"בהשוואה לאיום הנקודתי של מתקפת טילים על ישראל, הנזק של רעידת אדמה הוא כבר ברמה אזורית כוללת. חיזוק של מבנים מקטין את פוטנציאל ההרס בשיעור גבוה מאוד, וגם למרחבים המוגנים בבתים (ממ"דים) יש חשיבות אדירה בזמן רעידת אדמה". כך אומר ל"מעריב" ד"ר בני ברוש, מנהל אגף בניין במכון התקנים הישראלי.
מדריך תיירים בטורקיה: "כולם מפחדים, חוששים מרעידת אדמה נוספת"
בצוות החילוץ הישראלי שייצא לטורקיה מתריעים: "כנראה שהקטסטרופה גדולה בהרבה"
לדברי ברוש, "נכון להיום ב־60% מהדירות אין ממ״ד ול־25% מהישראלים (כ־2.4 מיליון) אין גישה למרחב מוגן", הוא מדגיש. ברוש הוא ד"ר להנדסת בניין ומומחה במיגון מבנים, וסא״ל במילואים ששימש כמהנדס המיגון הראשי בפיקוד העורף".
כעת הוא מבהיר: "רעידת אדמה חייבת להיות במודעות הלאומית של כל אחת ואחד, בלי היסטריה. הרעידה כשלעצמה אינה מסוכנת, אבל ישנם מבנים מסוכנים וכל עיכוב או הפרעה לחיזוק שלהם או החלפתם משולים להשארת בור פתוח או כבל חשמל חשוף. עמידות המבנה לרעידת אדמה והמיגון חייבים להיות חלק מהשיקולים בקניית דירה, כמו המטבח ורמת החינוך. בדיקת מבנה באופן יסודי חשובה לא פחות מטסט לרכב שלנו".
ד"ר דגן בקון־מזור, ראש המחלקה להנדסת בניין ב־SCE - המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, מזהיר: "צמד הרעידות בטורקיה, בדומה לצמד הרעידות החזקות שהתרחשו במדינה זו בשנת 1999, צריכות להדליק נורת אזהרה אדומה עבורנו. כשם שהרעידה הפעם התמקדה בצפון השבר הסורי־אפריקאי, הרעידה החזקה הבאה יכולה להתרחש דרומה יותר גם באזורנו. מראות כפי שאנו רואים כעת בטורקיה ובסוריה יכולים להיראות גם אצלנו. היערכות נכונה לרעידת אדמה מפיחתה באופן משמעותי את הנפגעים בנפש וברכוש. חומרת הנזק תלויה כמובן בגודל הרעידה, אבל היא תלויה גם בטיב הבנייה".
ממסמך רקע שנכתב בנובמבר האחרון על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה היעדר פתרונות לדיירי בניין שהוכרז כמסוכן. במקרים שבהם בניין הוכרז כמבנה בסיכון מיידי ונדרש פינויו, הרשות המקומית אינה מחויבת כיום לדאוג לפתרונות דיור לדיירים. בפועל, רשויות מקומיות עשויות לפעול בנושא בהתאם ליוזמה שהן לוקחות על עצמן, למשאביהן וליכולותיהן, אבל אין להן חובה מוגדרת בנושא.
קיימים גם חוסר אחידות באופן ביצוע הבדיקה ההנדסית של מבנים והתבחינים שלפיהם נקבעת מידת מסוכנותם של המבנים, לצד חוסר בהנחיה מקצועית ובפיקוח של הממשלה על הרשויות המקומיות בנושא. מדוח מבקר המדינה שפורסם ביולי האחרון עולה כי 610 אלף מבנים בישראל נבנו לפני 1980 ולא עומדים בתקן רעידות אדמה כלשהו.
בבדיקה מקרית שערכו אנשי המבקר ב־44 רשויות מקומיות מתוך 256 הקיימות, נמצאו למעלה מ־4,800 מבנים בסכנת קריסה מיידית ברעש אדמה בינוני ומעלה. המבקר הזהיר גם מחוסר מדיניות אחידה מצד הממשלה והרשויות המקומיות לטיפול במבנים מסוכנים. אפשר רק לדמיין איך תיראה ישראל הלא ערוכה ביום שאחרי רעידת אדמה חזקה.
בתוך כך, המינהל לשירותי חירום במשרד הפנים קיים אתמול תדריך לממוני מחוזות המשרד בדבר היערכות ומוכנות לרעידת אדמה ברשויות בסיכון - אילת, מגדל העמק, עפולה, בית שאן, קריית שמונה, טבריה, צפת, חצור הגלילית, ראש פינה וקצרין - בעקבות רעידת האדמה שהתרחשה אתמול לפנות בוקר בטורקיה.
בתדרוך התייחס אלי רגב, מנהל המינהל, לרעידת האדמה בטורקיה שהורגשה בעצימות גבוהה גם בישראל, וסיפר כי התקבלה התראת צונאמי ללא הפעלה וכי ישנה היערכות לסיוע בציוד למשלחת צה"ל שאמורה לצאת לאזור האסון. התדריך לממוני המחוזות אתמול כלל, בין היתר, בקשה לבדיקת מרכזי ההפעלה המחוזיים מבחינת מוכנות, עזרים ובדיקת מערכות, וכן להיות בקשר ושיח ישיר עם פיקוד העורף, המפרסם אזהרות להתנהגות לציבור הרחב. הממונים אף התבקשו להיות בקשר עם הרשויות בסיכון לצורך האצת רכש ועדת היגוי וריענון המוכנות ומרכזי ההפעלה.
לדברי רונן פרץ, מנכ"ל משרד הפנים: "אנו עושים ככל הניתן על מנת לקדם את מוכנות העורף לתרחישי קיצון דוגמת רעידת אדמה. אני מאמין שהפעולות הרבות שנקטנו, ביחד עם הפעולות שאנו עומלים עליהן בימים אלו, תוך שימת דגש על היישובים המועדים לפורענות, יצליחו להשיג את המטרה המיוחלת ולהציל את חייהם של אזרחים רבים".