זמני כניסת ויציאת שבת פרשת ויגש תשע"ט

היסטוריונים טוענים כי בכל מקום היהודים הם שיצרו את הגטאות, כדי להיבדל מהגויים שבקרבם התגוררו וזאת כדי שיוכלו לחיות באווירה יהודית ועל פי מסורתם. הגויים רק הקימו את החומה ואת השערים לגטאות במטרה לסגור על היהודים לבל ייצאו מהרבעים שהם בעצמם הקימו. לפעמים באה סגירת הגטאות כביכול לשם הגנה עליהם, אך לרוב באה הסגירה כדי למנוע יצירתם של קשרים הדוקים עם שכניהם (מתוך הגות בפרשיות התורה לרב יהודה נחשוני זצ"ל).
 

ראשיתו של גטו מרצון כזה הייתה התיישבות בני ישראל בארץ גושן. אחי יוסף בכוונה תחילה אמרו בפגישתם עם פרעה "רועי צאן עבדיך", וזאת כדי שפרעה ירחיקם ממצרים. שכן הצאן היה האליל של המצרים וכל מי שרעה צאן היה מתועב בעיניהם ולכן העדיפו להושיב את "רועי הצאן", אחי יוסף, רחוק מעיניהם. הנצי"ב מוולוז'ין מוסיף שאף שבהתבדלות מהאוכלוסייה המצרית יש משום ביזוי דווקא לנבדלים בהיותם "תועבה", בכל זאת חתר יוסף לבדלנות שתשמור על טהרת בית ישראל.
 

בפירושו לתורה מדגיש הרב שמשון רפאל הירש נקודה זו וכותב כי כל עוד לא האיר השחר המוסרי על האומות, "המחיצות שהאומות הקימו שמרו על עם ישראל מפני התדבקות בשחיתות האנשים שבקרבם התהלך מאות בשנים, משום כך הוא מבליט כאן מיד את הצד שיעודד את סלידת מצרים מתוך כוונה שעל ידי כך יוקצה להם מקום מיוחד למגוריהם".
 

פרשנים אחרים מסבירים את כוונת יוסף בכך שרצה להשריש בקרב אחיו חיי עבודה ויצירה שמהם יוכלו להתפרנס, לא בטרחה מרובה. אומר האברבנאל שאומנם יוסף יכול למנותם לשרי מאות ושרי אלפים, אך הוא לא חיפש שררה עבורם אלא אומנות נקייה. 
 

רבנו בחיי בן אשר מונה שבח נוסף במלאכת רעיית הצאן: היות שתועבת מצרים כל רועי צאן, ממילא לא יהיו להם מתחרים בעבודתם ובמלאכה זו תהיה בלעדיות לאחי יוסף. לפי רבנו בחיי בן אשר עבודה זו היא גם שלב להתעלות נפשית, שהרי רועי צאן חיים בחיק הטבע ולא בחברתם של בני אדם המלאים שקר, רכילות ועוד. ההתבודדות שלה זוכים רועי הצאן היא תנאי לנבואה. גדולי הנביאים, כמו אליהו ואלישע התבודדו במדבר וכן הבל, משה, שמואל, דוד ושאול היו רועי צאן.
 

כמו כן יוסף רצה להחדיר באחיו את מידת הרחמנות, לכן עשה אותם רועי צאן. רועה שמרחם על צאנו כל שכן שירחם על בני אדם. לכן גם פרעה לא לקח אותם לצבאו, שכן מי שהתחנך לרחם אינו מסוגל לשרת בצבא האכזרי של פרעה. 
 

יוסף השיג את מטרתו: להרחיק את אחיו מהמצרים ולאפשר להם לחיות חיים מוסריים. זוהי מעלת הגטו הראשון בגושן.