בכנס שנערך באולם ירושלים בכנסת השתתפו אתמול עמותות וארגוני חברה אזרחית הפועלים בנושא האובדנות, משפחות שכולות, אנשי מקצוע, שרים וחברי כנסת. הכנס עסק בצורך בשינוי המגמה לגבי שיח על אובדנות, ובארבעה שלבים להתמודדות עם התופעה: זיהוי, חינוך, תיווך, שיחה. כלים אלה פותחו על ידי אנשי המקצוע והמשפחות עצמן, מתוך המחקרים, הספרות והמקרים האישיים.
סגנית שר האוצר, ח"כ מיכל וולדיגר, יוזמת היום המיוחד בכנסת אמרה: "אני מבקשת לשנות את המשוואה. לא עוד השתקה, לא עוד הסתרה ובושה, אלא שיח אמיץ, חשוף ונכון. אם נדע לזהות את האנשים שקשה להם, אם נשכיל לראות את הנורות האדומות, אולי נוכל למנוע את המקרה הבא".
שלום המר, מייסד עמותת בדרכה של גילה, אביה של גילה, נערה שהתאבדה, אמר: "אנחנו חייבים לדבר בקול ברור יותר, ובעיקר לשאול ולהציע. אנחנו הדוברים של גילה ז"ל, ששתקה ולא סיפרה. לא צריך להחביא, צריך לומר בקול, הילדה שלנו התאבדה, ולפעול כדי שעוד משפחות לא יהיו במקום שלנו".
אליקו, מתמודד נפש, סיפר: "ניסיתי להתאבד כבר 15 פעמים ולא היה מי שיסייע לי. תצילו אותנו, תצילו אותי. אני לא רוצה להיות כותרת בעיתון של מחר".
בכנס נחשפו הנתונים לגבי אובדנות בישראל: נכון לשנת 2021, נרשמים בישראל מדי שנה למעלה מ־400 מקרים של מוות בעקבות התאבדות.
לחדרי המיון בישראל מגיעים בכל שנה מעל 6,500 בני אדם עם פציעות שונות עקב ניסיון התאבדות ופגיעה עצמית. התאבדות היא סיבת המוות השנייה בהיקפה בקרב בני נוער. בשנה האחרונה חלה עלייה תלולה של 43% במספר המטופלים אצל פסיכולוגים חינוכיים של תלמידים המצויים בסיכון גבוה לאובדנות.
חלקם של הגברים הוא 72% וחלקן של הנשים 28%. גיל ההתאבדות הממוצע הוא 42. המתאבדת הצעירה ביותר השנה הייתה בת 14 בלבד, המתאבד המבוגר ביותר, היה בן 86.