"התזכורת שקיבלנו מרעידת האדמה בטורקיה צריכה להרעיד את אמות הספים של הממשלה. הנתון לפיו משרד הבינוי והשיכון לא השלים חיזוקם של 93% מהמבנים הטעונים חיזוק מיידי בערי הפריפריה וש- 70% מבתי הספר המיועדים לחיזוק לא חוזקו - צריכים להדיר שינה מראש הממשלה ומשרי הממשלה", מתריע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדו"ח ביקורת מיוחד שפורסם היום (שלישי) על ההיערכות לרעידות אדמה.
"הליקויים בעניין לא מובנים עוד יותר נוכח העובדה שבעלות של כ-2.3 מיליארד שקל ניתן לפתור את הבעיה של הערים הנמצאות על השבר הסורי- אפריקאי, במקום להמתין לוועדת חקירה לאחר אסון שיתרחש יש לתקן את הליקויים באופן מיידי", טוען עוד אנגלמן בדו"ח הנוקב.
אנגלמן מזכיר בדו"ח כי מדינת ישראל שוכנת בסמוך לשבר הסורי-אפריקאי, ומשכך גובר הסיכון לכך שתתרחש בה רעידת אדמה בעצימות גבוהה. "ההנחה הרווחת היא שיש סבירות גבוהה שבתוך 50 השנים הקרובות תתרחש רעידת אדמה חזקה במרחב שבין דרום לבנון לדרום ים המלח", הוא מציין.
"הביקורת העלתה כי במועד הביקורת עדיין לא חוזקו 1,124 (93%) מהמבנים שנקבע שיש לחזקם בעיריות בית שאן, טבריה, צפת וקריית שמונה ובמועצה המקומית חצור הגלילית, אשר עלות חיזוקם בתוספת מיגון היא 2.34 מיליארד שקל", קובע אנגלמן.
"גם עלה, כי תמ"א 38 לא יושמה בעיריות בית שאן, טבריה, צפת וקריית שמונה ובמועצה המקומית חצור הגלילית, אף שכולן נמצאות באזורים המועדים להיפגע קשות מרעידת אדמה, ואף שתמ"א 38 הייתה התוכנית העיקרית ליישום מדיניות הממשלה לחיזוק מבנים זאת בשל התבססותה של התוכנית על מודל כלכלי, ולפיו יישומה מעלה את שווי הנכסים באזורים שבהם ערך הקרקעות גבוה".
עוד נטען, כי טרם בוצע חיזוק בכ-70% מבתי הספר שנקבע כי הם טעונים חיזוק. "בפועל לא חוזקו 38 מתוך 54 בתי הספר שנקבע שיש לחזקם", מתריעים מחברי הדו"ח.
מבקר המדינה טוען עוד כי ביקורות שביצע פיקוד העורף מעידות כי רמת מוכנותן של עיריית בית שאן והמועצה המקומית חצור הגלילית להתמודדות עם אירועי חירום נמוכה; רמת מוכנותן של עיריות טבריה וצפת טובה, ורק מוכנותה של עיריית קריית שמונה היא טובה מאוד.
"בביקורות גם עלה, כי אין תקן מחייב לגבי ציוד החירום שעל הרשויות המקומיות להחזיק ולתחזק במחסני החירום שלהן במסגרת התארגנותן להתמודדות עם אירועי חירום, לרבות עם אירוע של רעידת אדמה", צויין עוד.
לדברי מבקר המדינה, לנוכח הניסיון הבין-לאומי המראה שהשקעה מוקדמת בהיערכות לרעידת אדמה מצמצמת באופן ניכר פגיעות בנפש ונזקים לרכוש עם התרחשותה, הדרך הטובה ביותר למזעור נזקים ולמניעת התרחשותו של אסון כבד עקב רעידת אדמה היא שיפור עמידות המבנים - מבני מגורים, מבני ציבור ותשתיות - בפני רעידת אדמה.
אנגלמן מדגיש כי על ראש הממשלה, שרי הביטחון, הבינוי והשיכון, הפנים והאוצר וכן ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה, לפעול לקידום המוכנות של מדינת ישראל והשלטון המקומי להתמודדות עם רעידות אדמה.
עוד מומלץ כי משרדי הממשלה הרלוונטיים יפעלו בשיתוף עיריות בית שאן, טבריה, צפת וקריית שמונה והמועצה המקומית חצור הגלילית, רשויות מקומיות פריפריאליות השוכנות לאורך קו השבר הסורי-אפריקאי, לגיבוש מנגנון לחיזוק המבנים באותן רשויות ולאיתור המשאבים הדרושים לכך.
"נוכח המשאבים התקציביים הגדולים הנדרשים לחיזוק המבנים והתשתיות ביישובי הפריפריה, שרובם במעמד חברתי-כלכלי נמוך, הדבר מחייב הירתמות של כל הגורמים המקצועיים והקצאת משאבים מתאימה", הוא ממליץ עוד ומדגיש כי על הממשלה והשלטון המקומי לפעול במהירות ובנחרצות.
צחי כץ, יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים, בתגובה לדוח מבקר המדינה בנושא רעידות אדמה: "אני מופתע שדו"ח מבקר המדינה מזכיר את הרשויות במקומיות בנשימה אחת עם משרדי הממשלה. האחריות לטיפול במבנים המועדים לרעידות אדמה, לרבות ביישובים לאורך השבר הסורי אפריקאי, היא בידי המדינה".
"הממשלה לא יכולה להמשיך ולהתחמק מאחריותה לתקצב את הנושא ולמצוא פתרונות כלכליים, להכניס את היד עמוק לכיס, כפי שעשתה למשל בנושא מיגון יישובי הדרום והצפון מפני ירי טילים", הוסיף, "זאת במיוחד כשמדובר במוסדות חינוך שנבנים באופן מלא מתקציבי מדינת ישראל. רק לפני כשבוע שבתי והתרעתי בנושא, הן במכתב לשר השיכון והן בתקשורת בעקבות האסון בטורקיה, ונראה שהנושא לא נמצא בראש סדר העדיפויות של הממשלה".
ד״ר בני ברוש, מנהל אגף הבניין במכון התקנים הישראלי: "לצערי הרב, הממצאים המדאיגים בדוח שבדק חמש רשויות מקומיות הנמצאות באזור סיכון גבוה לפגיעה בשל מיקומן לאורך השבר הסורי-אפריקאי, אינם מפתיעים. מדינת ישראל מודעת לצורך האקוטי אבל עד כה נעשה חלק קטן מאוד מכיסוי הפער.
"השקעת המיליארדים המועטים עליהם מצביע הדו"ח בחיזוק מבנים חלשים או פינויים הם מהראשונים ברשימת סדר העדיפויות הלאומי - קודם כל כהצלת חיים אך גם כהשקעה כספית נבונה והגיונית שתחסוך מאות מליארדים ברפואה, בשיקום, בדיוק חלופי ובשיקום. איננו יודעים מהי ההסתברות לרעידה חזקה בשנים הקרובות אבל יודעים בוודאות שמבנים חלשים שעומדים היום יפגשו כמעט ב100% וודאות ברעידת אדמה חזקה אם יחוזקו ואם לאו.
"רעידת האדמה הטורקית-סורית היא פעמון אזעקה רועם ומעורר לטיפול שלנו במשכנותינו. באזורים בהם המוטיבציה הכלכלית אינה עובדת במהירות הדרושה על המדינה להכניס את היד לכיס, לממן, לסבסד, לזרז, לפטור ממיסים ומהליכים כל פעולה של חיזוק מבנים. מדובר בהצלת חיים ובהסרת מפגעים בטיחותיים חמורים - לא פחות מאלה התחבורתיים והבריאותיים. המרחבים המוגנים המבנים בישראל משנות התשעים כנגד טילים ורקטות כאיומים מקומיים, הם יהיו המשען שלנו והמענה האמיתי של עמידות המבנים בישראל ברמה הכלל ארצית, שיצילו חיים ויצמצמו רבות את הנזק הכלכלי".