"מרגע שפתרתי תשבץ היגיון לראשונה, איפשהו בשנות ה־20 המוקדמות שלי, התאהבתי בזה", מספר חגי אפרתי (50). "אני בן אדם שאוהב שפה, אוהב לפרק מילים, מתלהב מביטויים מתוחכמים בעברית, וחובב גם שפות זרות. פירוק מילים מאוד יעיל בפתרון של תשבצי היגיון. יש בזה גם אתגר שכלי והתחכמויות, וזה לגמרי אני".
לדברי אפרתי, הוא מקפיד לפתור תשבצי היגיון מדי סוף שבוע: "אני עובר על מרבית עיתוני סוף השבוע, אני משתדל להשיג את העיתונים שיש בהם את הרמות הכי קשות. כרגע מי שמוביל במדרג הקושי הוא עיתון 'הארץ'. בעבר היה את עיתון 'העיר', שהיה היהלום של תשבצי ההיגיון הקשים ביותר. אני זוכר שב'עיר' הייתה פעם הגדרה שהעיפה לי את המוח - המונח 'להשתכר אל צרור נקוב', פסוק מהתנ"ך שמשמעותו קושי להתפרנס. לא הצלחתי לפתור את זה, ואז מישהו זרק לי את הפתרון, וזה רק הדליק את האהבה שלי לדבר הזה. יש עיתונים שאני לא פותר את התשבצים שלהם כי הם לא כל כך מאתגרים אותי, אני אוהב תשבצים שמקשים עליי".
לישראל הגיעו תשבצי ההיגיון בשנות ה־50, ומאז צברו קהילה אדוקה של משוגעים לדבר שמקפידים לפתור תשבצי היגיון בכל הזדמנות אפשרית. אחד מהם הוא יובל ברקוביץ' (34), שירש את התשוקה לפתירת תשבצי היגיון מסבתא שלו. "כשהייתי בכיתה ו' הייתי מבלה הרבה אצל סבא וסבתא שלי, ומה שסבתא שלי אהבה לעשות זה לראות 'היפים והאמיצים' ולפתור תשבצי היגיון, ואני זוכר שישבנו יחד ופתרנו תשבצים", הוא מספר. "זה מה שהצית את הניצוץ כנראה".
אהבת את זה?
"בהתחלה לא כי הייתי ילד, אבל הכרתי את זה טוב בזכות סבתא. בגיל 16 נחשפתי לזה שוב, ומאוד עניין אותי העניין של לחשוב בצורה הגיונית, מחוץ לקופסה. הבנתי שצריך לעשות סוויץ' בראש כדי לחשוב בצורה הגיונית וזה שינה לי גם את התפיסה לגבי החיים. הבנתי שכשאתה פותר תשבצי היגיון זה עוזר לך לפתור דברים אחרים בחיים שלך וזה משנה לך את התפיסה כלפי החיים. מאז התחלתי לפתור תשבצים כמה פעמים ביום, וזה הפך להיות תחביב שהוא חלק ממני עד היום. הבנתי שאני יכול לשלב את זה בעסקים במובן של החשיבה מעבר, וזה גם משפר מאוד את העברית. זה גם מאוד בריא. סבתא שלי בת 92 והיא חולת אלצהיימר, ואם היא לא הייתה פותרת תשבצי היגיון, היא כנראה הייתה מזמן עם אלצהיימר לחלוטין. זה בעצם מה שהחזיק אותה צלולה וחושבת בהיגיון. זה שומר עליך חד ועוזר לך. זה לא סתם משחק מילים, זה עולם ומלואו שמהווה חלק מהיומיום שלך".
ציפי נגר הגיעה לתשבצי היגיון, לדבריה, בזכות המוזיקאי המנוח עוזי חיטמן. "לפני 30 שנה הייתי מקורבת לעוזי ואיה חיטמן, היינו יושבים על הדשא בכפר המכביה ועוזי היה שולף תשבצי היגיון ופותר אותם", היא מספרת. "ביקשתי ממנו שילמד אותי איך מגיעים לפתור תשבץ כזה, וככה לאט־לאט נכנסתי לראש של החידונאי נדב אבידן, ומאז אני מכורה".
מה מושך אותך בזה?
"כשמתמכרים למשהו, כבר לא שואלים מה מושך. יש משהו בלשבור את הראש ולנסות לפצח את המילה שמבקשים, את הרמזים. כשאתה מתקשה בשאלה מסוימת ואז אתה פותר אותה, אתה מתלהב כמו ילד".
עולמות קסומים
בין חובבי תשבצי ההיגיון יש כאלה שלקחו את התשוקה לדבר כמה צעדים קדימה והפכו לחידונאים בעצמם, למשל אבי רובינשטיין (64), תשבצאי וחידונאי ותיק. "תשבצי היגיון מכניסים אותך לעולמות קסומים ורחבים מעבר להגדרת המילים", הוא אומר. "עכשיו אני פותר יחד עם הבן שלי והחתן שלי וזה זמן איכות, כמו בילוי. אנחנו יושבים על בירה ופותרים תשבצי היגיון מדי שבת. לעתים אני פותר מה שלא הספקתי בשבת - גם באמצע השבוע. אנחנו יכולים לשבת על זה כל השבת, וזה תענוג עילאי. זה נטמע אצלי ואי אפשר להתנתק מזה. זה גורם לי להיות מפוקס יותר וזורק אותי לעולמות שלא חלמתי עליהם".
מה ההבדל בין לכתוב תשבץ היגיון ללפתור אחד?
"אני מחבר תשבצים רגילים כבר 40 שנה. עברתי לתשבצי היגיון כי זה אתגר אותי. אני אוהב באותה מידה לכתוב ולפתור, אבל לכתוב תשבץ היגיון זה יותר מיוחד ומאתגר כי אני צריך להיכנס לראש של הפותר גם".
הצד של אבא
ב־8 בפברואר בשעה 20:30 יתקיים בהיכל התרבות בראשון לציון כנס ההיגיונריה ה־16, הכנס השנתי של חובבי תשבצי ההיגיון, בעריכתו ובהנחייתו של ליאור ליאני, החידונאי של "מעריב". הכנס יתקיים במסגרת "לשון ראשון - כנס השפה העברית". בכנס ישתתפו בין היתר אמיר מויאל, הצמד אלי ואייל ושרון בן דוד.
"בגיל 15 התחלתי לפתור תשבצי היגיון, הרבה בזכות אחי הגדול שהיה פותר", מספר שרון בן דוד (41). "הלוגיקות והטכניקות משכו אותי מאוד. אני אדם אנליטי וזה סקרן אותי, זה לא משעמם כמו תשבץ רגיל. יש פה טוויסט. עם הזמן אתה לומד את ההבדל בין לדעת להגדיר לבין לדעת לפתור. אני חבר בקבוצת פייסבוק בשם 'הגדרה טובה' שהקים ליאור ליאני, שבה אנחנו מלמדים אנשים להגדיר נכון חידות. אני מגדיר בערך שתי חידות ביום בקבוצה, ומדי סוף שבוע פותר לפחות ארבעה תשבצי היגיון".
בכנס ההיגיונריה הקרוב יציג בן דוד הגדרות היגיון באמצעות יישומון kahoot - פלטפורמה מקוונת ליצירת משחקי למידה, המאפשרת להכין חידוני טריוויה אינטראקטיביים אונליין. "כך הקהל משתתף בהגדרות ואני מכין את זה במיוחד לאירוע ברמות קושי שונות", הוא אומר.
איך הסובבים אתכם מקבלים את האהבה הזו?
אפרתי: "הם יודעים שצריך לשמור לי את תשבצי ההיגיון ומעריכים את זה. הם יודעים שזה אתגר אינטלקטואלי, שזה קשה".
ברקוביץ': "רוב האנשים לא יודעים שאני מתעסק במשחקי היגיון ובמשחקי מילים כי זה לא משהו שהוא מיינסטרים או שאני מגלגל אותו בתוך שיחה. שומר את זה בעיקר לעצמי".
נגר: "כשהתחלתי לפתור תשבצי היגיון גיליתי שיש לי בת דודה שפותרת ובן דוד שפותר. הפתיע אותי מאוד שכל הצד של אבא שלי ממלא תשבצי היגיון. אולי זה בדנ"א שלנו".
רובינשטיין: "הרבה אנשים פוחדים להיכנס לזה, אבל אני משכנע אנשים להיכנס לתשבצי היגיון. אני אומר למי שאוהב לפתור תשבצים רגילים - שיתחילו להיכנס לתשבצי היגיון ויבינו כמה זה יותר מעניין".
בן דוד: "בגלל שאני חזק בתוך זה, אז כל הסובבים שלי יודעים זאת, גם בכל תכתובת וואטסאפ אכניס איזה משחק מילים".
יש סיכוי שנראה את הדור הצעיר של ימינו נמשך לזה?
אפרתי: "תמיד יש את הילדים הגיקים שזה הקטע שלהם, אבל להגיד לך שילדים שפחות קוראים ספרים ועיתונים פותרים תשבצי היגיון? זה לא הגיוני. צריך סבלנות לזה, והילדים של היום צריכים ריגושים מיידיים, טיקטוק וכו'. הם לא ישבו חצי שעה בכדי לפתור תשבץ".
ברקוביץ': "הנוער של היום חושב יותר במשחקים. בעבר היו רק עיתונים, והיום אתה מקבל חידונים בצורות שונות. לצערי זה לא תחליף לתשבצי היגיון והנוער פחות צורך את זה. צריכים לתת להם לפתור חידוני היגיון כי אין לזה תחליף, גם לא בעידן הטכנולוגי. זה כלי משמעותי לחיים".
נגר: "בסביבה שלי יש הרבה בני דור צעיר וזה ממש לא מעניין אותם, לצערי".
רובינשטיין: "הדור הצעיר פחות מודע לזה, אבל ברגע שהוא מתחיל ורואה כי טוב - הוא נכנס לזה וקשה לו לצאת מזה. זה שואב אותך. זו התמכרות חיובית".
