כל חברה העוסקת בתחום היא להיות הכרטיס הראשון באפליקציה. לנתון כמעט מובן מאליו זה יש משמעויות רבות שהופכות את חברות האשראי השונות לא רק למנפיקות כרטיסים אלא גם למועדוני לקוחות. זאת ועוד, חברות האשראי, בהן כאל, מרחיבות את פעילותן מעבר לתחום האשראי לעבר שירותים פיננסיים נוספים: הלוואות, ביטוח ועוד. בימים אלה כאל ממשיכה בקידום פלטפורמת התשלומים החדשנית שלה, שאיתה זכתה במכרז החשב הכללי במשרד האוצר.
41. רן עוז ותמר יסעור - מנכ"ל ויו"ר ישראכרט
לפני שנתיים חברת ישראכרט נכנסה לתוכנית התייעלות, שבמסגרתה כוח האדם בחברה קוצץ באופן משמעותי. לפני כמה שבועות, כשנתיים לאחר המהלך הדרמטי הקודם, שבו קוצצו 200 משרות, הודיעו בחברה כי בכוונתם לערוך קיצוץ נוסף, הפעם של 250 משרות. מדובר ב־12% מהיקף העובדים המועסקים כיום בחברה. עלות התוכנית צפויה להסתכם ב־35 מיליון שקל לפני מס, והדבר יירשם בדוחות הרבעון הרביעי של השנה ואמור לספק לחברה חיסכון שנתי בעלות של כמעט 65 מיליון שקל.
המהלכים הללו מתבצעים תחת ניהולו של רן עוז, לשעבר מנכ"ל מגדל, שנכנס לתפקיד מנכ"ל ישראכרט בשנה שעברה והוא זה שאחראי על תוכנית הקיצוצים הנרחבת והדרמטית, במטרה לשנות את מבנה החברה ולהצעיד אותה קדימה.
יו"ר ישראכרט תמר יסעור נכנסה לתפקידה לפני שנתיים לאחר שכיהנה כמנכ"לית ויו"ר לאומי קארד, והייתה אחראית על הקמת הבנק הדיגיטלי פפר של בנק לאומי. אחד האתגרים העומדים בפני השניים בשנה הקרובה הוא הפיכת ישראכרט, החברה שעל פניו גדולה משמעותית ממתחרותיה, למתחרה רווחית ועדכנית.
