האקדמיה ללשון העברית הקדימה לחמוד לצון והודיעה היום (שישי) כי החליטה להפוך את השימוש בקיצור "ת'" לתקינה. כעבור דקות ספורות העלתה האקדמיה פוסט נוסף בו הבהירה כי מדובר ב"מתיחה" קורעת לרגל ה-1 באפריל, "יום הכזבים הבינלאומי".
תן לשים ת'ראש
— האקדמיה ללשון העברית (@HebAcademy) March 31, 2023
אני לא מרגיש ת'פה שלי
שימו לב – החלטה חדשה של האקדמיה ללשון העברית קובעת כי המשפטים הללו תקינים!
גם בלשון רשמית אפשר להשתמש בצורת הקיצור ת' כקיצור ל"את ה־"
למותר לציין כי אפשר להשתמש גם בצורה המוכרת והנפוצה 'את ה־': "תן לשים את הראש", "אני לא מרגיש את הפה שלי". pic.twitter.com/H6uWz5dZKh
בציוץ הראשון נכתב: "תן לשים ת'ראש אני לא מרגיש ת'פה שלי שימו לב – החלטה חדשה של האקדמיה ללשון העברית קובעת כי המשפטים הללו תקינים! גם בלשון רשמית אפשר להשתמש בצורת הקיצור ת' כקיצור ל"את ה־" למותר לציין כי אפשר להשתמש גם בצורה המוכרת והנפוצה 'את ה־': "תן לשים את הראש", "אני לא מרגיש את הפה שלי".
בציוץ נוסף הם הסבירו: "למותר לציין כי אפשר להשתמש גם בצורה המוכרת והנפוצה 'את ה־': "תן לשים את הראש", "אל תשברי לי את הלב", "אני לא מרגיש את הפה שלי". הרקע להחלטת האקדמיה: באיגרות מתקופת מרד בר כוכבא יש כמה דוגמאות לכתיבה כזו, למשל: "מעיד אני עלי ת שמים […] שאני נתן תכבלים ברגלכם".
מחר מצוין 1 באפריל, יום הכזבים הבין־לאומי וגם אנחנו הקדמנו לחמוד לצון.
— האקדמיה ללשון העברית (@HebAcademy) March 31, 2023
לא אישרנו את השימוש בקיצור ת' אף על פי שאכן קיימות דוגמאות לכתיבה כזו באיגרות מתקופת מרד בר כוכבא.
בעברית תקנית אנחנו ממליצים לכתוב וגם לומר 'את ה־'.
בעברית תקנית אנחנו ממליצים לכתוב וגם לומר 'את ה־'.
בציוץ השלישי שפורסם שלוש דקות לאחר מכן הם הודו שניסו להתלוצץ עם קוראיהם וכתבו: "מחר מצוין 1 באפריל, יום הכזבים הבין־לאומי וגם אנחנו הקדמנו לחמוד לצון. לא אישרנו את השימוש בקיצור ת' אף על פי שאכן קיימות דוגמאות לכתיבה כזו באיגרות מתקופת מרד בר כוכבא. בעברית תקנית אנחנו ממליצים לכתוב וגם לומר 'את ה־'. בעברית תקנית אנחנו ממליצים לכתוב וגם לומר 'את ה־'".