עם הקמת הממשלה, התחושה הרווחת בציבור הישראלי היא של אי ודאות מעורבת בחשש לגבי העתיד במגוון תחומים, לא רק בקרב מי ששייכים לשמאל ולמרכז, אלא גם בקרב מצביעי הימין. כך, עולה ממדד הקול הישראלי לחודש דצמבר 2022, שנערך על ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה ופורסם היום (רביעי).
ממצאי המדד עלה כי כשמדובר בשיעור האופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל, הרי שכחודשיים אחרי הבחירות התמונה אינה מזהירה: בכלל המדגם ניכרת ירידה (מ-46% בחודש נובמבר ל-40% בחודש דצמבר). בקרב היהודים נמצאה ירידה מ-48% בנובמבר ל-42% במדידה האחרונה, ובקרב הערבים, שם שיעור האופטימיים היה נמוך יותר מלכתחילה, לא הייתה תזוזה רבה (34% בנובמבר, 33% בדצמבר).
פילוח של מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים הראה ירידה בשיעור האופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל בכל המחנות, כאשר הירידה הגדולה ביותר היא במחנה המרכז, והקטנה ביותר – במחנה השמאל, שמלכתחילה שיעור האופטימיים בו היה נמוך בהרבה מאשר באחרים.
פילוח התשובות לשאלות לגבי ביטחון פנימי וחיצוני לפי מחנות פוליטיים העלה הבדלים גדולים, אם כי בכולם שיעור האופטימיים לגבי הביטחון החיצוני גבוה מאשר לגבי הביטחון הפנים. אולם, בעוד שבימין יש רוב לאופטימיים בשני התחומים, במרכז ובשמאל רק מיעוט קטן אופטימיים לגבי ביטחון הפנים. שאלה שעולה בעקבות התשובות היא "האם מיעוט האופטימיים במרכז ובשמאל באשר לעתיד ביטחון הפנים קשור לפחות חלקית למינויו של איתמר בן גביר לשר הממונה על התחום?".
בנושא השינוי הצפוי במעמד הבינלאומי של ישראל, הפער בין המחנות הפוליטיים הינו כי בשמאל - 85% צופים שינוי לרעה, ובמרכז 74%. לעומת זאת, בימין רק 36% מעריכים כי מעמדה של ישראל ייפגע בעקבות הקמת הממשלה החדשה. בנושא זה ההבדל בין מדגם היהודים למדגם הערבים קטן - כמחצית בשני הציבורים צופים שינוי לרעה.
כשנשאלו על מעמדם האזרחי של הערבים בישראל, שיעור הסבורים שהקמת הממשלה החדשה תרע את מצבם בקרב היהודים ובקרב הערבים היה דומה (47% ו-53% בהתאמה). פילוח לפי מחנות פוליטיים העלה שוב רוב הצופים הרעה בשמאל ובמרכז, לעומת מיעוט של כשליש בלבד בימין.
בנוסף, למעלה ממחצית כלל המדגם מוטרדים מאיום על אורחות חייהם בעקבות התחזקות קבוצות אחרות בחברה הישראלית, לעומת 42% שאינם מוטרדים. שלושה רבעים מהמרואיינים העריכו כי השפעת החרדים על הפוליטיקה הישראלית היא גדולה מאוד או די גדולה ביחס לחלקם באוכלוסייה. מאחור נמצאות כל שאר הקבוצות, לגביהן רוב המרואיינים ציינו כי השפעתן על הפוליטיקה הישראלית קטנה מחלקן באוכלוסייה – הנשים, הלהט"ב והערבים.