הלווייתה של לאה (לוסי) די, שנורתה בפיגוע בבקעת הירדן, נערכה היום (שלישי), לאחר שנלחמה על חייה במשך שלושה ימים ומתה אתמול מפצעיה. בפיגוע, במהלכו אירע ירי לעברה רכבה בצומת חמרה, נרצחו שתיים מבנותיה - האחיות מאיה ורינה, בנות 15 ו-20 מהיישוב אפרת. הלווייתן התקיימה ביום ראשון בבית העלמין בכפר עציון, כאשר אמן שהתה בבית החולים.
תושבי אפרת וגוש עציון ליוו את משפחת די בדרכם להלוויה של אם המשפחה. מסע ההלוויה החל בשעה 13:00 מבית המשפחה בשכונת הזית באפרת ועבר דרך רחוב דוד המלך עד השער הדרומי של אפרת. משם, עבר דרך צומת גוש עציון לבית העלמין בכפר עציון, שם היא הובאה למנוחות בשעה 14:00.
ראשונים, עלו ילדיה ובעלה של לוסי וספדו בדמעות: "אמא, עצמתי את העיניים והתפללתי שתתעוררי. הלב שלי כבר כל כך מלא בצער. אני משותקת מרב הכאב", אמרה קרן, בתה. "לאבד אמא זה כמו לאבד חיים. אי אפשר להתקדם מפה. אני לא רוצה לעבור הלאה, לשכוח. עברנו דרך יחד, עבדנו על הקשר שלנו, החזקת אותנו ביחד. כולם יעברו הלאה, ורק אנחנו נישאר מאחור. אפילו באלף מילים לא אוכל לתאר אותה, אמא זה הכל. ירו בך פעמיים. היית אישה חזקה, נלחמת על החיים שלך. מהילדות ועד הרגע האחרון - לא שתקת. אי אפשר לסכם אותם במילים, אמא יש רק אחת. אני אוהבת אותך אמא".
טל, בת נוספת של לוסי, ספדה גם כן: "איך מסכמים את אמא? אי אפשר לסכם בהספד. אני מנסה להבין איך נרדמים. אמא, מי תעזור לי כשאצטרך? מי יהיה חזק בשבילנו? אמא, מי תגן עליי עכשיו? תמיד הגנת עליי מדברים רעים, היית שרה לי 'המלאך הגואל' בבית, ואמרת שאשמור את זה לזמנים שאצטרך. הלוואי שהנכדים שלך יהיו דומים לך. את דואגת עכשיו למאיה ורינה, מי ידאג עכשיו לנו?".
בנג'מין, אחיה של לאה (לוסי), סיפר: "לוסי לא הייתה אישה רגילה. היא תמיד הגשימה את המטרות שלה. היא ראתה את העולם סביבה, שבו יכלה להשפיע, וטיפחה הרגשה של יחד בקהילה. כשלוסי וליאו עברו לגור בישראל, לוסי שוב החליטה להחזיר לקהילה בצורה הטובה ביותר - ללמד ישראלים אנגלית בהתנדבות. היא הייתה אימא מסורה לילדיה. תזכרו את לוסי, מאיה ורינה, ותיזכרו בכל הטוב שיש בעולם הזה, ומה כולנו יכולים לעשות בשביל להפוך את העולם למקום טוב יותר".
ליאו, בעלה של לאה (לוסי), סיפר בעצב: "לוסי הייתה חברה טובה לכולם, אבל עבורי החברה הכי טובה. עלינו יחד לארץ, בנינו לעצמנו חיים חדשים בארץ המובטחת. אמרת שאת לא יכולה לדמיין מקום אחר לחיות בו. ביקשת ממני לכתוב לך נאום משמעותי ליום ההולדת ה-50 שלך, ועכשיו אני מספיד אותך. לוסי, אני רוצה שתשובי".